אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » אבל תוך שבעה שקנה עליה

אבל תוך שבעה שקנה עליה

שאלה:
מובא בספרים דאבל אין עולה לספר תורה גם בשבת בתוך שבעה ימי אבלות. אבל אם קראו לו בשמו או הוא כהן ואן כהן אחר עולה כדי לא להראות אבלות בפרהסיא. השאלה, אם אבל אמר בקול שהוא רוצה לקנות עליה, ושאל איזה עליה עדיף לו לקנות, ואנשים שמעו אותו. ולכאורה אין פרהסיה גדול מזה.

תשובה:

הדבר תלוי לפי מנהג המקום, ואם במקומו בשעה שאדם קונה עליה כל הציבור יודעים בוודאות שהוא יעלה בעליה פלונית, והמכירה נעשית בפומבי, יש לחשוש שאם לא יעלה נחשב זה לאבילות בפרהסיא, ויש לו לעלות לתורה.

מקורות והרחבת הדברים:

הנה האבל צריך להיזהר שלש יהא אבלות בפרהסיא בשבת, ולכן מהנכון הוא שלא יעלה לתורה כיון שאסור לו ללמוד, מכל מקום יש איסור אבלות בפרהסיא בשבת היינו שאסור לאבל להראות שהוא באבל, ולכן פסק בשו"ע (יורה דעה הלכות אבילות סימן ת סעיף א) …ואם קראו את האבל לעלות לתורה, צריך לעלות, שאם היה נמנע היה דבר של פרהסיא, ורבינו תם היו קורים אותו בכל פעם שלישי, ואירע בו אבלות ולא קראו החזן, ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרותו שלישי בכל שבת, הרואה שאינו עולה אומר שבשביל אבלות הוא נמנע, והוי דברים של פרהסיא.

אכן יש לברר מאימתי נחשב העולה לתורה "קראו  לו", האם זה שקוראים לו ממש, או דילמא במקומות שמוכרים את העליות והציבור כבר יודעים מי יקבל עליה, האם נחשב "קראו לו", לענין שלא יירד, מאחר וכל הקהל יודעים שאם לא יעלה לתורה סימן שהוא אבל, וכ"כ הרמ"א לענין כהן שאפי' עדיין לא קראו לו אם אין כהן אחר בבית הכנסת יעלה, וז"ל, וכן אם הכהן אבל ואין כהן אחר בבהכ"נ, מותר לקרותו, עכ"ל. וכתב בפתחי תשובה (שם ס"ק ד') עי' בתשובות חתם סופר סי' שנ"ב שהאריך קצת מדוע השמיט הרמ"א הא דאיתא בהגמי"י בשם מהר"ם מרוטונבורג דטוב שיצא מבהכ"נ קודם שיקראו לתורה. ובסוף כתב מ"מ פשוט במקום דכהן רגיל לצאת מבהכ"נ כדי לקרוא ישראל במקומו א"כ גם כשהוא אבל ליכא אבילות פרהסיא כולי האי אם יוצא מבהכ"נ ומ"מ אם אינו יוצא וקורים אותו אין בכך כלום ע"ש.

הרי שחילק החת"ס בין אם מצוי שהכהן יוצא כדי שיקראו במקומו לישראל, אז אינו נחשב אבלות בפרהסיא, לבין אם אינו מצוי שהכהן יוצא דנחשב יותר לאבילות בפרהסיא.

עוד כתב שם בפת"ש (ס"ק ה') ועי' בתשובות דת אש סי' ו', דאם אירע לאבל בשבת שתוך ז' הוא חיוב לעלות לתורה כגון אם אשתו יולדת או שהוא יא"צ מותר לעלות לתורה דאם אינו עולה יהיה אבילות דפרהסיא, ע"ש. א"כ למדים אנו מכאן שהלכה זו שיכול לעלות לתורה אינו רק במי שחזקתו לעלות לתורה באופן קבוע ככהן וכר"ת שהובא בשו"ע, אלא אפי' כשהסיבה היא זמנית מ"מ ניכר יהיה בציבור שאינו עולה, צריך לעלות כדי שלא יהא אבילות בפרהסיא.

עולה לדינא שהדבר תלוי לפי מנהג המקום, אם בשעה שאדם קונה עליה כל הציבור יודעים בוודאות שהוא יעלה בעליה פלונית, והמכירה נעשית בפומבי, יש לחשוש שאם לא יעלה נחשב זה לאבילות בפרהסיא, ויש לו לעלות לתורה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף