אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דיני יום יום » אימתי חתן פוטר מתחנון

אימתי חתן פוטר מתחנון

שאלה.

אבקש לשאול, האם ומתי החתן פוטר אמירת תחנון.

תשובה. 

הנה מרן בשלחן ערוך (סימן קלא ס"ד) כתב: נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל, ולא בבית החתן וכו'. וכתב במשנ"ב (ס"ק כא) דהיינו משעה שנכנס לחופה, אבל מקודם אומרים. ויש מקילין אף בשחרית. [והיינו בציבור המתפלל עם החתן בשחרית]. וכן כתב בספר שלחן שלמה. ושכן משמע קצת מהגר"א.

ועי' בתרוה"ד (ח"ב סי' פ) שכתב דדמי לער"פ, שאין אומרים למנצח בבוקר משום שחיטת הפסח אחר חצות, וה"ה כאן. וכ"ה בפמ"ג (מש"ז ס"ק י) דכל שכן הוא, דהתם אי אפשר להקריב קודם חצות, וחופה יכול. וכ"כ בערוה"ש (סעי' טז). וכ"כ בשלחן העזר (ח"ב סף כו) בשם רוב האחרונים דביום החופה אין אומרים תחנון. ע"ש.

אמנם עי' למו"ד בספרו ילקו"י שובע שמחות (ח"א פ"ג הע' ח) שכתב די"ל שלא דיברו הפוסקים הנ"ל אלא באופן כשהחופה נערכת מבעוד יום, קודם השקיעה, וכמו שהיה המנהג בירושלים משנים קדמוניות. אבל כשהחופה נערכת בלילה לאחר השקיעה, בודאי שהקהל צריך לומר וידוי גם בשחרית. אמנם מנהג הספרדים שאף אם החופה נערכת קודם השקי', אומרים תחנון בשחרית, וכמ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן קלא סק"ה) שבארץ ישראל נוהגים שאם מעמידים החופה אחר תפלת מנחה, אומרים תחנון בשחרית. ושכן יש ללמוד מהרדב"ז בח"א (סימן קעט), והפרי חדש (סימן קלא). ויש אומרים שעל כל פנים החתן עצמו אינו אומר וידוי ביום החתונה בשחרית.

וה"ה גם לענין תפילת מנחה, שלהנ"ל אומרים תחנון כרגיל, וכמבו' בדברי הברכ"י שם ובשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח סי' ד) ועוד.  ודוקא אם התפילה נערכת באותו מקום שהחופה שם, אז כתב ברב פעלים שם דכיון שהחתן ושושביניו וקרוביו הכל מוכנים אחר התפלה ביציאתם מבית הכנסת לילך לבית הכלה בשביל החופה ולברך ז' ברכות, ראוי שכל הקהל לא יאמרו ודוי כיון דהוא ושושביניו מתפללים שם והחתן מסיים ועומד ביקר תפארת מלכות וגם שהוא סמוך לכניסתו לבית החופה וז' ברכות. ע"ש. וע"ע בזה למו"ז מרן זיע"א בספרו יביע אומר (ח"ג או"ח סי' יא אות ג, סי' יב אות ד אה"ע סי' ט ס"ק א).

אכן, בקהילות האשכנזים יש שנהגו כדברי תרוה"ד, שלא לומר כל אותו היום תחנון, וכ"כ בנטעי גבריאל (פ"ז הע' ה-ז).

הגב על הנושא


לתחילת הדף