אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » אם יש ענין לשלם כדי לצאת ידי שמים

אם יש ענין לשלם כדי לצאת ידי שמים

שאלה:

במקום שיש ספק בדין האם הוא חייב או לא, הדין הוא המוציא מחבירו עליו הראיה, האם יש מקום לומר שבכדי לצאת ידי שמים הוא חייב לשלם?

תשובה:

במקרים אלו אין אפילו חיוב צאת ידי שמים.

מקורות:

כתב בשו"ת בנין עולם (אבה"ע סימן כג) כי במקרה כזה אין כל חיוב לצאת ידי שמים. והוכיח כן מהמבואר בסימן עה סי"ח במקום שלשניהם טענת שמא פטור אפילו לצאת ידי שמים, וביאר שם הש"ך, כיון שאין הנתבע פושע שאינו יודע כשהתובע עצמו לא יודע, וכ"כ בסימן עו ס"ק טז וסימן ש' כל שאין בטענת השמא כל פשיעה אין חיוב אפילו לצאת ידי שמים. א"כ בספק בדין ששניהם אינם יודעים ולא אמורים לדעת ודאי שאין חיוב אפילו לצאת ידי שמים.

וביאר הטעם, משום כיון שע"פ דין תורה בכל ספק הולכים אחר החזקה אפילו להתיר, וכיון שיש כאן ספק השקול א"כ הולכים אחר חזקת ממון, ובפרט שהוא אלים יותר מכל החזקות, ולכן הוכרע הממון ביד המוחזק ואין עליו כל חיוב לצאת ידי שמים שהרי אין ספק.

עוד טעם כתב, ע"פ הגמ' בב"ק מה,ב מנין להמוציא מחבירו עליו הראיה וכו' דכתיב מי בעל דברים יגש אליהם, ומקשה הגמ' למה לי קרא סברא הוא מאן דכאיב ליה כאיבה אזיל לבי אסיא, ומחדש הגרי"א חבר כי קושיית הגמ' היא רק לדעת רב שסובר שהולכים בממון אחר הרוב, אבל לדידן שאנו פוסקים כשמואל שאין הולכים בממון אחר הרוב, צריך את הפסוק במקום שאין ספק השקול אלא שיש רוב לצד אחד, לצורך זה צריך פסוק לחדש כי בממון לעולם צריך ראיה. א"כ גם כשיש ספק שקול אין צורך לצאת ידי שמים, שהרי יש גזירת הכתוב שלעולם צריך ראיה. (סברא זו כבר כתב הפני יהושע שם בסוגיא).

ומתוך כך יש לדון כיון שמועיל תפיסה בספיקא דדינא האם לכתחילה מותר לתפוס או לא, הנה בפשטות היה נראה לומר כיון שהטעם שמועיל תפיסה היינו משום שיש ספק ועכשיו המוחזק הוא התופס א"כ א"א להוציא ממנו אולם לכתחילה עדיין אינו מוחזק א"כ איך בא לתפוס הרי יש ספק שמא אין זה שלו, וראיתי שסברא זו כתב בשו"ת ברית יעקב חו"מ סימן קא.

אך מדברי הגר"א בהגהותיו לשו"ע סימן קנג סק"ח משמע שלכתחילה מותר לתפוס עיי"ש בדברי השו"ע שהביא את הספק של הגמ' במקום שגילה בעל העליה דעתו שרוצה לעשות במקום אוצר וקדם השני ועשה תנור קודם שהכניס הראשון פרותיו לאוצר וכו' בכל אלו בעל האוצר מעכב עליו ואם עבר ועשה אינו יכול להסירו כיון דהוא בעיא דלא איפשטא, וביאר הגר"א מדוע לכתחילה אסור לעשות לשיטת הרמב"ם כיון שנידון זה הוא כספק מזיק,  אבל להרא"ש אף לכתחילה מותר לעשות כיון לדעתו כל מילתא דממונא נידון כספק ממון. ומ"מ למדנו מדבריו שכל שיש ספק בממון מותר לכתחילה לתפוס. וראיתי בקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב זצ"ל (ח"ב סימן קנב) שנשאל בזה וג"כ דעתו נוטה יותר שמותר לכתחילה לתפוס.

הגב על הנושא


לתחילת הדף