אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » אפיית מצות על-ידי חילונים ואינם-יהודים

אפיית מצות על-ידי חילונים ואינם-יהודים

שאלה:
שלום רב, כחלק מהפעילות שמקיימים אנו במרכז, אנחנו שוכרים מאפייה ומבצעים יחד עם הסטודנטים אפיית מצות. שאלתי – האם יש איזושהי בעיה שסטודנטים חילונים שאינם שומרים תורה ומצוות ומחללים שבת בפרהסיה יאפו מצות? האם יש פגם בחיוב ה'לשמה' במצות? כמו כן, ישנו במרכז אצלנו בחור גוי. האם יש בעיה שהוא ישתתף באפייה? יש לקחת בחשבון שהוא מאוד ייפגע אם לא ניתן לו.

תשובה:

בנוגע לסטודנטים חילוניים, אפשר להקל שיעסקו בהכנת המצות, ובתנאי שיש אדם שומר מצוות וירא שמים שנמצא במקום ומזהירם בתדירות שיכוונו "לשם מצת מצווה". כמו כן יש לשבת אתם לפני תחילת האפייה ולהסבירם את גודל החשיבות של העשייה לשמה, ושמדובר בעניין רציני שהעדרו פוסל את המצות לקיום המצווה. יש אפילו להוסיף שנהוג שמי שמתקשה לכוון אינו נוטל חלק באפיית המצות.

בנוגע לאינו-יהודי, יש להשתדל מאד שלא יצטרף למלאכת הלישה והאפייה, ולתת לו מלאכה אחרת. מלאכה מכובדת היא אריזת המצות, בדיקת המצות וברירתם (שלמות, סדוקות).

אם השתתף במלאכה מהותית, יש להקפיד שאחרים ישתתפו אתו (למשל, אפשר שיעסוק בגלגול העיסה, מלאכה שרבים עוסקים בה יחדיו), ואין השתתפותו פוסלת בדיעבד את המצות.

רב ברכה והצלחה במלאכת הקודש.

מקורות:

בנוגע לסטודנטים חילונים, כתב ב'פרי מגדים' (אשל אברהם, ריש סימן תס) שמומר להכעיס גרוע יותר מעכו"ם, ולא מועיל בו "עומד על גביו" כיון שאינו עושה "לשמה" בכל אופן. ואילו במומר לתיאבון כתב שמועיל ישראל עומד על גביו, אלא שאין לאכול ממצה שאפה בלא השגחה.

כמה ספרים הוסיפו לדון בדין מומר שאפה מצות, ודין ישראל העומד על גביו: עיין בשו"ת מהרש"ם (ח"א סימן קכא), ובשו"ת מנחת שמואל (סימן כח) ובשו"ת מנחת אהרן (פסח סימן קה) שכולם דנו במצה של מצווה שנלושה ונאפתה על-ידי ישראל מומר וישראל כשר עומד על גביו.

בספר מצות מצוה (פ"י הערה לב) כתב שבתנאי שמדובר באנשים שאינם רוצים להכשיל, ומכבדים את הדת, יש להקל באנשים  חילוניים שילושו את המצות באופן שמלמדים אותם הדינים ועניין כוונת אמירת "לשם מצת מצוה". כיון שמדובר (במקרה דנן) על קבוצה שמגיעה לפעילות של יהדות, יש בוודאי להניח שמדובר על יהודים שאינם "אנטי-דתיים" אלא במכבדי מסורת, ולכן אפשר לסמוך עליהם, לאחר הסברת חומרת העניין, בכל מלאכות המצות.

בנוגע לאינו-יהודי, נפסק ב'שולחן ערוך' (תס, א) שאינו כשר לאפיית מצות אפילו בישראל עומד על גביו, ולמרות שנחלקו בזה ראשונים (אם מכוון לשמה בעומד על גביו) הרי שהרמ"א ושאר פוסקים לא חלקו בכך, ולכן אין להכשיר אינו-יהודי לכתחילה לאפיית המצות. במצב של בדיעבד כתב ה'מגן אברהם' (שם, א, וכן העתיק במשנ"ב שם ס"ק ג) שאפשר להכשיר בשעת הדחק, ויש להקפיד שישתתף עמו ישראל בכל מה שאפשר.

במקרה דנן יש לחלק קצת כיון שמדובר בגוי שמתעניין ביהדות ומצטרף למרכז יהדות (ולכן יש להניח שיכוון 'לשמה' כמו שאר חברי הקבוצה), אבל עם זאת קשה לחרוג מפסק ה'שולחן ערוך' ושאר פוסקים, ולכן ברמה של לכתחילה בוודאי עדיף לתת לו תפקיד שאינו מצריך עשייה לשמה (כגון אריזת המצות).

בדיעבד (כלומר, אם זה לא מסתדר מכל טעם שהוא, או אם הוא ייעלב וזה עשוי לגרום למתח בתוך הקבוצה) אפשר להקל שישתתף עם יהודים בעשיית המצות, אך ראוי שיעשה רק חלק ממלאכה מסוימת, וישתתפו באותה מלאכה גם יהודים. אפשר למשל לתת לו לעסוק בעיצוב העיסה (לאחר הלישה, מגלגלים את העיסה לצורת מצה), שיש כמה יהודים שמשתתפים באותה מלאכה, או לחתוך את העיסה הגדולה לחתיכות קטנות יותר, וכדומה.

תגובות (2)

  • זוועהיל

    מומר להכעיס הוא לא בהכרח מי שלא אנטי-דתי. כשאבן הבוחן היא שביק היתרא ואכיל איסורא, יכול להיות שגם "מסורתי" יהיה מומר להכעיס בדברים מועטים, ואף דבר אחד מספיק. ואפילו מי שאינו אנטי-דתי, רוב הסיכויים שהוא כופר ומלעיג פה על ד"ת ודברי חכמים (זה דבר מצוי מאוד באמת, ואנן חזינן).
    ויכול להיות שהסטודנטים אינם מתקרבים ליהדות אלא באים למלא את כריסם בפולקלור הילידים, כפי שהיו עושים במקדש טיבטי בהודו.

    לבד מזאת, ראוי מאוד לחשוש לכך שמחלל שבת בפרהסיא הוא גוי לכל דבריהם גם בימינו.

    להגיב
  • זוועהיל

    המשך: ויש לומר שאם הוא גוי לכ"ד הרי שאין כוונתו מונעת וחוזר ההיתר לאיתנו, כי הפקעת המומר לתאבון היא משום חסרון הכוונה, ובגוי לא שייכת כוונה

    להגיב

הגב על הנושא


לתחילת הדף