אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » כשרות » ארגון פעילות קירוב שהמשתתפים מביאים כיבוד

ארגון פעילות קירוב שהמשתתפים מביאים כיבוד

שאלה:

אני מארגן פעילות קהילתית יהודית. הרבה מהיהודים המקומיים משתתפים בפעילות. אחד הדברים שעוזרים לי להביא אנשים, זה ארגון של אירועים עם כיבוד קל שדווקא המשתתפים נקראים להביא. אנחנו מארגנים לדוגמה מסיבות ראש חודש, ומה שמושך אנשים לבוא, בין השאר, זאת העובדה שהם בעצמם מביאים פופקורן, עוגות, כריכים וכיו"ב למפגש וכולם אוכלים ביחד.

אין לי אפשרות לומר לאנשים להביא רק דברים כשרים, אבל, בהתייחס לאוכלוסייה שאני נמצא באזור שלה, סביר להניח שכולם מביאים מוצרים כשרים לפחות מתוך התחשבות בכך שיש בקבוצה אנשים ששומרים על כשרות. מה שלא בטוח זה לגבי הסירים, יתכן שחלק מבשלים בסירים טרפים, שבושלו בהם בשר בחלב. לגבי הכריכים יתכן שחלק אופים לבד לכבוד האירוע ולא מפרישים חלה וכיו"ב. גם לפעמים אנשים מביאים פירות שגדלו בעצי פרי אצלם בחצר, ומסתבר שאינם יודעים ואינם מודעים לנושא המעשרות, והפירות אינם מעושרים, ואולי הם גם ערלה. היכולת שלי לומר לאנשים איך לעשות את הדברים, מוגבלת, לפחות בשלב הראשון, כי אם אומר אגרום שאנשים יפגעו, או לפחות לא יבואו יותר.

האם מותר לי לארגן פעילויות כאלה, או שיתכן שיתכן שזה אסור משום לפני עיוור כי אני גורם לאנשים לאכול מאכלים שיתכן ויש בעיות בכשרותם? האם די בכך שאומר למשתתפים שכיון שיש בקבוצה אנשים ששומרים כשרות, כ"א יקפיד להביא דברים כשרים, או שזה לא פותר את הבעייה? ואם אכתוב פתק בכניסה שהאחריות לבירור הכשרות היא על המשתתפים, האם זה פותר את הבעייה?

תשובה:

מותר לארגן פעילויות מסוג זה, ואין בזה משום איסור לפני עיוור לא תתן מכשול. כנוהל, ראוי להעיר תשומת לב המשתתפים שכיון שיש שומרי כשרות בקבוצה, להביא מאכלים כשרים, וכן ליידע את המשתתפים שאין מארגן האירוע אחראי על כשרות המאכלים.

הרחבה:

השאלה היא האם יש איסור לפני עיוור לא תתן מכשול בארגון אירוע מהסוג המתואר בשאלה. הנה, מבואר בגמרא מסכת עבודה זרה דף סג, א: "אומר אדם לחמריו ולפועליו לכו ואכלו בדינר זה צאו ושתו בדינר זה ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשר ולא משום יין נסך". וכתב ריטב"א שם: "…ואם תאמר ולמה אינו חושש בעמי הארץ משום לפני עור לא תתן מכשול מיהת יש לומר דמהכא שמעינן דכל שאין אנו נותנין לו האסור עצמו והדבר ספק אם יקח אסור אם לאו אין בו משום לפני עור אפילו לגבי ישראל". ומכאן יש ללמוד לנידון דידן, שכיון שהוא אינו אלא מביא את האנשים לאכול יחדיו, ולא הוא מביא את דברי המאכל. ובפרט, שהוא אינו יודע שיש שם מאכל לא כשר, אלא שזה חשש בעלמא, ובודאי לא שייך איסור לפני עיוור בכה"ג (ובשדי חמד חלק א עמ' קלח, מערכת ואו כלל כו, אות יו"ד, הביא דברי הריטב"א והביא דעות רבות שבספק אם יש שם איסור, לא אמרינן לפני עיוור, יעויי"ש).

בעצם הדבר, בסוג מאכלים שחומרי הגלם שלהם כשרים שהוזכרו בשאלה, כמו פופקורן וכיו"ב, אין לחשוש שנתבשלו בכלי איסור, שהרי קי"ל (יו"ד סימן קי"ג, ב) דסתם כלי גוים בחזקת אינם בני יומם, מטעם שיש ספק ספיקא להיתר, שמא לא נשתמש בו היום, ואם תמצא לומר שנשתמש, שמא נשתמש בדבר שהוא פוגם, או בדבר שאינו נותן טעם (תוספות עבודה זרה לח סע"ב).

גם לגבי עוגות, בד"כ אין חשש איסור, שהרי אינם אופים בכמות שמחייבת הפרשת חלה. ואף בעוגה חלבית אין לחוש שאפו אותה בתנור בשרי, דסתם כלי גויים אינם בחזקת בני יומם.

גם לגבי פירות, על פי רוב הם נקנים בחנויות שיש בהם השגחה של הרבנות לגבי תרומות ומעשרות ואינו צריך לחשוש שהביאו פירות מחצרם מבלי לעשר. אך, אם ידוע לו שהביאו פירות מחצרם ואינם מעושרים, יש לעשרם כדי לא להכשיל את המשתתפים באירוע.

כנוהל, במידת האפשר, כדאי לאמץ את ההוראות הבאות:

א. לבקש להביא דברים כשרים מכיון שיש שומרי כשרות בקבוצה.

ב. ליידע שמארגן האירוע אינו יכול להיות אחראי לכשרות המאכלים, וזה תלוי בהם.

הגב על הנושא


לתחילת הדף