אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » שבת » ברכת הבנים

ברכת הבנים

שאלה:
ראיתי שיש שהקפידו שכשנותן ברכה לבנים אין לברך אלא ביד אחת (תורה תמימה פרשת נשא ס"ק קל"א מהגר"א) אכן יש שכתבו דאדרבה ע"פ סוד יש להרך בשתי ידיו (ה"ה סדור ר' יעקב עמדין ליל שבת יוסף אומץ אות ע' וכן דעת הגרשז"א זצ"לּ) ואיך לנהוג למעשה?
תשובה:

חכמי וצדיקי הדורות היו מברכים את בניהם ותלמידיהם בהנחת שתי ידיה על ראש המתברך[5].  ומ"מ הנוהגים במנהגי הגר"א אולי יש  מקום שיקפידו להניח רק יד אחת. והן המברכים בהנחת שתי ידים והן המברכים ביד אחת, טוב שיכוונו מפורש שאינם מכוונים בברכתם לשם מצוות נשיאת כפים של כהנים.

מקורות: 

ענין זה אכן נתון במחלוקת.

בספר בתורה תמימה (במדבר ו כג אות קלא) כתב בשם הגר"א שאין לברך עם שתי ידיו כיון שרק לכהנים במקדש או בבית הכנסת בשעת נשיאת כפים לברך בשתי ידיהם, אך כל ברכה אחרת רק ביד אחת, ועיין שם בתורה תמימה שהעיד כן בשם הגר"א שאמר כן כשבירך את הגרי"ח לנדא מו"ץ דוילנא ביד אחת. ובתורה תמימה שלדעתו יש בזה איסור עשה, כיון שרק לכהנים הותר לברך בשתי ידים, ודוחק לומר שהקפידא רק בנוסח הברכה, כיון שמתבאר במנחות (יח ע"א) שבעצם נשיאת הכפים היא עבודה וא"כ אסורה היא לזר. ועי"ש שרוצה לאוסרו אף לכהן שלא בזמן ובמקום נשיאת הכפים.

וכבר קדמוהו הראשית חכמה (פרק גידול הבנים אות ח) ומעבר יבק (כנף רננה פרק מג) שכתבו שיש לברך ביד אחת[1], אמנם לא ברור אם אסרו לברך בשתי ידים[2], וכ"כ בספר נוהג כצאן יוסף כתב די בכך שיניח יד אחת, וכמו שבירך יעקב אבינו ע"ה. ובתשובה בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' קכה)
לרבי יעקב מעמדין כתוב בשם ה'שואל' ר' יעקב כהן בשם ספר ח"ה[3] להניח רק יד אחת.

לעומת זאת רבי יעקב מעמדין עצמו כתב בסידורו עמודי שמים[4] שצריך דווקא לברך בשתי הידים, כמו שמצינו בכל המברכים, וכדרך שנהג משה רבינו ע"ה עין יפה כן ראוי למברך לעולם כי טוב עין הוא יבורך (משלי כב ט), וכמו הכהנים בברכתם וכן מצינו שאמרו חז"ל (שבת קיט ע"ב) שהמלאכים ליל שבת שמניחין ידיהם על ראשו של אדם כשמברכים אותו.

והוסיף שם רבי יעקב מעמדין שמה שמצינו ביעקב אבינו ע"ה שברך אפרים ומנשה כל אחד ביד אחת לא שהיתה עינו צרה ח"ו אלא מפני ההכרח הוצרך לעשות כן כדי שלא להטיל קנאה בינהם, מאחר שבאו לפניו בבת אחת לקבל ברכתו. ובדין היה שיקדים מנשה הבכור. אבל הוא בחר באפרים להקדימו. כמו שמפני כך שכל ידיו וישת יד ימינו על ראש אפרים (בראשית מח יד) וגרם הקפדת יוסף. וכל שכן אם היה מקדימו לפני מנשה. היתה הקפידא יותר בודאי. לכן נשמט מזה בכל האפשרות למעט הקפדה. זה לפי פשוטו. מלבד שיש בו טעם על פי הסוד. שלא רצה קב"ה שיתברכו משתי ידו [אולי מפני שצפה הקב"ה בירבעם. ומה שגרם גדעון] לפיכך סבב הדבר באופן שיצטרך יעקב לברכם רק ביד אחת. מפני  שלום כאמור.

וסיים שם "וכן היה מנהג אבי מורי הגאון ה'חכם צבי' ז"ל לברך עם שתי ידים. ולא כחסרי דעת שחושבין שיש קפידא לברך דוקא ביד אחת. וסוד הידיים לברכה גדול. עכ"ל, וכ"כ בנפש כל חי להגר"ח פלאגי' (מערכת ב' אות לא).

ובספר פחד יצחק (אות ב' דף נד) כתב דנוהגין לברך את הנשוי בשתי ידים, בעדו ובעד אשתו, ולפנוי ביד אחת.


[1]. וכ"כ בסידור רבי שבתי.

[2]. וראה בראשית חכמה שם שכתב שבהנחת היד [האחת] יש ברכה, ורמז לדבר כי ביד האדם ט"ו איברים כמנין ט"ו תיבות שבפסוקי (במדבר ו כד) "יברכך הי' וישמרך וגו', כלומר יחולו על ראשך הברכות שבג' פסוקים אלו שהם ט"ו, כמנין איברי היד, ולפיכך משימין היד על ארון המת וכו'.    ועיין מדרש תלפיות (אות ב ענף הברכות) שביאר עוד בענין הנחת היד שיש בה ט"ו פרקים וז"ל "ואפשר דעל זה כתיב (שמות יד ח) "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", כי יד עם הכולל עולה ט"ו כמדובר, ויצאו בכח שהקב"ה מברכם ושומר מכל הקמים עליהם כדכתיב "יברכך ה' וישמרך" שהם ט"ו כמספר איברי היד עם הכולל, וכו'", ומכל זבה גם משמע שמניחים רק יד אחת.

[3]. כמדומה שהוא ספר חמדת הימים שהיעב"ץ ועוד יצאו כנגדו ואכמ"ל, וצ"ע.

[4]. מוסך השבת סעודה ראשונה, חדר ג-חדר המיטות בית מד, מיטת זהב אות ז.

[5]. כ"כ בשם הגרש"ז אויערבאך, ראה פסקי תשובות ח"ב סי' קכח אות ו'. ובספר כה תברכו מערכה ב' סע' ד', ועיין בשו"ת דעת סופר ח"א סי' י"ד, ושו"ת באר משה ח"ד סי' כ"ה, ושו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' ד'.

הגב על הנושא


לתחילת הדף