אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » גוילין נשרפין ואותיות פורחות

גוילין נשרפין ואותיות פורחות

"בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית, ולכן אמרו העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע הא למה זה דומה לרואה ס"ת שנשרף, שקדושת נשמת כל אחד מישראל היא היא קדושת ס"ת ממש". (נפש החיים שער ד' פי"א).

"דהנה השי"ת נתן התורה לישראל ונשמת ישראל הם גוף התורה כי ישראל הם ס' רבוא אותיות לתורה נמצא ישראל הם התורה כי כל אחד מישראל הוא אות מהתורה" (קדושת לוי במדבר).

"לפי שמצאנו בספרים קדמונים ואחרונים שמספר כל האותיות שבתורה הם ששים ריבוא וע"ז רומז ישראל שנוטריקון שלו יש ששים רבוא אותיות לתורה ולכך מספר כל ישראל היו ששים רבוא כמו אותיות התורה ושכל אחד מישראל יש לנשמה שלו מצוה אחת ואחיזה באות אחת ודבר זה כמעט שהוא דבר מוסכם ונזכר בזוהר ובספר הקדוש שני לוחות הברית במקומות הרבה". (פני יהושע קידושין דף ל').

הרי לן שלושה מגדולי הדורות, פאר ישראל, שהאירו עינינו לראות דכל נשמות ישראל קשורות לאותיות התורה, וכבר כתב בהקדמה לשו"ת בית הלוי דגופן של ישראל קדוש כקדושת הגוילין של ספר תורה והנשמות הן הן אותיות שבס"ת.

ומעולם חשבתי דזה פשר השמחה שאנו עדים לה בכל הכנסת ס"ת, המוני בית ישראל מכרכרים ומפזזים בכל עוז בשמחה הפורצת כל גבול, וכי שמחה זו מה היא עושה, הלא לרוב יש כבר ס"ת כשר בארון הקודש ומאז היו כל בני הקהילה קוראין בס"ת כתיקון חז"ל ומה אפוא היא שמחת ההמון בהכנסת ס"ת, אלא שמתוך חביונו של נפש מתעוררת כמיהה בנשמת ישראל להדבק באותיות שבספר התורה.

וכך ראינו, בינו שנות דור ודור, כל רשעי האומות שזממו להשמיד להרוג ולאבד את כלל ישראל, ראשית זממם שפכו חמתם על ספרי התורה, בזזו והשפילו בלעו ולא חמלו, ורק אח"כ יצאו להלחם בישראל, הרגו ולא חמלו על שארית ישראל, כי נשמת העם בספר תורה קשורה והא בהא תליין. ישראל ואורייתא, היהודי והס"ת כרוכים ירדו מן השמים, ולעתים כרוכים עלו גם עלו בסערה השמימה!

הנה שנינו במסכת עבו"ז י"ח ע"א "ת"ר כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש… אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קסמא והלכו כל גדולי רומי לבקרו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגים של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אלמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידו רבי מה אתה רואה אמר להם גליון נשרפין ואותיות פורחות"

ובתוס' שם כתבו "מה אתה רואה – שהיה לו לראות שום דבר תימה או מלאכים או דבר אחר א"נ בשביל שהיו שומעין קול האותיות הפורחות ולא היו יודעים מהו".

וכפטיש יפוצץ סלע ניתנה רשות להוסיף ולבאר, ואפשר דשאלת התלמידים לא על ראית עיני בשר בלבד היתה אלא אף על ראית עיני השכל והלב, הימים היו ימי עברה וזעם ימי ציה וצלמות של גזירות קשות ואבדון ואין לך יום שאין קללתה מרובה משל חברתה, והנה גדול הדור אשר אמרנו בצלו נחיה עולה בסערה השמימה וזעקת היאוש בקעה מתוך לבם השבור "רבי מה אתה רואה" היש תקוה לאחריתנו היש שכר לפעולתינו הלא כצאן בלי רועה נשארים אנו.

וענה רבי חנינה בן תרדיון אל יפול רוחכם, ואל ירך לבבכם יש תקוה לאחריתך ויש שכר לפעולתך "גוילין נשרפין", מלכות הרשע יכולה לשרוף ולכלות את גופנו המשול לגויל של ספר תורה, אך נשמת האומה הישראלית אינה בת כליון "ואותיות פורחות", נשמות ישראל הקשורות לאותיות התורה פורחות באויר ובעת שיעלה רצון לפניו ית"ש יחזרו האותיות ויקבעו במקומם ושוב יקהילו קהילות ברבים שכבר הבטיח הקב"ה כי לא תשכח מפי זרעו.

(הלא אדם מישראל נמשל לספר תורה כמבואר בשבת ק"ה ע"ב "העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע הא למה זה דומה לרואה ס"ת שנשרף", גופו משול לקלף של הס"ת ונשמות ישראל קשורים לאותיות התורה כמבואר בקדושת לוי ובנפש החיים וכ"כ הפני יהושע כמובא לעיל דכל אחד מבנ"י קשור לאחד מאותיות התורה כנ"ל והעומד על המת בשעת יציאת נשמה שבו כלה הגוף והנשמה פורחת הוא כרואה ס"ת שנשרף ואותיות פורחות).

ודוקא הנהגה זו למעלה מן הטבע ומן השכל במסי"נ הביאה לחורבן רומי והצלת ישראל כמבואר בתוס' בעבו"ז (ב' ע"ב), בשם "מעשה מרכבה" ד"במעשה דרחב"ת נגזר על רומי חורבן גדול" והדברים נפלאים.

ונראה עוד דכשאמר התנא הגדול רבי חנינא בן תרדיון "אותיות פורחות" כונה כפולה היתה לו, לעת הזאת האותיות פורחות באויר, ובעת שיעלה רצון לפניו ית"ש הם עתידין לפרוח מחדש וליתן פרי עץ חיים בבנין התורה הנצחית לעולם ולעולמי עולמים!

הגב על הנושא


לתחילת הדף