אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » האם חייב עובד לגלות ללוקח שבעל העסק מרמה אותו

האם חייב עובד לגלות ללוקח שבעל העסק מרמה אותו

שאלה:

אדם הגיע למוסך בכדי לתקן בעיה שאירע במכונית, בעל המוסך בדק ואמר לבעל הרכב שיש בעיה רצינית והשלום על התיקון הוא 7000 ש"ח, בעל הרכב הסכים והשאיר את הרכב לתיקון.

אחד הפועלים במוסך שגם בדק את הרכב יודע שהבעיה היא קלה ביותר ולא עולה על כמה מאות שקלים, ורק בעל המוסך שהינו אדם רמאי, רצה לנצל את תמימותו של בעל הרכב ולהרוויח על ידו סכום גדול. ועתה נפשו בשאלה האם חייב להגיד זאת לבעל הרכב ולגלות לו על הרמאות של בעל המוסך. או שכיון שיש סיכוי גדול דאם בעל המוסך יידע מה שקרה, יוכל לפטר אותו מעבודתו, א"כ יכול להתנהג בשב ואל תעשה.

תשובה:

כשם שציוותה התורה להחזיר את אבידת חבירו כך ציוותה התורה להציל את חבירו מהפסד ממון, ולכן לכאורה חל חיוב על העובד להודיע לבעל הרכב על הרמאות שעושה איתו בעל המוסך, ומיהו כיון שקיי"ל דאבידתו ואבידת חבירו אבידתו קודמת, לכן אם אכן קיים חשש גדול שאם יוודע זאת לבעל המוסך יפטר אותו מעבודתו אזי אינו חייב להודיעו.

והעצה לכך נראה שהעובד אמנם יגלה לבעל הרכב על הרמאות, אך יבהיר לו שיאמר לבעל המוסך שמשום סיבה חיצונית הוא לא יכול להשאיר את רכב, כך שבעל המוסך לא יעלה על דעתו שהעובד עמד מאחורי זה, והכל לפי הענין.

מקורות ונימוקים:

הצלת חבירו מהפסד ממון

כשם שציוותה התורה להחזיר את אבידת חבירו כך ציוותה התורה להציל את חבירו מהפסד ממון, מקור ד"ז הוא בשו"ע חו"מ סי' שנט (סעיף ט) שלומדים מהפסוק "לכל אבידת אחיך" ודרשו חז"ל [ב"מ ל"א א] לרבות אבידת קרקע שחייב להשיב ג"כ כגון שראה שטף מים באים לשדה חבירו חייב לגדור בפניהם כדי להציל. וכתבו הפוסקים (ראה ערוך השלחן שם יז) דלא רק בדבר קרקע, אלא הוא הדין בכל עניני הפסד שיכול להיות אצל חבירו וביכלתו למנוע ההיזק חייב למנוע ואם לא עשה כן עובר בעשה דהשב תשיבם ובלא תעשה דלא תוכל להתעלם.  וכן פירשו הרשב"ם והרמב"ן ב"ב נג. שיסוד החיוב להבריח אריה מנכסי חבירו נובע מדין השבת אבידה.

וראה עוד ברמב"ם בס' המצוות ל"ת רצז (בשם הספרא והביאו הח"ח בהקדמה לספרו אהבת חסד) דהוסיף דמי שלא עשה כן עובר גם על לאו ד"לא תעמוד על דם רעך".

וכן מבואר בגמ' ב"ק נו. שאפילו עד אחד היודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו חייב בדיני שמים על הנזק שנגרם לחבירו, ומכאן למדו רבותינו הראשונים ובראשם הרמב"ן בקונטרס דינא דגרמי דהוא הדין בכל אדם שנמנע מלהציל את ממון חבירו או שלא השיב אבידה לחברו ואח"כ אבד החפץ שחייב בדיני שמים לשלם את הפסדו, ונפסק כן בשו"ע חו"מ ריש סימן כ"ח.

ועפ"ז כתבו פוסקי זמנינו דכל הרואה מזגן או מכשיר חשמלי אחר הפועל שלא לצורך וכן מים זורמים מהצינורות למקום הפקר אור דולק שלא לצורך וכדומה במקום העבודה, בבית פרטי, במוסד ציבורי, במכונית חונה וכדומה צריך לכבותם, ואם אינו יכול לעשות זאת יודיע על כך לבעלים כדי שיטפלו בדבר.

ומעתה לכאורה פשוט דהוא הדין בנידון דידן העובד שרואה איך שבעל המוסך הרמאי הולך לגנוב את בעל הרכב, חייב להודיעו כדי שימנעוהו מלגנוב, והחיוב נובע מדין השבת אבידה לעשות זאת עבור חבירו.

 אבידתו קודמת

אמנם כיון דכאן קיים חשש גדול שיהיה הפסד לעובד שאם יוודע זאת לבעל המוסך יכול להחליט לפטור אותו מעבודתו, לכאורה בכה"ג הוא פטור מלהודעו, דהא דינא הוא דאבידתו קודמת לאבידת אחרים כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רסד סעי' א', והוא בב"מ ל"ג א' אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת ובגמ' מנא הני מילי א"ר יהודה אמר רב אמר קרא אפס כי לא יהיה בך אביון ע"כ, וכתב הסמ"ע ס"ק א' וז"ל דדרשינן כאילו הוא אומר הזהר מן העניות ומטעם זה לאו דוקא אבידתו קודמת קאמר אלא כל הפסד ממון או ביטול מלאכה שלו מחמת השבה זו שלו קודם וכו' עכ"ל.

והנה שם בגמ' אמרו כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך, ופירש"י ולא לדקדק שלי קודם אם לא בהפסד מוכיח ע"כ, ונפסק כן בשו"ע דיש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר: שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח, ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות יעו"ש. מ"מ נראה דחשש ליפטר מהעבודה ודאי נחשב ל"הפסד דמוכח" ואין לו ליכנס בכה"ג ללפנים משורת הדין וז"פ. 

ומיהו יש להדגיש דכל זה שייך רק אם אכן קיים חשש שיגרם למציל הפסד כספי שיפטרו אותו, אבל אם החשש נזק הוא רחוק מאוד, ואולי אף אם יתפסו אותו שהוא זה שגילה יהיה לו רק אי נעימות וכדומה בלבד, אז בודאי דזה לא פוטר אותו מלהודיעו וז"פ. 

אם רשאי העובד למסור את הגנב למשטרה

והנה לכאורה בגוונא שאכן העובד יחליט לגלות זאת לבעל הרכב וליפטר מהעבודה  צריך העובד להתרות בבעל המוסך, ששוב לא יעשה זאת, ואם רואה שלא מתייחס אליו עליו ללכת לבית דין שיתרו בו, ואם רואה שלא ציית דינא, לכאורה רשאי למוסרו למשטרה כיון דבזה מונע גניבות מהציבור, והרי מבואר ברמ"א בחו"מ סי' שפח סעיף ז שמותר למסור לשלטונות אדם שהוחזק להכות ואי אפשר למונעו מכך רק ע"י שימסרו אותו לשלטונות.

וראה כיוצ"ב בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן קמ"ח דדן על נהג שנוהג בלי רשיון נהיגה, או בצורה המסכנת את הציבור, או אדם שמוחזק בכך שמחנה את רכבו על המדרכה, וגורם בכך שאנשים צריכים להסתכן ולרדת בכביש, צריך להתריע בפניו, וללכת לבית דין שיתרו בו, ואם אינו שומע אליהם, יכולים למוסרו למשטרה, ולכאורה הוא הדין בבנידון דידן, אא"כ נחלק בין נזקי גוף לנזקי ממונו ועיין בזה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף