אתה נמצא כאן: דף הבית » מאמרים » הגעלת כלים חדשים

הגעלת כלים חדשים

לשאלת רבים אם יש צורך להגעיל כלי נירוסטה חדשים כדי להשתמש בהם כל השנה או לפסח, הנני לבאר בזה את הנלענ"ד.

הנה רבים נהגו להגעיל כלי נירוסטה חדשים משום שלאחר גמר ייצורם של כלים אלה מושחים אותם בשומן מן החי והמשיחה נעשית כאשר הכלי חם יותר מיד סולדת ויש כאן בליעת איסור. ובאמת אם יש בזה חשש איסור ספק אם בהגעלה סגי ושמא צריך ליבון שהרי אין הבליעה ע"י בישול במים, ושמא הוי כתשמישו ע"י האש.

ונחזי אנן. הנה המחבר כתב לחלק בדין מחבת אם צריך ליבון או בהגעלה סגי, בסימן תנ"א סי"א כתב לענין חמץ בפסח דבהגעלה סגי, וביו"ד סימן קכ"א סעיף ד' כתב דבמחבת של עכו"ם צריך ליבון אף דלענין חמץ די בהגעלה, ובש"ך שם סק"ח הביא בשם שו"ת רמ"ע מפאנו שחילק בין חמץ שמשתמשים ע"י מים למחבת של עכו"ם שמטגנין בו בשמן ושומן, וכתב לפי"ז דבבשר וחלב יש להחמיר כיון שבלע בלי אמצעי עי"ש. וכונתו ברורה לפי המבואר בשו"ת הרמ"ע סימן צ"ו דבעכו"ם חיישינן שטיגן שומן או חלב האסורים וכיון שכל המשקה של איסור הוא הו"ל תשמישו באור וצריך ליבון משא"כ בחמץ שהשמן שבו מטגנין של היתר הוא וכן במים וכדו'.

וברעק"א שם תמה על מש"כ הפמ"ג בסימן תנ"א במשבצות ס"ק ט"ז להסתפק במשקה האסור בעצם אם די בהגעלה או צריך ליבון, וכתב לפרש את דברי הרמ"ע והש"ך דשאני שמן ממים בטבעו דשמן שורף וחשיב תשמישו ע"י האור, והגרעק"א תמה עליו שלא עיין בדברי הרמ"ע ואילו היה רואה דבריו לא היה מסתפק במפורש שאסור עי"ש.

ולפי"ז לכאורה יש להחמיר בני"ד דצריך ליבון דהוי תרתי לריעותא, הלא אין כאן מים כלל אלא שומן בלבד, ועוד דהוי שומן מן החי שאסור בעצם ולפי דברי הרמ"ע והש"ך דעת השו"ע להצריך ליבון בכה"ג.

אמנם החזו"א או"ח סימן קי"ט אות י"ט תמה על הרמ"ע והש"ך מדברי הראשונים שלא חילקו בין עכו"ם לחמץ בפסח וע"כ דהמחבר הקיל משום דבהיתרא בלע, ואף דבשפוד החמיר במחבת הקיל טפי כיון די"א דחשיב תשמישו ע"י מים עי"ש, ומ"מ לדעת החזו"א יש להקל בני"ד אף דכל המשקה איסור וכך כתב בסוף דבריו הנוגע לני"ד"ולפי דרכנו למדנו דכלי מתכת שמשפשפין את המתכת בחלב מהותך בשעת עשיית הכלי והמתכת חם שהיד סולדת בו, סגי לו בהגעלה וא"צ ליבון".

אך מ"מ קשה לדחות את דברי הש"ך והרמ"ע מן ההלכה ויש להחמיר כדבריהם.

ב

אלא שמטעם אחר יש להקל כאן דסגי בהגעלה, דהנה עיקר השאלה בני"ד מתעוררת באחד משני פנים, יש כלים שמושחין אותם בשומן לפני קביעת צורתן ועשיית בית הקיבול שלהן, דכאשר החומר רך קובעים את צורת הכלי בהכאת דפוס ומושחים את המשטח של הכלי בשומן כדי שלא ידבק לכלי הדפוס, וע"י ההכאה והחיכוך חום הכלי הוא יותר מיד סולדת בו, ויש כלים שלאחר גמר עשייתן מושחין אותם בשומן כדי לתת להם ברק יפה ומשיחה זו נעשית ע"י מברשת מיוחדת המסתובבת במהירות עצומה וע"י החכוך נוצר חום גבוה.

ובשני המקרים אין כאן אש ממש בשעת בליעת האיסור, וכבר דן בהר צבי יו"ד סימן ק"י אם בכה"ג הוי תשמישו ע"י האש שצריך ליבון ומסקנתו דבהגעלה סגי, והשתית את דבריו על מה שכתב בשע"ת או"ח סימן תנ"א סקכ"ז בשם הר הכרמל דאף קדרה שהתחממה על גבי האש אם הורחקה מן האש אף שעדיין יס"ב שוב לא הוי תשמישו ע"י האור ובהגעלה סגי וק"ו לני"ד עי"ש היטב.

ומ"מ הסכימו גדולי הדור החזו"א והה"צ דבכלי שמושחים אותו בשומן חזיר (נידון דהר צבי) או בחלב (נידון דהחזו"א) די לו בהגעלה להכשירו.

ב

אך לענ"ד בנידון דידן אף הגעלה אין צריך דהנה ע"כ לא נחלקו האחרונים הנ"ל אלא בשומן או בחלב האסורים, אבל אם יתברר שהשומן נפסל מאכילה ואינו ראוי לגר אין בו איסור כלל, ובבדיקות שנערכו נמצא ששומנים אלה שמשתמשים בהם הם בדרגת חמיצות כ"כ גבוהה שאינו ראוי כלל לאכילת אדם ואף לא לאכילת כלב, ופשוט דהוי בכלל אינו ראוי לגר ויצא מתורת נבילה, והעיד בפני הגר"צ כהן שליט"א בעמח"ס הגעלת כלים וכך ראיתי מסמכים של מעבדות מוסמכות שבבדיקות שנערכו בשומנים אלה נמצא דרגת חמיצות 53 כאשר התקן הישראל הוא עד 8 בלבד, ועוד בדקו בכלב רעב והכלב לא נגע בשומן זה והלא בכל איסורי תורה פקע איסורא כשאין האוכל ראוי לאכילת אדם ורק בפסח צריך נפסל מאכילת כלב, ושומנים אלה לא נמצאו ראויים לאכילת כלב ובודאי לא לאכילת אדם.

אמנם יש מן האחרונים שנקטו דמ"מ אסור מדרבנן, כ"כ במנחת כהן סימן פ"ט וכך דעת הנודע ביהודה קמא יו"ד סימן כ"ו ודייק כן מלשון הרמב"ם, אך בפרי חדש או"ח סימן תמ"ב ויו"ד סימן ק"ג הוכיח מלשון השו"ע דמותר אף לכתחלה וכ"כ החזון איש יו"ד סימן קט"ז אות ז' עי"ש.

ואף לדעת האוסרים אין זה אלא משום דאחשביה באכילתו וכמ"ש הרא"ש בפסחים פ"ב סימן א' לגבי חמץ שחרכו לפני זמנו, ודברי הרא"ש נפסקו להלכה עיין במג"א תמ"ב ס"ק ט"ו ומשנה ברורה שם ס"ק כ"א וס"ק מ"ג עי"ש, אך בני"ד אין כאן אחשביה דלא לשם הנאת אכילה מושחים את הכלים האלה בשומן אלא בחלקם כדי שהדפוס לא ידבק לחומר המתכתי ובחלקם כדי לתת ברק לכלי בגמר עשייתו, וא"כ אין כאן אחשביה ולכו"ע אין כאן איסור כלל.

והנה השימוש בשומן מן החי מתמעט והולך ובחלק גדול מן המפעלים משתמשים בשומן צמחי אך לא עלה בידי לברר אם מדובר ברוב או במיעוט ומ"מ מידי ספק לא יצאנו.

ומשום כ"ז נלענ"ד דאין צריך להכשיר כלי נירוסטה חדשים ומותרים הם לשמוש לכתחלה ללא הכשרה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף