אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » מחשבה יהודית » היחס לאחד מהשבטים

היחס לאחד מהשבטים

שאלה:

בשיעור יהדות, בנושא השבטים, אחת השומעות שאלה איך אפשר לדעת מאיזה שבט אנחנו. האם תוכלו לעזור בשאלה זו?

תשובה:

זו שאלה שעשויה להצביע על רצון לשייכות ולחיבור. בדרך כלל מקובל לומר שאנחנו היום לא יודעים מאיזה שבט כל אחד מאיתנו, כיון שבגלות השבטים נתערבו זה בזה והיחוס לשבטים אבד מאיתנו. בכל זאת, לוויים יודעים שהם משבט לוי, כהנים יודעים שהם כהנים שזה גם המשך של שבט לוי, וגם בדרך כלל ניתן לומר שיהודי ספרד הם משבט יהודה. בני אשכנז עשויים להיות בדרך כלל משבט יהודה או מחלקים של שבטים אחרים שבחורבן בית ראשון הצליחו להישמר מגלות ונשארו מעורבים בשבט יהודה שגלה לאחר מכן. כך אומר רש"י עובדיה פרק א פסוק כ – "גלות אשר הוא מבני ישראל שגלו מעשרת השבטים לארץ כנענים עד צרפת. וגלות ירושלים אשר בספרד – שהם מבני יהודה אשר גלו לספרד הם ירשו את ערי הנגב שבדרומה של ארץ ישראל ואומרי' הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז ספרד תרגם יונתן אספמיא". וביתר פרוט כתב רד"ק על עובדיה פרק א פסוק כ – " וגלות ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב – והם ערי יהודה כי חלק יהודה היה בדרום ארץ ישראל וכן אמר עליהם בירמיה ערי הנגב סגרו ואין פותח ואמר ירשו על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה כלומר ישובו לארצם ולעריהם או אמר ירשו על כלם מפני ירושלם שהיה בחלק יהודה וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל:  וגלות החל הזה – הוא גלות טיטוס שהגלה בארצות והם העמים ארצות אלמניי"א ואשקלוני"א וצרפת הוא שקורי' פרנצ"א, {- כלומר שבני אשכנז, גרמניה וסביבתם הם מבני עשרת השבטים. ש"ק.}  וארצות ספרד שקורי' ספני"א ובני ירושלם הם שגלו בספרד ואחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשותם והתפשטו בארצות ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היו בארצות ישמעאל { – כלומר שיהודי ארץ ספרד וארצות ישמעאל הם מבני יהודה. ש"ק.} ואומרים בקבלה כי בני ארץ אלמניי"א היו כנעניים כי כשפנה כנעני מפני יהושע כמו שכתבנו בספר יהושע הלכו להם לארץ אלמניי"א ואשקלוני"א שקורין ארץ אשכנז ועוד היום קוראים אותם כנעניים ויונתן תרגם הפסוק כן וגלות עמא הדין דבני ישראל וגו'", עכ"ל. עוד מבואר בחז"ל ומובא בפירוש רש"י בכמה מקומות, ששבט בנימין נשאר עם שבט יהודה ולא גלה עם שאר השבטים בגלות סנחריב, אלא עם גלות יהודה בחורבן בית ראשון – כך לשון רש"י על הושע פרק ה פסוק ט – "ר' אבוהו בשם ר' אחא ב"ר חנינא אמר ביום שיתווכח עמהם הקב"ה בדין לא יהיה להם פתחון פה שהרי בשבטים הודעתי שהדין דין אמת אתה מוצא כשגלו עשרת השבטים לא גלו יהודה ובנימין והיו עשרת השבטים אומרים מפני שהם בני פלטין שלו לא הגלה אותן משוא פנים יש בדבר חס ושלום אין משוא פנים אלא עדיין לא נתמלאה סאתם כיון שחטאו גלו אז שמעו עשרת השבטים מאין מענה בפיהם ואמרו הא אלהא הא תקיף הא קשוט דאפילו לבני ביתיה לא נסיב אפין לקיים מה שנא' בשבטי ישראל הודעתי נאמנה" – ולכן סביר שרוב שהיהודים בימינו הם משבט יהודה או בנימין, או מחלקים של עשרת השבטים שגלו לצרפת ואשכנז, כמבואר בדברי המפרשים שהובאו לעיל.

השאיפה לדעת מאיזה שבט כל אחד היא שאיפה עמוקה מאד בנפש האדם, ומבואר ברמב"ם שאחד מהדברים שבשלו ישנה ציפייה לביאת המשיח היא העובדה שהמשיח ידע לייחס כל אחד מישראל לשבט שלו:

כך נאמר ברמב"ם יד החזקה – הלכות מלכים פרק יב, הלכה ג:

"בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו' ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי… ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני…"

בגמרא נראה שבזמן האמוראים עדיין ידעו לפחות בחלק מהמקרים לשייך לשבטים. משמע מהגמרא שלכל שבט יש אופי מסויים כללי, ובהכללה אפשר לומר לאנשי השבט יש מכנה משותף, תכונה נפשית מסויימת שהם שותפים בה. כך מסופר בגמרא, מסכת פסחים דף ד עמוד א, שהיה אדם שהיה רגיל לומר על כל דבר "דונו דיני" כלומר, על כל ויכוח הכי קטן היה אומר "בא נלך על זה לבית דין לדון את הדברים", ואמרו שמובן מזה שהוא משבט "דן" – שאצלו הנושא של דין ומשפט מאד משמעותי.

וסיפור נוסף, דומה: היה אדם שהיה הולך ואומר "על חוף הים, שיחים קטנים הם עצים גדולים", או לפי פירוש אחר, היה אותו אדם רגיל לומר, אם הייתי צריך לבנות ארמון – לא הייתי בונה אותו אלא על שפת הים!", כלומר שחוף הים היה חשוב במיוחד בעיניו.  בדקו ומצאו שהוא משבט זבולון שעליו נאמר בתורה "זבולון לחוף ימים ישכון…" (בראשית מט, יג).

[הנה לשון הגמרא – "ההוא דאמר דונו דיני אמרי שמע מינה מדן קאתי דכתיב דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל ההוא דהוה קא אזיל ואמר אכיף ימא אסיסני ביראתא בדקו ואשכחוהו דמזבולן קאתי דכתיב זבולן לחוף ימים ישכן", ובפירוש רש"י: אכיף ימא אסיסני ביראתא – אתקן בירונות, אם היו לי פלטין לבנות לא הייתי קובעם אלא על שפת הים, ותמיד היה משתבח בשפת הים, ובתשובות הגאונים מצאתי אכיף ימא אסנא בראתא, ופירוש כך היה משתבח בשפת הים ואומר תמיד סנאים שעל שפת הים ברושים הם במקומות אחרים, ולשון זה הגון, סנה בלשון ארמי אסנה, ברוש ברותא].

בניגוד לזמן הגמרא שהיה ניתן להתחקות אחר שיוכו השבטי של אדם מישראל, ולראות אם ההשערה נכונה, כיום ברוב המקרים לא ניתן לדעת את השיוך לשבט, בגלל העירוב בין השבטים, נישואים בין שבטים והזמן הרב שעבר. כאמור לעיל הרמב"ם כותב שלעתיד לבוא המשיח ייחס כל אדם מישראל לאיזה שבט הוא שייך, ברוח הקודש שתשרה עליו.

הגב על הנושא


לתחילת הדף