אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » מחשבה יהודית » היכולת להיות רב

היכולת להיות רב

שאלה:

איך רב מקבל את הכבוד להיות רב ?

תשובה:

היהדות היא דת למדנית. לא ניתן להבין אותה מבלי ללמוד הרבה חלקים של התורה. יש ביהדות פרטים רבים, הלכות רבות, וכדי לדעת כיצד לפעול בכל מצב בדרך הנכונה על פי התורה, דרוש להיות תלמיד חכם, שלמד הרבה תורה.

על פי התורה, כל אדם מחוייב ללמוד תורה ולהיות בקי בה ומבין דרכיה וכלליה. התורה מצווה כל אדם ללמד את התורה לבניו, כך שכל אדם חייב בלימוד התורה ובהעברתה לבניו ולדורות הבאים:

ספר דברים פרק ו, ו-ז:

"וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמך".

במקרים של ספק בדין או במצב של ספק בכוונת התורה, התורה מורה לעלות לבית דין הגדול ולשאול את חכמי התורה שנמצאים בו, והם יכריעו בשאלה בעיונם הגדול.

ספר דברים פרק יז, ח-יא:

(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: (ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: (י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: (יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:

התורה מצווה על בית הדין להכריע על פי רוב דעות:

ספר שמות פרק כג (ב)

"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים להטות".

כול עם ישראל מצווה לכבד את תלמידי החכמים שבהם תלוי קיום התורה והיהדות:

ספר ויקרא פרק יט (לב)

"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (על פי הביאור של התורה, "זקן" הוא מי שקנה חכמה)

מבואר בגמרא, שכדי שתלמיד חכם יורה בהלכה, הוא צריך לקבל רשות להורות, וכן לקבל אישור מרבו שהוא יודע להורות, שהוא אדם ירא אלוקים שיברר את ההלכה עד קצה יכולתו, וגם שהוא יודע כיצד לומר את דבריו באופן שאנשים לא יטעו בו:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ה/א

"מאי רשותא?

– כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל אמר ליה רבי חייא לרבי בן אחי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות יתיר כי הוה נחית רב לבבל אמר ליה רבי חייא לרבי בן אחותי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות אל יתיר".

כלומר, שחכם שיודע בתורה, ורוצה להיות ראוי להורות הוראה לעם ישראל, צריך לקבל רשות מרבו לעשות כך. לדוגמה, רבי חייא אמר לרבי (=רבי יהודה הנשיא) שבן אחיו, רבה בר בר חנה מגיע לבבל, והוא ראוי להורות הוראה, לדון דינים, אך אין לו רשות להתיר בהמת בכור.

במשך שנות ההיסטוריה של עם ישראל וגם כיום, תלמידי חכמים לומדים את התורה ומבינים בה, ונבחנים אצל רבותיהם, ומקבלים "היתר הוראה" כלומר, רשות להורות הלכה לשואלים. לאחר מכן הם רשאים לשמש כרבנים ומורי הוראה לעם ישראל.

הגב על הנושא


לתחילת הדף