אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » הנחת תפילין דרבינו תם בתשעה באב

הנחת תפילין דרבינו תם בתשעה באב

שאלה:

אני נוהג להניח תפילין של ר"ת בכל יום. כיצד עלי לנהוג בהנחת תפילין ביום תשעה באב?

תשובה:

א.      מנהג בני ספרד הנפוץ כיום בארץ ישראל הוא, להתפלל בציבור בהנחת תפילין של רש"י ושל ר"ת.

ב.      הנוהגים להניח תפילין דר"ת בשחרית יכולים גם לקרות ק"ש ופרשת קדש.

ג.        למנהג זה, טוב להניח תפילין דר"ת מיד אחר העמידה, כדי שיחשב שמניחם בתפילת שחרית ולא אחר גמר התפילה.

ד.      מקצת קהילות של בני ספרד בארץ ובעולם אינם מניחים תפילין בשחרית. ויש להיזהר לכתחילה שכולם ינהגו במנהג אחד.

ה.      בני אשכנז נהגו שלא להניח תפילין בתפילת שחרית, אלא רק בתפילת מנחה. למנהג ספרד [חסידים] יש להניח תפילין של רש"י ושל ר"ת במנחה.

מקורות והרחבת הדברים: 

הנחת תפילין בתשעה באב

הרא"ש תענית פ"ד סימן ל"ז הביא את דעת המהר"ם מרוטנבורג שאין להניח תפילין בתע"ב כמו שאין האבל מניח תפילין. אולם בהרבה תשובות הגאונים כתבו שצריך להניח תפילין בתע"ב, וכן מסיק הרא"ש שם. ושורש מחלוקתם אם עשו את תע"ב כדין יום ראשון של אבל דפטור מתפילין, או כיום שני של אבל דחייב בתפילין, כמבואר כל זה במו"ק י"ד ב, וכן בשו"ע יור"ד סימן שפ"ח א. השו"ע פסק באור"ח סימן ל"ח ס"ו שחייבים להניח תפילין בתע"ב, ובסימן תקנ"ה פירט יותר שיניחו ויברכו רק במנחה [ואין זה סתירה בדברי השו"ע], וכן הסכמת הרמ"א כמו שכתב בסימן ל"ח ס"ו, וכן מנהג אשכנז בכל מקום.

בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סימן קל"ט הביא עדות שהמהר"ם גלאנטי היה נוהג להניח תפילין בביתו ולקרות ק"ש, ואח"כ הסירם והלך להתפלל בציבור בלא תפילין. ונראה טעמו, שלא רצה לקרוא ק"ש בלא תפילין כדי שלא יהיה נראה כמעיד עדות שקר כמבואר בברכות י"ד ב. וכן נהגו הספרדים בכמה קהילות כמו שכתבו לעשות כן מהר"ח פלאג'י במועד לכל חי סימן י אות ס, וכן בסידור בית עובד. אולם מנהג ירושלים, לפחות מזמן הגר"ש שרעבי, להניח תפילין בשחרית בציבור, כ"כ בספר חסד לאלפים סימן ל"ח, הראש"ל הגרח"מ אלישר בשו"ת משה האיש אור"ח סימן כ"ג אות ו כף החיים סימן תקנ"ה, וכן הנהיג הגרב"צ עוזיאל בהיותו בתל אביב, וכן נהג שם הראש"ל הגרע"י שליט"א [ראה חזון עובדיה הלכות תשעה באב עמ' שסט], וש"מ שמנהג ירושלים התפשט גם חוץ לירושלים. וראה בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן ו שקרה לבטל מנהג זה, כיון שדעת השו"ע שלא להניח תפילין רק במנחה ולא בשחרית. והנה באמת, בשלמא אם מנהג זה היה זה כתוב שער הכוונות – שכן נהג רבינו האר"י, הרי קיבלנו הוראות רבינו האר"י בתורת ודאי כמו שהעלה בשו"ת אורל"צ ח"ב בהקדמה, אפילו נגד פסיקת מר"ן השו"ע. אבל הלא דבר זה לא מצאנו מפורש בדברי רבינו האר"י, ונוהג זה החל רק מזמן הרש"ש כנ"ל, ולכן יש מקום שלא להנהיג מנהג זה לכתחילה, בפרט שדעת השו"ע מפורשת לא כן, ובפרט מי שאינו נוהג בכל דבריו כדברי המקובלים. אולם בחזון עובדיה שם דחה דברי השמש המגן, כי לפי דעתו, מנהג זה התפשט בכל מקום, כנ"ל.

אכן באופן מעשי, ברור הדבר שאין לפרוש מהציבור שנמצא בו, ועליו להתנהג לגמרי כמו מנהג המקום, והיינו אפילו מי שסובר שלא להניח תפילין בתשא"ב שחרית, צריך להניחם אם הציבור שם נוהג כן, כ"כ בספר פקודת אלעזר סימן תקנ"ה, וכן פסק הגאון האדר"ת בקונטרס הר המוריה עמ' כח. ויתרה מזו פסק הראש"ל שליט"א בחזון עובדיה שם בעמ' שע, שמי שהניח תפילין בשחרית, ובמנחה נזדמן למקום שמניחים תפילין במנחה, דיניח עימהם שוב.

תפילין דר"ת בתשעה באב

בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן ק"ז כתב שבתשעה באב יניח בשחרית רש"י בלבד, ובמנחה יניחו רש"י ור"ת, עכ"ד. והכנה"ג הובא בברכ"י סימן תקנ"ה דחה דבריו, דכיון שמי שמניח תפילין דר"ת הוא משום ספק דאו', א"כ למה שלא יניחם גם בשחרית כמו בכל יום, עכ"ד. והברכ"י יישב דברי הרמ"ע מפאנו שמה שכתב זהו עפ"י סוד, ובסוף דבריו כתב שראה להרש"ש שהיה מניח תפילין בתשא"ב וגם בימי אבלו, עכ"ד. נמצא לפי דברי הברכ"י שיש מחלוקת בין המקובלים אם לאבל יש מניעה להניח תפילין דר"ת ביום הראשון, וכן להניח בתשעה באב שחרית. ובחזון עובדיה שם עמ' שעב פסק כמו הפוסקים שנקטו שיניח ר"ת אפילו בשחרית שכ"כ בסידור בית עובד עמ' מד ב, חסד לאלפים סימן ל"ח סק"ג מהר"א מני בטהרת המים בשיורי טהרה מע' א אות עד, בן איש חי דברים אות כ"ה, ישכיל עבדי ח"ד בדעה והשכל סימן ד.

ויש להעיר, האם לדעות שיש להניח תפילין דר"ת אף בשחרית, זהו אפילו במקרה שמניח תפילין זה אחר זה. ושורש הספק דיתכן, שכל הני שכתבו להניח ר"ת, זהו משום שנהגו להניח תפילין דרש"י ור"ת ביחד. אבל אם הניח של רש"י קודם, הרי כבר יצא ידי מצות תפילין, ומי יימר שיש לו היתר להניח תפילין שוב – ולעשות כעת נגד פסק מר"ן, דעל זה לא הוקבע המנהג דלא כמר"ן, אלא כשמניחם ביחד כדברי המקובלים. ואפשר שזה היה טעמו של הרמ"ע מפאנו שהיה מורה להניח תפילין דר"ת רק במנחה, כי בשחרית היה נוהג להניח בזה אחר זה כנ"ל, ולפ"ז א"צ לומר דיש מחלוקת בין המקובלים כפי שיוצא מדברי הברכ"י, אלא המקובלים שאמרו להניח ר"ת אף בשחרית זהו משום שהיו נוהגים להניחם ביחד, והמקובלים שאמרו שלא להניח רק במנחה זהו משום שנהגו להניחם בזא"ז. ומדברי הכנה"ג שהובא בברכ"י יש להוכיח, שאפילו במניח בזה אחר זה יש לו להניח דר"ת בשחרית, כי כתב שהטעם שיש להניח בשחרית הוא משום דהוי ספק דאו', וזהו לפי הפשט, א"כ ס"ל דיש להניח שניהם בשחרית כדי להיות זריז במצות עשה דאו', וזה שייך אף במניחם זה אחר זה. וגם מדברי החזון עובדיה שם יש להוכיח דיניח אפילו בזה אחר זה בשחרית, כיון דס"ל בכל השנה שיותר נכון להניח בזה אחר זה. וכדי לצאת ידי כל הדעות, לנהוגים להניח בזא"ז, נכון שיניחו תפילין דר"ת מיד אחר העמידה כדי שיחשב שמניחם בתפילת שחרית ולא אחר גמר התפילה [ואמרו לי יודעי חן שהתיקון של הנחת רש"י ור"ת לפי רבינו האר"י נעשה בשחרית עד שעה רביעית].

אולם מנהג אשכנז אינו כן, ראה לגרא"ז מרגליות הלכות אבילות סימן ג, וכן בערוך השולחן יור"ד סימן שפ"ח שהאבל לא יניח תפילין דר"ת כלל. אכן מנהג אשכנז [חסידים] להניח תפילין דר"ת במנחה של תע"ב, ש"מ שלא עשו את תע"ב כיום אבילות לגמרי.

בחזון עובדיה שם כתב, שגם רשאי לקרות ק"ש ופרשת קדש, ולא אמרינן דהוא כקורא רק בתורה דאסור בתע"ב.

הגב על הנושא


לתחילת הדף