אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » כשרות » הפיכת טוסטר אובן מבשרי לפרווה או לחלבי

הפיכת טוסטר אובן מבשרי לפרווה או לחלבי


שאלה:

טוסטר אובן שהיה לפני כ-5 שנים בשרי, ולפחות 3 שנים אופים בו רק פרווה.

א.      האם הוא עדיין בחזקת בשרי?

ב.      האם אפשר לאפות בו חלבי?

ג.       האם אוכל פרוה שנאפה בו, מותר לאכלו ביחד עם חלב?

תשובה:

א.      כלי שהשימוש בו היה בשרי נשאר בחזקת בשרי כל עוד לא עבר הגעלה או ליבון (הכשרה) שמוציאה אותו ממצבו הנוכחי [בשרי] למצב של כלי חדש שעדיין לא השתמשו בו, אלא שהמנהג (אצל בני אשכנז) הוא לא להגעיל כלי בכדי לשנותו בשרי לחלבי ולהיפך, למעט במקרים מסוימים.

ב.      כל עוד הכלי לא יצא מחזקתו כבשרי (ע"י הכשרה) אסור לאפות בו חלבי.

ג.       אם כבר נאפה מותר לאכלו.

להלכה ולמעשה מכאן להבא, יש להכשיר את הטוסטר בליבון קל כדלהלן:

יש  לנקותו משאריות מזון ולהפעילו בחום המירבי למשך כ-20 דקות, מעתה אפשר להשתמש בו לכתחילה לחלבי.

מקורות והרחבת הדברים:

נושא הדיון: כלי שבישלו בו בשרי עד מתי נחשב בשרי לגבי האיסור לבשל בו חלבי.

הנה בגמ' (חולין דף צז, א) 'תניא, קדרה שבשל בה בשר – לא יבשל בה חלב', וכן פסק הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה יא) 'קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם'. כמו"כ הביא הטור ביורה דעה (הלכות בשר בחלב סימן צג) 'קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בה בתוך מעת לעת אסור, וכו',

בהמשך דבריו הביא הטור את שיטת הרשב"א שאם בישל ירקות בקדרה של בשר שמותר לבשל בה אח"כ גבינה שכבר נתמעט בה כח בלע הבשר ונקלש עד שאין ראוי לחול עליו שם איסור בשר בחלב, בד"א כשבלע היתר כמו שאמרנו אבל בלע דבר אסור לעולם הוא באיסורו עד שיגעיל הראוי להגעיל וילבן הראוי ללבן ע"כ.

הרי שנחלקו הרמב"ם ועוד ראשונים עם  הרשב"א בבליעת טעם של בשר בכלי האם הוא נשאר ללא שינוי גם אחר שבשלו בכלי שאר דברים, או כיון שבישלו בכלי שאר דברים שוב אין בו טעם חזק שהבשר שהיה בו ומכאן והילך מותר לבשל בו חלב, שיטת הרמב"ם והראשונים שהכלי נשאר בשרי, לעומת זאת סובר הרשב"א שנחלש טעם הבשר ואינו נחשב כלי בשרי.

במחלוקת זו פסק בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צג סעיף א) 'קדירה שבשל בה בשר, לא יבשל בה חלב'. ולא הביא כלל את דעת הרשב"א.

האם מותר לאכול עם חלב דבר שנתבשל או נאפה בכלי או תנור בשרי?

בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה סעיף ב) 'ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת, מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחילה. אבל אם נתבשלה בקדירה עם בשר, ואפילו בקליפה, אסור לאכלה בכותח. הגה, ויש מחמירין בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם. והמנהג לאסור לכתחלה, ובדיעבד מותר בכל ענין. ודוקא לאכול עם חלב והבשר עצמו, אבל ליתנן בכלי שלהם, מותר לכתחילה'. וכתבו הט"ז בס"ק ד' והש"ך בס"ק ה', דלכו"ע אין לבשלו לכתחילה כדי לאכלן עם חלב. הרי שנחלקו בזה מרן המחבר והרמ"א, לדעת מרן בשו"ע מותר לאכלו עם חלב, ולדעת הרמ"א אסור לכתחילה לאכלו עם חלב, ובדיעבד [היינו עם כבר עירב עם חלב] מותר לאכלם, ומ"מ לא יבשלו בכוונה לאכלו עם חלב.

האם אפשר להגעיל בכדי להוציא את הכלי מכלל בשרי ולעשותו חלבי?

הנה מעיקר הדין מועילה ההגעלה לבטל את מעמדו של הכלי, (רש"י פסחים מד, ב ד"ה גיעולי, גיעול לשון מקיא ופולט,) אכן המנהג שאין מגעילים כלי בשרי להפכו לחלבי וכן להיפך, שמא לא יהיה לו רק כלי אחד ויגעילנו בכל פעם שירצה להשתמש בו ויבא לידי טעות וישתמש בלא הגעלה. וכ"כ במגן אברהם סימן תקט ס"ק יא, וז"ל, ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם נוהגין איסור בדבר ומ"כ בשם הגאון מהור"ר בנימין מפוזנא ששמע ממהר"מ יפה הטעם למנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהי' לו רק כלי אחד ויגעילנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דלמא אתי למטעי כדאי' בחולין דף ט' ע"ב והא דשרינן הכא י"ל כיון שלעולם אין משתמשין בו אלא ע"י ליבון ליכא למיגזר כנ"ל, עכ"ל.

אכן ישנם כמה פתרונות שהזכירו הפוסקים, מאחר שכל האיסור הוא להעביר את הכלי מבשר לחלב בלא הפסק ביניהם, כתבו הפוסקים אופנים להיתר הגעלה מבשרי לחלבי. עיין בפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תקט ס"ק יא, שכתב 'ולהגעיל מבשר לחלב נוהגין להטריף מקודם', הרי שאם הכלי נעשה טריפה בין הזמן שהיה בשרי לבין הזמן שהיה חלבי מותר לעשותו חלבי אפי' אם בעבר הי בשרי.

עוד דרך יש והוא להכשיר הכלי מבשרי לפרווה ואח"כ להעבירו לשימוש חלבי, וכן מעיד הגאון המהרש"ם בשם הרה"ק מבוטשאשט, (שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן רמא) 'ובהיותי בק' בוטשאטש באו לידי כתבי הגה"צ אב"ד דשם בעהמ"ח דעת קדושים ז"ל ומצאתי שכ' דלהגעיל מבשר לשימוש שאינו לא בשר ולא חלב מותר ואין בזה מנהג לאסור ואם אחר זמן ירצה לייחדו לתשמיש חלב ג"כ מותר וגם מבשר לחלב אם עברו יב"ח שלא שימש בו כלל ג"כ יש להקל עכ"ד'

כמו"כ הוא בפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תנא ס"ק ל, וז"ל, והנה מבשר לחלב אין נוהגין להגעיל ולא ללבן, וכמו שכתב המ"א [סימן] תק"ט אות י"א, ומכל מקום בפסח י"ל דמגעילין מבשר לחלב, כי לא שייך חששא פעם אחת בשנה ונזהר הוא, ואי"ה בסימן תנ"ב [אשל אברהם אות יג ד"ה אשכחנא] אבאר עוד, עכ"ל. מצינו שכאשר מגעילין לפסח אפשר אגב זה להחליף את מצבו של הכלי מבשרי לחלבי.וכן כתב החתם סופר (שו"ת ח"ב יורה דעה סי' קי) קדרה של בשר לא נהיגינן להכשירו לחלב וכן בהיפוך כמ"ש מג"א בהלכות י"ט ולא משכחת אלא במכשירו בלאו הכי לצורך י"ט של פסח שאז אני נוהג להתיר להחליף הכלים כרצון איש ואיש מבשר לחלב וכן בהיפוך כיון שלא היה ההכשר לכוונת בשר וחלב רק לכוונת חמץ אז ליכא למיחש למ"ש מג"א בהלכות י"ט.

אפשרות חריגה נוספת היא שעת הדחק, עיין פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תנב ס"ק יג, וז"ל, אשכחנא פתרי להגעיל כלי בן יומו אף שאין ששים נגדו ולכתחלה, כמו שאגיד. כי להגעיל מבשר לחלב, במ"א [סימן] תק"ט אות י"א מנהגא, הא מדינא ושעת הדחק יראה דמותר לכתחלה, עיין יורה דעה [סימן] קכ"א בטור והט"ז [שם ס"ק ב] הביאו דמותר, א"כ מבשר לחלב ע"י גדנפא ובן יומו מותר, ע"כ.

הנה בתנור שהסיקו מבפנים (כמו המציאות בטוסטר אובן) אפשר ללבנו ע"י הסקתו ואע"פ שכל בליעתו ע"י האור, כיון דהתירא בלע מהני כמ"ש הט"ז (או"ח תנ"א ס"ק ח') וז"ל, שאר דברים הבלועים מהיתר כגון חלב או בשר דא"צ ליבון גדול וסגי עד שהיד סולדת משני עבריהם או שישרוף הקש דכיון דבלע היתירא די להם בהגעלה ואף על גב דתשמישן ע"י האור. ועיין באריכות נפלאה במנחת יצחק ח"ה סי' כ' בכל הענין שהיקל ע"י הגעלה בכגון זה.

א"כ בשאלה שלפנינו מאחר ובמשך ג' שנים לא השתמשו בזה לבשרי אלא לפרווה ניתן לומר שאין כאן חשש שיבא לידי טעות להחליף ולהשתמש מבשר לחלב בלא הגעלה, ע"כ ינקה היטב את התנור וידליקנו בחום הגבוה ביותר למשך כ20 דקות, ואח"כ יוכל להחליף את השימוש למאכלים חלביים.

הגב על הנושא


לתחילת הדף