אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » השקעה בחברה המפרסמת פרסומים שאינם ראויים

השקעה בחברה המפרסמת פרסומים שאינם ראויים

שאלה:

האם אפשר להשקיע בבורסה סכום לא משמעותי בחברת אופנה שמפרסמת תמונות לא צנועות, מצד אחד אני רק משקיע על מנת לקבל רווחים, אין לי שליטה בחברה, ואני לא אחראי על הפרסומות שלה. מצד שני בתחושה שלי מרגיש לי לא ראוי. האם יש בעיה הלכתית, האם ראוי ליהמנע?

תשובה:

שאלה יפה שאלת, אם נחדד את השאלה, נראה מדבריך שהחברה אינה מוכרת דברים אסורים, אלא רק בפרסומים שלהם מופיע תמונות שאינן ראויות. כיון שכן, חושש אתה לאיסור תורה החמור של "לפני עיור לא תתן מכשול", שכן חברה זו במעשיה מעמידה מכשול לפני יהודים תמימים לראות פרסומי שחץ.

אך, הרי נתינת המכשול לא נעשית על ידך, אלא על ידי החברה. ואף אתה במעשיך אינך נותן כסף עבור האיסור, אלא אדרבה רצונך שישתמשו בזה לדברים המותרים. ומלבד שאף באדם שמוכר מוצר שישנה אפשרות להשתמש בו להיתר וישנה אפשרות להשתמש בו לאיסור, כתבו האחרונים שאין בזה איסור לפני עיור, הנה כאן זה בכלל "לפני דלפני", שאמרו חז"ל (ע"ז יד.) שאין בזה איסור לפני עיור.

ועוד, מדבריך שאתה כותב "אין לי שליטה בחברה ואני לא אחראי וכו'", אני מבין שמדובר במה שנקרא "חברה בע"מ", שעל זה כתבו הפוסקים להקל אף לגבי איסורי תורה החמורים, כריבית וכיו"ב.

אכן, אם יש בידך איזו שהיא אפשרות לבקש מאנשי החברה להמנע מפרסומים כאלו, או אפילו רק להמעיטם, ודאי תבא עליך ברכת טוב שהנך מרבה את הקדושה בעם ישראל.

מקורות:

ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נז) שכתב לדון בענין נרות קטנות כמו פתילות והם נאים ויפים להדלקת נר שבת, אבל הם מיוחדים להדליק בבית תפלות של עכו"ם, וכן כתוב על הקופסא שלהם והשאלה אם יש בזה בזוי, וכן השאלה בענין נוי סוכה שיש אצלם שהם ג"כ מיוחדים ליום חגם ואידם של הגוים האם יש בזה גדר בזוי מצוה. וכתב דהזמנה לאו מילתא הוא, וכמבו' כיו"ב בחת"ס (או"ח סי' מב). וגם, כיון שהוא מעשה מכונה ואין יד אדם נוגע בעשיתן אין כאן מחשבה הפוסלת. ומה שמצויר על הקופסאות שהם לצורך ע"ז שלהם, אי"ז נעשה אלא לפרסומת מכירה כידוע. ולכן כתב שאין איסור להשתמש בזה, וכן בקישוטי סוכה, אף שנוצרו לצורך זה. וכ"פ מו"ז בספר חזון עובדיה (סוכות עמ' עז), ע"ש. וכן הביא בספר תורת המועדים (קולדצקי, סי' תרלח ס"ק י), ובספר ילקוט יוסף (בשו"ת שבסוף ספר מועדים סי' כ). וע"ע שו"ת באר אליהו (כץ, אות כג).

וכיו"ב כתב מו"ז שליט"א שו"ת יחווה דעת (ח"ג סי' סז) לענין מכירת בגדי פריצות, כשמוכרם בא"י שרוב יהודים, דכל שיש לתלות שיוכלו להשתמש בבגדים אלו בהיתר, כגון שתלבש חולצה עם שרוולים מתחת וכיו"ב, אין בזה איסור לפני עיור. אולם בגדי שחץ ופריצות שאין אפשרות להשתמש בהם אלא בדרך איסור, ודאי שיש בזה איסור למכרם ליהודים, והרחק מן הכיעור וכיוצא בו. ועי' כיו"ב בשו"ת ויצבור יוסף (בר שלום, ח"ה סי' נט).

הרי נתבאר, דבמכירת דבר שאפשר להשתמש בו להיתר, אף שאפשר להשתמש גם לאיסור, אין בזה איסור לפני עיור. אלא דכ"ז כשמוכרם במקום שיש בהם יהודים וגויים, ואין הכרח שיקנו זאת לצורך שימוש אסור. אולם, אם מוכרם במקום שידוע שהקונים יקנוהו לשימוש אסור, נחלקו בזה האחרונים, דעי' למהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה, ח"ב סי' נ) שכתב דבכה"ג ודאי אסור. וכ"כ בלבושי מרדכי (תנינא או"ח מח). אמנם באגרות משה (ח"א יו"ד סי' עב) כתב להקל גם בזה, והוכיח כן מהמשנה בשביעית (פ"ה משנה ו). אלא דבתשובה אחרת (או"ח ח"ב סי' סב) כתב ע"ז, דאף שכתב שאין בזה איסור ונוטה להיתר, מ"מ אין זה היתר ברור, ואין לסמוך ע"ז אלא באיסור דרבנן דמסייע, אלא דמ"מ סיים: ומ"מ אין למחות באלו המקילין לפרנסתם. וחזר ע"ז שוב (שם סי' פ) דבמקום הפסד יש להקל.

ואמנם, כל זה יש לדון לגבי המוכר עצמו, משא"כ כשמשקיע בחברה שעוברת איסורים, הרי המשקיע אינו מעמיד לפני העיור את המכשול, אלא רק המוכרים בפועל הם שעושים כן. ולכאו' זה בכלל "לפני דלפני" שאמרו חז"ל (ע"ז יד.) דאין כאן לפני עיור. ואמנם לענין המכשול שמעמיד המשקיע לפני אנשי הפירסום ואנשי הדירקטוריון שהם עושים את האיסור בפועל, י"ל כנ"ל דכיון שיש בידם לעשות בזה היתר, אינו עובר בזה על לפני עיור. וכיעוי' בכיו"ב במשנה הלכות (ח"ה סי' קב) שכתב כן לגבי השקעה במניות של חברה המוכרת נו"ט ומחללת שבת, וז"ל: והנה לפענ"ד משום לפ"ע ליכא למיחש דדין לפ"ע ליכא כל שאין נותן האיסור עצמו והדבר ספק אי יקח איסור או לאו, אין בו משום לפנ"ע אפילו לגבי ישראל. ע"כ.

נוסף לזה, עי' להגאון הנצי"ב בשו"ת משיב דבר (ח"ב סי' לב) שהביא משו"ת בנין ציון שכתב לבאר דגם איסור מסייע אין אלא כשמסייע בידו בשעת העבירה, אך אם לא מסייע בשעת העבירה, אלא שאח"כ חשוד הוא שיעשה עבירה, בזה אינו אסור אלא בתרי עברי דנהרא. עי"ש.

מעתה, בשאלה זו, הנה מלבד שנתבאר שאין כאן איסור לפני עיור, י"ל עוד, דמאחר ובשאלתך נראה שמדובר בחברה בע"מ, כבר הבאנו בשאלה אחרת שכתבו הפוסקים להקל בזה (עי' מנחת אשר ח"א סי' קה-קו) אף לגבי איסור ריבית החמור ועוד, וא"כ כ"ש לענין זה ודאי דיש מקום רב להקל, אחר שאין לך שליטה במעשיהם, ובין אם תשקיע אצלם, ובין אם לאו, הם יפרסמו כרצונם.

הגב על הנושא


לתחילת הדף