אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » הבית היהודי » התגיירה עם בנה ונולד בן נוסף מי מהם חייב בפדיון

התגיירה עם בנה ונולד בן נוסף מי מהם חייב בפדיון

שאלה:

 ראובן נשא אשה נוכריה והוליד ממנה בן, האשה התגיירה ביחד עם בנה, ולאחר מכן ילדה בן נוסף. איזה בן חייב בפדיון הבן?

תשובה:

שני הבנים פטורים מפדיון הבן. הבן הראשון פטור, כיון שלא נולד מרחם של יהודיה, והבן השני פטור, כיון שאימו כבר ילדה מקודם, וממילא הבן השני פטור כיון שאינו 'פטר רחם'

מקורות והרחבת הדברים:

שנינו במשנה בכורות מ"ו ע"א: "מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה, עודה עובדת כוכבים ונתגיירה, משבאת לישראל ילדה – בכור לנחלה ואין בכור לכהן, רבי יוסי הגלילי אומר: בכור לנחלה ולכהן, שנאמר (שמות י"ג) פטר רחם בישראל – עד שיפטרו רחם מישראל". פירוש: מי שלא היה לו בנים… רוצה לומר שאם כבר נולד לו בן מאשה, כל שהוא בכור לאימו חייב בפדיון, אפילו נולדו לו כמה בכורות מכמה נשים, חייב לפדות את כל הבכורות, וכך נפסק בשו"ע יור"ד סימן ש"ה סי"ז. ונשא אשה שכבר ילדה…, עודה עובדת כוכבים ונתגיירה, משבאת לישראל ילדה: נשא אשה שכבר ילדה בעודה נוכריה, ולאחר מכן, אשה זו התגיירה וילדה לו בן. הבן שנולד לאשה אחר שנתגיירה דינו כיהודי, אך לדעת חכמים נדון הוא רק כבכור לענין ירושה – בכור לנחלה, כלומר שנוטל פי שניים בירושת אביו יותר משאר אחיו. אבל לענין  פדיון הבן – אין בכור לכהן, זאת אומרת שלענין פדיון הבן, אין הבן חייב בפדיון הבן. אבל לדעת רבי יוסי, גם במקרה זה חייב הבן בפדיון הבן. נפסק כדעת חכמים, וכך נפסק בשו"ע שם יור"ד סכ"א.

מדברי חכמים ניתן לדייק, שמה שאמרו שהבן שנולד מהאשה אחר שנתגיירה פטור מפדיון הבן, זהו דוקא משום שאשה זו כבר ילדה וולד בהיותה נוכריה – לכן הבן שנולד אחר הגיור אינו 'פטר רחם'. אבל אם היה ברור, שאשה זו לא ילדה וולד מעולם בעודה נוכריה, דהיינו שהוולד הראשון שנולד לה, הוא הבן שנולד לה אחר שנתגיירה, הדין הוא שבן זה חייב בפדיון הבן, כך כתב בספר יד שאול (להגר"ש נתנזון) שם בסכ"ב. וכתב עוד היד שאול, שמספיק לנו אם ידוע שלא ילדה מעולם, ולא חוששין שמא זינתה וילדה אי פעם בסתר ואנו לא יודעים מזה. וכתב שם, שכן הורה הלכה למעשה, וכך פסק בשו"ת משיב הלכה ח"א סימן נ"ב.

בנוסף, מכלל דברי חכמים, שומעים אנו הלכה נוספת; שנוכריה שילדה בן – אפילו מיהודי, ובן זה התגייר, שפטור הוא מפדיון הבן, שהרי כל מה שמדוייק מדברי חכמים שהבן חייב בפדיון הבן – כדברי היד שאול כנ"ל, זהו דוקא אם נולד לאימו בפעם הראשונה – שאז הוא בכלל 'פטר רחם' של אשה זו. אבל זהו דוקא במקרה שהבן נולד אחר הגיור של אימו. אבל בן שנולד לאימו בעודה נוכריה, אין עליו חובת פדיון הבן כיון שנולד מאם נוכריה [משום שלא התחדש חיוב של פדיון הבן מדין 'פטר רחם', רק על וולד שנולד מרחם של יהודיה, ולא מרחם של נוכריה. לענ"ד הלכה זו פשוטה, ואינה צריכה ראיה, אך כתבתי את הנ"ל כדי להראות שיש סימוכין להלכה זו גם מדיוק לשון המשנה].

מכל האמור נלמד, שנוכריה שילדה בן, ולאחר מכן התגיירה וילדה בן נוסף, הדין הוא ששני הבנים פטורים מפדיון הבן. הבן הראשון פטור, כיון שלא נולד מרחם של יהודיה, והבן השני פטור, כיון שאימו כבר ילדה מקודם, וממילא הבן השני פטור כיון שאינו 'פטר רחם' [יש לציין בהקשר זה את המונח 'גר שנתגייר – כקטן שנולד דמי'. והיה מקום לטעות ולומר לפי זה, שהבן השני נחשב כ'פטר רחם' הראשון של האשה שהתגיירה, מצד, שהאשה אחר שנתגיירה, היא כמו שנולדה מחדש, כנ"ל. אבל זה אינו, כי המונח 'גר שהתגייר – כקטן שנולד' נאמר רק לגבי מציאות דינית, כגון לענין קביעת יוחסין – שמהתורה, הגר אינו מתייחס אחר הוריו ואחיו. אבל אין בכח המונח הזה לשנות את המציאות, ולכן אי אפשר להתעלם מהמציאות שאשה זו כבר ילדה בעודה נוכריה, וממילא כל לידה נוספת לא תחשב כ'פטר רחם' – אף אם ילדה שוב אחר שהתגיירה].

הגב על הנושא


לתחילת הדף