אתה נמצא כאן: דף הבית » מאמרים » התפילות הנאמרות לאחר ספירת העומר

התפילות הנאמרות לאחר ספירת העומר

ארבעה תפילות שונות מצינו שנאמרו בחלק מקהילות ישראל אחר ספירת העומר, והם 'יהיו רצון שיבנה בית המקדש וכו', 'למנצח בנגינות מזמור שיר אלוקים יחננו וגו', 'אנא בכח וגו', ו'רבונו של עולם וכו'. ויש מהם שהוזכרו כבר בדברי הראשונים.

'יהי רצון' – בתוספות במגילה (כ ע"ב ד"ה כל) נאמר 'אחר שבירך על הספירה אומר יהי רצון [מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו] שיבנה [בית המקדש במהרה  בימינו[1]], מה שאין כן בתקיעת שופר ולולב והיינו טעמא לפי שאין עתה אלא הזכרה לבנין בית המקדש, אבל לשופר ולולב יש עשיה'[2]. ונראה שכוונתו שכיון שהיום מקיימים את מצוות העומר רק בספירה בפה זכר לבית המקדש שבו היו קוצרים את העומר, לכן אנו מתפללים שיבנה בית המקדש, משא"כ בלולב ושופר שאף היום מקיימים את המצוה בעשייה[3]. מנהג זה לומר 'יהי רצון' אחר ספירת העומר הובא להלכה במשנה ברורה (סי' תפט סק"י) [4].

ביאור ה'יהי רצון' – כתב בשבלי הלקט (סי' רלד) בשם אחיו ר' בנימין בר אברהם הרופא שבתפילה זו אנו מבקשים שיבנה בית המקדש ואז נקיים את מצות קצירת והבאת העומר, ועוד מתפללים שתחזור עבודת בית המקדש, ויקריבו את קרבן העומר בט"ז בניסן, ומיד אחרי הקרבתו יהיה מותר לאכול מהתבואה החדשה, [ולא יהיה אסור לאכול מהתבואה החדשה כתקנת רבן יוחנן בן זכאי בזמן הזה], וכשנים הקדמוניות[5]]. טעם זה הובא במשנה ברורה (שם) בשער הציון (סקט"ו) כתב שביאור זה נאמר רק לדעות הסוברות שספירת העומר מדאורייתא[6], אבל לדעת רוב הפוסקים[7] הסוברות שספירת העומר בזמן הזה היא חובה רק מדרבנן זכר למקדש שהקריבו בו את העומר אתי שפיר טפי שמתפללים שיבנה בית המקדש ונוכל לקיים את מצות ספירת העומר מדאורייתא. וכך נאמר בספר הגהות המנהגים [טירנא] (חג הפסח אות יח) לאחד הראשונים, שהואיל ועכשיו הספירה מדרבנן שאין בית  המקדש קיים על כן אנו אומרים יהי רצון שיבנה בית המקדש ואז יהיה מן התורה  ונקיים מצותיו.

בספר יסוד ושורש העבודה (שער ט פ"ח) כתב שאחר ה'יהי רצון' יאמר 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים וגו', והוסיף שם 'שיתפלל תפילה זו על בנין בית המקדש בשברון לב מאד ומקירות ליבו אל הבורא יתברך שמו ויתעלה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונוכל להקריב בה כל הקרבנות, בכדי לתת בזה נחת רוח ליתברך שמו ויתעלה זכרו לעד, וזהו עיקר הכונה של תפילה זו. ותפילה זו היא המשך אל תיקון הספירה ובאה חובה על האדם תיכף הספירה. ועושה בה ג"כ תקון גדול בעולמות העליונים, כמו שנאמר בכתבי האר"י ז"ל ולכן יזהר האדם מאד בכוונתה'.

נוסחאות נוספים של ה'יהי רצון' – באבודרהם (תפלות הפסח ד"ה והטעם) כתב 'אחר שמנה העומר מבקש מאת השם ואומר הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו'. ויש שהוסיפו 'אמן סלה', וכך הוא בסידורים שלנו[8]. ובשער הכונות לאר"י (דרוש הפסח דרוש י"א) ביאר 'שהאור הפנימי היה נמשך בזמן שבית המקדש קיים ע"י קרבן העומר, ועתה שנחרב בית המקדש בעוונתינו הרבים אין בנו כח להמשיכו, לכן אנחנו אומרים אחר ברכת  העומר  הרחמן  הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו, וע"י כך נתקן איזה תיקון באור הפנימי', עכ"ל, עי"ש. ובשו"ת רב פעלים (ח"א, סוד ישרים סימן יב ד"ה ואבא) כתב על זה 'נמצא גם בדבר אשר לא נוכל להשיגו ממש, אפשר לעשות איזה תיקון בו'[9].  ובסידור יעב"ץ צירף את התפילות שהובאו בתוס' ובאבודרהם יחד וכתבו שצריך לומר 'הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה, יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות'[10].

אמירת מזמור 'אלוקים יחננו' – רבי חיים ויטאל תלמידו הגדול של רבינו האר"י מעיד בשער הכונות[11] 'גם ראיתי למורי [האר"י] ז"ל מקפיד וזהיר מאוד לומר אחר ספירת העומר מזמור 'אלוקים יחננו' (תהילים סז) כולו מועמד'[12]. ואף להלכה כתבו המגן אברהם (סי' תפט סוף סק"ה) והמשנה ברורה (שם סק"י) 'יש נוהגין לומר מזמור  'אלוקים יחננו' אחר הספירה'[13]. מנהג זה הוזכר כבר בספר עקידת יצחק (שער סז), לרבי יצחק עראמה שחי בסוף תקופת הראשונים [נפטר בשנת רנ"ג] וז"ל 'היה המנהג בכל ישראל לקרא אותו בכל לילות זה הזמן סמוך לספירה'. הרב אברהם כלפון בספרו חיי אברהם מוסיף בטעם אמירת המזמור, משמו של רבי יאשיהו פינטו מחבר ספר כסף מזוקק (אמור קלד): 'ועוד תמצא בפסוק ראשון ז' תיבות, ובפסוק אחרון ז' תיבות, לרמוז שמצוה למנות שבועי. ובסוף הז' יעשה היכר לומר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד, פסוק אחד בז' אותיות. וכיון שעיקר הספירה היא להיותם יום ליום, מכוונים בתפילה לקל חי, שישמור לנו חוקות קציר מהשרב וטללים רעים, וכך אמרו 'אלוקים יחננו ויברכנו' בתבואה, בהארת פנים'.

 מנהג הגר"א – בספר מעשה רב [סט-ע] נאמר שלדעת הגר"א מוילנא 'אין אומרים שום פסוקים לא לפניו ולא לאחריו, כי אם 'יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו".

 הכוונה בשעת אמירת המזמור 'אלוקים יחננו', לדעת האריז"ל – רבי חיים ויטאל (שם) כותב שרבינו האר"י הקפיד לכוון בכל יום ויום מן המ"ט ימים בחינה אחת ממ"ט התיבות שיש בזה המזמור. גם יכוין באות אחת ממ"ט אותיות שיש בפסוק [שם פסוק ה] 'ישמחו וירננו'[14]. רבי אברהם גלנטי מציין במנהגי ארץ ישראל 'בכל לילה כשקוראים מזמור זה אחר ספירת העומר, כשמגיעים לאותה תיבה, שהיא כנגד אותה הלילה, מרימים קול באותה תיבה, להורות כי תיבה זו היא של לילה זה. ויש קבלה בידם שמי שמכוון בזה לא ינוח לילה אחד בבית האסורים, אפילו שיהיה אסור בדיני נפשות'. וביסוד ושורש העבודה (שער ט פ"ח) כתב שיאמרו בכוונה עצומה עד מאוד, ואמירתו גם כן מתיקוני הספירה. ויכוון את פירוש המילים של המזמור הזה ע"פ פירוש רש"י, ויאמרו במתינות,  ועי"ז בודאי יתלהב לבו אל האהבה עצומה ועזה באלוקותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד, ואל גודל ההודאה במחשבתו על חלקו וגורלו הקדוש שחבל נפלה לו בנעימים אף נחלת שפרה לו תחת אלקותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד, ואל גודל התשוקה על התגדלות שמו הגדול של הבורא ית"ש ויתעלה בין הגוים, כי כל זה כליל תפארת בתיבות המזמור הזה[15].

המנהג הקדום של אמירת המזמור 'אלוקים יחננו', המובא בראשונים – כתב באבודרהם[16] 'יש מקומות שנוהגין לומר בכל יום מימות העומר [אחר תפילת שחרית] מזמור שיר אלהים יחננו ויברכנו (תהילים סז) מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיחת המזמור והם כנגד מ"ט ימי  העומר[17]. ועוד יש בו שבעה פסוקים חוץ מן הפסוק הראשון והם כנגד ז' שבועות'[18]. ויש שהביאו מנהג בשם הרמב"ן באגרת [שאינה לפנינו] לומר בימי העומר כששליח הציבור אומר ברכת הכהנים, [וי"א אחר ברכת כהנים[19]] את אותו מזמור 'למנצח בנגינות מזמור שיר', עד 'אפסי ארץ', והאומר כן יצליח במעשיו. וכשיסתכל בצורת המנורה ולא יהא ניזוק כל היום'[20].  וכבר כתבנו לעיל שרבי יצחק עראמה שחי בסוף תקופת הראשונים הביא את המנהג הנהוג כיום לומר את המזומור הזה בכל לילות זה הזמן סמוך לספירה.

מנהג אמירת תפילת 'אנא בכח' אחר ספירת העומר – עוד נאמר בספר שער הכוונות לרבי חיים וויטאל[21] יכוין בשם מ"ב הרמוז בראשי תיבות תפלת אנא בכח וכו', כלומר בכל יום יכוין אלאות אחת מתפילת 'אנא בכח', לפי הסדר[22]. ובשולחן ערוך הרב (סי' תפט סעיף יא) כתב שצריך לומר אחר הספירה את כל תפילת 'אנא בכח' [23], וכ"כ ביסוד ושורש העבודה (שער ט פ"ח), וכתב שיאמרנה בכוונה עצומה עד מאד במתון גדול מלה במלה, ועיקר שיכוון אף על פי פשוטו עיקר הבקשה של תפילה זו, ותפילה זו היא גם כן מתקוני הספירה והיא כוללת ע כל ישראל ותקון הנפש מאד, וגודל מעלתה הובא בזוהר הקדוש ותקונים בהרבה מקומות'[24]. ומ"מ לא יאמר את השמות הקודש היוצאים מראשי התיבות של אנא בכח[25].   בסוף תפילת 'אנא בכח' אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד[26], וי"א שהמנהג לאמרו בלחש מפני קדושת ה' שרמוז בראשי תיבותיו וראוי הוא[27].  ויש חולקים וסוברים שיכולים לאמרו בקול רם[28].

תפילת 'רבונו של עולם', והזכרת ה'ספירות' 'חסד' 'גבורה' וכו'- המחייבים והמתנגדים – בשער הכוונות לר' חיים ויטאל (שם) 'גם טוב לאדם לכוין במ"ט ימים אלו לתקן כל אשר חטא בכל הז' ספירות, והמשל בזה בהיותו בשבוע הראשון יכוין לתקן את אשר חטא ופגם בספירת החסד, ובשבוע השני יכוין לתקן את אשר חטא ופגם בספירת הגורה וכן על דרך זה בז' השבועות', עכ"ל[29]. ועל פי דברי ר' חיים ויטאל תיקנו אחר הספירה תפילה המתחילה במילים רבש"ע את ציותנו וכו'[30], וכך כתב ביסוד ושורש העבודה (שער ט פ"ח) 'ולפי שמצות ספירת העומר הוא תקון גדול ונפלא לטהר את נפשו שנפגמה בעונות רחמנא ליצלן לכן תקנו לומר אחר הספירה תפלת [רבונו של עולם אתה ציותנו וגו' כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם וכו'] וראוי לאדם שיתפלל תפילה זו בכוונה עצומה ובשברון לב מאד ואם יכול להוריד דמעות מה טוב כי הוא זה כל האדם לתקן נפשו בעודו חיים חיותו'. ויש שכתבו שאין לומר תפילה זו[31].


[1]. ההוספות בסוגריים ע"פ מחזור ויטרי ועוד ראשונים.

[2]. לשון תוס' עם תיקון הב"ח. וכעי"ז במחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 310-254) סימן קד ד"ה והיה לפנות, סידור רש"י סימן תלז, ספר המנהגים (טירנא) חג הפסח ד"ה בליל שני, ספר תשב"ץ קטן סימן שצד. וכ"כ בספר תניא [סי' נ] לאחד הראשונים והגרסא שם 'שתשיב' במקום 'שיבנה'.

[3]. ועיין ברש"ש.

[4]. והובא גם בספר ערך לחם למהריק"ש על השו"ע סק"ח.

[5]. שם בשער הציון סקט"ו, וכתב שהתוס' במגילה שם כתוב טעם אחר לאמירה זו.

[6]. הרמב"ם, והחינוך, ורבינו ישעיה, ור' בנימין, וראבי"ה [ומשמע שם דגם האור זרוע מודה ליה בדינו, שספירה בזה"ז נוהגת מן התורה]. וכן משמע לכאורה מדברי רב יהודאי ורב עמרם ורי"ץ גיאות שהסכים לדבריהם [כמובא בעיטור], אמנם י"ל קצת דסבירא להו שהוא רק מדרבנן זכר למקדש, ועשאוהו מדרבנן כעין דאורייתא -ביאור הלכה שם ד"ה לספור.

[7]. [ביה"ל ד"ה המונה בשם החוות יאיר] והיא דעת הטור והעיטור [ראה ריש סימן רל"ד דלדידן ליתא מדאורייתא דהשתא ליכא לא הבאה ולא קרבן] והשו"ע ורוב הפוסקים, וכן הוא סוגית הפוסקים בסימן זה –ביאור הלכה ד"ה לספור.

[8]. ועיין בדרכי חיים ושלום אות תרכה שלא אמר 'סלה'.

[9]. ובקובץ ההתאחדות [סיון תש"מ] כתב הגר"מ הלברשטאם בביאור המילה 'למקומה' על פי מה דאיתא בסוף מנחות שהלכו לאלכסנדריא והקריבו שם, ובקשתינו שתחזור עבודת ביהמ"ק למקומה בהר הבית.

[10]. הובא בליקוטי מהרי"ח ח"ג דף לב ע"א.

[11]. ענין ספירת העומר סוף דרוש יא דף פו טור שני.

[12]. ועיין בפתוחי חותם שבשו"ע מכתבי האריז"ל [סי' תפט סק"ו] שביאר "כי כל הז' ספירות כל אחת מהם היא כלולה מכולם, הרי ז' פעמים ז' הם מ"ט, וכנגדם יש במזמור זה מ"ט תיבות וכו' –עיין בשמן ששון בדרוש ה' מדרושי העומר אות כג בשם הרש"ש.

[13]. הובא בשו"ע הרב סי' תפט סעיף יא, וכתב 'יש נוהגין כן מטעם הידוע להם'.

[14]. כדי שלא תטעה בהם תיבת 'לאמים' חסר ו', 'תשפוט' ו'מישור' מלא ו'. והובא גם בספר משנת חסידים לרבי עמנואל חי ריקי.

[15]. והמשך דבריו כתב 'ואל כל זה יכין לבו לכוין, והתחבולה שיאמר התיבות במתון גודל ויכוין פירוש המילות עם פירוש רש"י, ואז ממילא יתלהב לבו אל כל כוונות הראויות, ודי בזה', עכ"ל.

[16]. סוף סדר שחרית של חול, (שיר של יום ד"ה ויש מקומות).

[17]. ר' חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים [ח"ג סי' כד] מעיר שיש במזמור זה רק מ"ז תיבות.

[18]. וממשיך שם האבודרהם 'במקצת מקומות אומרין אותו בכל יום מפני שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאלו מקבל פני שכינה. כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד שבעה קני המנורה. וגם יש בו מ"ט תיבות כנגד מנין  הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קני המנורה שעולין למנין מ"ט. כיצד  גביעים כ"ב פרחים תשעה, כפתורים י"א, נרות שבעה, ס"ה מ"ט. ופסוק ראשון יש בו  ארבע תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה. מלקחיה תרי ומחתותיה תרי' עכ"ל האבודרהם. וכעי"ז כתב בספר עקידת יצחק שם.

[19]. ראה ספר יראת קל לרבינו אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח שהיה רבו של הרמב"ן, ובקונטרס מנורת זהב טהור המודפס בסוף ספר חנוכת התורה מכת"י המהרש"ל, ובדרך ישרה –סלוניקי תקמה.

[20]. כ"כ בספר שבט מוסר לרבי אליהו הכהן מאיזמיר [פרק לא], ובספר שלמי חגיגה לרבי ישראל יעקב אלגאזי, ובספר שבט מוסר הביאו גם בשם מנורת המאור וסיימו 'וטוב לאומרו אפילו כל ימות השנה, וכל האומרו שבע פעמים כשיוצא לדרך ויכיון בו ילך לשלום ולהצלחה, וטוב שכל אדם יסתכל בו קודם צאתו לדרך, ובדרך יתפלל אותו כאמרו'. [וציינו שמקור הדברים בספר חוקי חיים (דינים והנהגות האריז"ל מלוקטים ע"פ סדר או"ח) לר' שמואל חיים מאזרקוב, אמנם נראה שמקור הדברים בספר יראת קל לרבינו אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח שהיה רבו של הרמב"ן, ובקונטרס מנורת זהב טהור המודפס בסוף ספר חנוכת התורה מכת"י המהרש"ל, וכנ"ל] והובאו דבריהם בעיקרי הד"ט [או"ח כא] לרבי דניאל טאראני, בכף החיים לרבי יעקב חיים סופר, ובמועד לכל חי [סימן ה', כא] לרבי חיים פאלאג'י, ומזכיר זאת כמה פעמים בספריו השונים. בספרו מועד לכל חי [סימן ה', כא], והוא מעיר שמשמע שבעל השבט מוסר סובר שיש לאמרו כל השנה. ובשו"ת לב חיים [ח"ג כד] ביאר ר' חיים פלאג'י בשם בנו יוסף שהטעם לאמרו בברכת כהנים ע"פ מה שנאמר בספר חזה ציון על תהילים פרק סז [שלאחרונה נדפס מחדש] לר' עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים שבפסוק הראשון 'למנצח בנגינות מזמור שיר' יש ארבעה לשונות של שיר כנגד ארבת הבקשות מבקש בפסוק השני א. אלוקים יחננו, ב. ויברכנו, ג. יאר פניו אתנו, ד. סלה. וכיון שבקשות אלו דומות לבקשות של ברכת כהנים, לכן יאמרו בברכת כהנים. ועוד פירש שם בלב חיים שנאמר בדברים רבה [א ט] שעתה אנו מתברכים מפי אדם ולעתיד לבא הקב"ה יברך אותנו שנאמר 'אלוקים יחננו', ולכן יאמרו בשעת ברכת כהנים ויבקש שיזכה להתברך ע"י ה' לעתיד לבא. וכתב שכיון שהוא מענין ברכת כהנים מותר לאמרו אף בברכת כהנים ואינו דומה לנאמר בסוטה מ. 'יש עבד שרבו מברכו ואינו מסביר לו פנים', -רוב הדברים הנ"ל הובאו ע"י הרה"ג י"א לנדוי בהמודיע פ' אמור תש"ס, ונכתבו ברשותו.

[21]. שם ענין ספירת העומר סוף דרוש יא דף פו טור א'.

[22]. וז"ל 'בשבוע א' תכוין לשם הראשון אבגיתץ ןתחלקהו בז' ימי השבוע בזה האופן, אות א' בליל ראשון. אות ב' בליל שני, אות ג' בליל שלישי, אות י' בליל רביעי, אות ת' בליל חמישי, אות צ' בליל שישי, וכל השש אותיות עצמם בליל שביעי, ועל דרך זה בכל שבוע בשם של חלקו'.

[23]. ז"ל 'יש נוהגין מטעם הידוע להם, לומר אחר הספירה מזמור 'אלוקים יחננו ויברכנו' ו'אנא בכח'.

[24]. וכ"כ כתבו לאמר 'אנא בכח' בסדור ר' שבתי שנכתב בהסכמת גדולי דורו המהרש"א ועוד. וכ"כ בסדור רעדלהיים [הרוו"ה, עבודת ישראל].  ולגבי עצם תפילת 'אנא בכח' ראה שהוזכרה כבר בתשובת רב האי גאון [תשובות הגאונים החדשות – עמנואל (אופק) סימן קטו], וז"ל וזה בן מ"ב אותיות אעפ"י שאותיותיו ידועות  אינו מסור בהגיונו (וקראתיו) [וקריאתו] בקבלה אלא יש אומרים בראש (אבגירש) [אבגיתץ]  [אנא בכח  גדולת ימינך תתיר צרורה]. ויש שאומ' אב גיתצ, ובסופו יש אומ' שקוצית  [שוועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות] ויש אומרים שקוצית, ואין מוכיח, וגם  חילופין אחרים יש בו'. –תשובה זו הובאה באוצר הגאונים חגיגה עמ' 23, וראה תוס' בקדושין עא. בשם ר"ת שסובר שהשם של מ"ב אותיות יוצא מהפסוק בראשית וגו' והפסוק שאחריו. וראה רש"י שחולק עליו ועל  הגאונים וסובר ששם של מב אותיות לא נתגלה לנו, וברי"ץ גיאות ח"א עמ' סב, ובמנהיג יוהכ"פ סי' סב כתבו בשם רב האי גאון ששם זה ידוע לחכמים. וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' רכ, ושו"ת אבקת רוכל סי' כז.    ולגבי אנא בכח ראה בפרי עץ חיים [שעהע"ש פ"ה] והרמ"ק [שער שני י]. ובשערי תשובה סי' מח סק"ב כתב 'אנא בכח' יאמר כל ב' תיבות  יחד, ויפסיק ויאמר גדולת ימינך וכן על דרך זה, השאר על דרך בשתים יכסה פניו כו', ובשירי  כנה"ג סי' נ"א כתב דיש נוהגים לעמוד כשאומרים אנא בכח'.

[25]. שו"ת תורה לשמה סי' תצא לבעל הבן איש חי, וז"ל 'כל שמות הקודש של בן מ"ב דאנא בכח וכו' אין להזכירם וכו' כיון שהוא מתכוין עתה להזכיר את השם הנזכר ואינו כהזכרת אותיות אלו בדברים בעלמא ה"ז אסור לאומרו כי הזכרת השם הקדוש  תלוי בכונת האדם והואיל והוא מתכוין באמירתו לשם הקדוש אסור להזכירו מכח  קדושת השם וכו', ואביא לך ראיה דהזכרת השם בכונת הלב תליא מילתא שהכל הולך אחרי כונת הלב  והוא ממ"ש רבינו ז"ל בספר הכונות דרוש ה' וז"ל אבל הזהר שבשני מ"ב אלו דבריאה  ודאצילות אל תזכירם אלא תכוין דרך תפלת  אנא   בכח  גדולת ימינך תתיר צרורה וכו'  ולא באותיותיו ממש עכ"ל, הרי כי שמות דבריאה ודאצילות לרוב קדושתם צריך  להזכירם במחשבה בלבד, ושמות אלו דשם מ"ב דיצירה אסור להזכירם באותיותיהם  ממש אלא בר"ת של  אנא   בכח  וכו' וקבל רנת עמך וכו', והרי מכאן מוכח להדיא דאסור  להזכיר שם קר"ע שט"ן באותיותיו ממש כי רבינו ז"ל קאמר על כל השמות הנזכרים דאסור  להזכירם כי אם בדרך ר"ת של תפלה הנזכרת'. עכ"ל.

[26]. ספר סדר היום [כוונת יה"ר ואנא בכח], בשם יש שנוהגים.

[27]. סדר היום שם. וכ"כ – הגר"ש קלוגר בחכמת שלמה (סימן סא סעיף יג), ס' עוד יוסף חי  (פרשת וארא סוף אות ד) מבואר שגם אחר אנא  בכח  צ"ל ברוך שם בלחש, ורק  כשאומרו דרך לימוד רשאי לאומרו בקול. וכ"כ להדיא עוד (בפרשת מקץ אות ח). ע"ש.  וטוב להזהר לאומרו בלחש גם אחר  אנא  בכח . ודלא כמו שמשמע שהוא סובר בשו"ת תורה לשמה (סימן קצו), וכ"כ בשו"ת משנה הלכות [חי"ג ט].

[28]. הצל"ח פסחים (נו א) פירש דברי הגמ' שם, שעיקר הקפידא שלא לומר ברוך שם  וכו' בקול רם, הוא בקריאת שמע, שמפסיקים באמצע דברי משה, בשבח שלא נאמר על  ידו, דהיינו ברוך שם וכו', שהוא כהפסק בין פסוק שמע לואהבת את ה"א, בזה הוא  שיש קפידא, משא"כ אחר  אנא   בכח , יכולים לומר ברוך שם וכו' בקול רם. וכן משמע במהרש"א שם.

[29]. ועיין בפתוחי חותם שבשו"ע מכתבי האריז"ל [סי' תפט סק"ה] שביאר שפסח ומ"ט ימי העומר הם שורש לכל ימות השנה ובדרך שהולך בהם הם מוליכים אותו כל ימות השנה כמו שכתב הרש"ש בספרו נהר שלום דף לב טור ג, ולכן צריך לתקן את אשר פגם בספירות העליונות כדי להיות בדרגת התשובה כל ימות השנה, ועיין בשמן ששון בדוש ה מדרושי העומר אות כב, עכ"ל.

[30]. ראה מנהגי הרש"ש (דרכי שלום אות נו) ושו"ע הרב שם, סדור ר' שבתי סופר, וסדור ר' יעקב מעמדין [המקורי –שערי שמים] ועוד סדורים חשובים [ראה סדור רדלהיים [עבודת ישראל] שהעתיק את התפילה ודילג על הקטע 'וע"י ספירה שספרתי היום יתוקן מה שפגמתי בספירה וכו'] ומתחילה במילים רבש"ע וכו'. ויש שנהגו לומר תפילה דומה לפני הספירה.

[31]. חק יעקב סקי"א שכתב שהם דברים העומדים ברומו של עולם ולא כל אחד יכול לאמרם, ו'כבוד אלוקים הסתר דבר', והביא שכעי"ז כתב בשו"ת מהרש"ל סי' צח [והחיד"א במחזיק ברכה [תפט סק"ג] כתב 'יען כי ראיתי מהמון העם שלא ידעו ולא יבינו ואומרים תפילות בכוונת העומר ובשאר ענינים, אגלה טפח כי בודאי טועים הם שאינם ידעים מה שמוציאים בפיהם בסדר הלשון ומזכירים שמות כאשר לא צריך להזכירם,  ועוד שנפלו טעיות בדפוסים שהדפיסו את הכוונות. ולכן הירא לנפשו לא יאמר שום תפילה ולא יכוון שום כוונה עד שיראה בעיניו בכתבי מהר"ש ויטאל שסידר מכתב יד אביו המהרח"ו, והמון העם אסור להם את התפילות הללו אף אם לא היתה בהם טעות, ובכלל יש פקפוק בעיקר הענין אם אפשר לומר את הכוונות בצורת תפילה כמו שכתב הרמ"ז'].  ובערוך השולחן אחר שהביא דברים אלו כתב 'אבל עכשיו רגילים לאמרו בהמון ובהתפעלות נפש. ויש סדורים בהם מודפסות תפילות וכוונות מיוחדות לכל שבוע –ראה סדור ישועות ישראל ועוד. ובסדורי הספרדים לא הובאה תפילה זו אחר הספירה, ויש מקומות שהביאו בסדורי הספרדים תפילה דומה מהבן איש חי (לשון חכמים ח"א סי' עז) לומר לפני הספירה. ובסדורי התימנים אין לא למנצח ולא אנא בכח ולא תפילה זו.

הגב על הנושא


לתחילת הדף