אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » כשרות » טבילת כלים חשמליים

טבילת כלים חשמליים

שאלה:
קניתי קומקום חשמלי, ובאריזה יש אזהרה לא לטובלו במים והעושה כן אין עליו אחריות כלל, איך עלי לנהוג לגבי טבילת הכלי במקוה?
תודה
תשובה:

אם הכלי עלול להישבר יש להקנות הכלי לגוי ולשואלו ממנו [גם לעולם]. או לקחת הכלי לאומן ישראל שיפרק הכלי עד שאינו ראוי לשימושו ושוב להרכיבו, וע"י זה הוא פטור מטבילה.

מקורות :

מצות טבילת כלים מובא במשנה במס' ע"ז עה: ושם הגמ' מביא מקור למצוה זו ממה שכתב בפרשת מטות בפרשה דכלי מדין [במדבר לא' – כג', שמדובר על הכשרת כלי מבליעת איסור] "תעבירו באש וטהר". שהמילה "וטהר" יתירה ללמד אותנו 'שהוסיף לך הכתוב טהרה אחרת' והיינו טבילת כלים במקוה. וכבר העיר הרמב"ן על התורה על פירוש רש"י שם שכתב שמפסוק 'וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים' שהכוונה הוא למצות טבילת כלים. דבגמ' מבואר שאינו אלא דרשה מיתורא דקרא. ומ"מ הסכמת הפוסקים שזה דרשה גמורה ולכן מצות טבילת כלים הוא מצוה מן התורה. אלא שבדעת הרמב"ם יש לעיין. שכתב בהלכות מאכלות אסורות פ' יז' הל' ה' שמצוה זו הוא 'מדברי סםפרים'. ובחידושי הריטב"א במס' ע"ז שם לומד בדעתו שמצוה זו אינו אלא מדרבנן, וכך נוטה הרמב"ן [בפי' על התורה] בדעת הרמב"ם. וע"ע בב"י ביו"ד סי' ק"כ שמביא מהרשב"א שגם לדעת הרמב"ם מצוה זו הוא מן התורה.

ובטעם וגדר מצוה זו בתלמוד ירושלמי מס' ע"ז פ"ה הל' טו' איתא "לפי שיצאו [הכלים] מטומאתן של נכרים לקדושתן של ישראל". ומשמע שהטבילה בא להתירו לשימוש ישראל ע"י שמטהרתו מטומאת עכו"ם הרובצת עליו. וכן משמע ברש"י שם בפירושו על התורה [שם] שהטבילה הוא "להכשירן [הכלים] מן האיסור". ומאידך בחי' הריטב"א [בע"ז זם] פירש אחרת בדעת הירושלמי: "שמא הכא גזירת המלך היא משום מעלה שעשעה כטבילת גר". והיינו שאין הטבילה להכשירו ולטהרו מאיסור, אלא לקדשו למעלת ישראל.

והנה, איסור להשתמש בכלים קודם טבילה לא מוזכר בגמרא בפירוש, ונחלקו בו הראשנים. לרש"י שטבילה זו הוא להכשירו מן היאסור משמע שהוא אסור מן התורה להשתמש בו. וכן משמע בפרי מגדים [משבצ"ז או"ח ס"ס תפ"ו] שכתב שאין לשתות ד' כוסות מכוס שאינו טבול, "שאין עשה דרבנן דוחה איסור מן התורה". ולדעת הריטב"א שטבילה זו הוא בשביל תוספת קדושה אין איסור השתמשות מצד טומאת הכלי. ומ"מ בכל שימוש לכאורה יש ביטול מצות עשה של טבילה. ומ"מ דעת רוב הפוסקים שאין בזה אלא איסור דרבנן, עי' בביאור הלכה סי' שכ"ג סע' ז' שמאריך בזה. [ויש ראשונים שסבירא להו שאין איסור כלל בהשתמשות לפני טבילה, עי' בפסקי הרי"ד סוף מס' ע"ז, ובראבי"ה בפסחים סי' תס"ד, ואין הלכה כמותם].

וכיון שכן גם בכלי חשמל אין היתר להשתמש בו בלי טבילה. הגם שיש סברא לומר שכל שהכלי עלול לישבר ע"י הטבילה, פטור מטבילה לגמרי. עי' בש"ך סי' ק"כ ס"ק כה' שמביא מהאיסו"ה שכלי שהוא בשותפות ישראל וגוי פטור הוא מטבילה משום שהטבילה לא יעזור דעדיין חלק הגוי נשאר, שלא מועיל לו טבילה. והקשה בבית מאיר דא"כ יאסור הכלי בשימוש, ומה בכך שא"א לטובלו. ומשמע שכל שלא שייך לטובלו אין עליו איסור שימוש. והדברים מובנים לדעת הביאור הלכה בסי' שכ"ג סע' ז' שאיסור שימוש בכלי שאינו טבול הוא מדרבנן, ודו"ק. ומ"מ אין הדבר ברור להתיר על סמך זו, וכן הורה מרן הגאב"ד.

ולכן יש לעשות אחת מהעצות הנזכרות לעיל. או ליתנו לגוי ולשואלו ממנו, שכלי שאול מגוי פטור מטבילה, ועצה זו מובא בש"ע יו"ד סי' ק"כ סע' טז', וע"ע שם בט"ז ס"ק יח'. או לבטלו בידיים מתורת כלי ע"י פירוק וכדו'. וכשתיקנו ישראל נקרא כלי הנעשית ביד ישראל שפטור מטבילה, וכן מובא עצה זו בקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב זצ"ל ח"א סי' ג'. ואף שיש שפקפקו על זה, שרק ביטול כלי לגמרי מצורתו ותיקונו ע"י ישראל מועלת. משא"כ בכלי חשמל שמפרקים רק החוטים ומערכת החשמל, אבל גוף הכלי נשאר קיים. מ"מ נראה שכיון שנעשית לכלי שאינו ראוי לשימושו כלל נחשב כביטול שם כלי, ויש להקל בזה בצירוף סברא הנ"ל שיש מקום לפטור כלי כזו לגמרי הטבילת כלים. וראוי לציין שיש כמה כלי חשמל פשוטים, וכגון כמה סוגי קומקום חשמליים, שהנסיון מוכיח שאין היזק בטבילתם, רק שצריך להקפיד להניחו כמה ימים להתייבש אחר הטבילה.   

 

תגובות (1)

  • הלל

    רציתי להעיר שבמשנה ברורה בסי' שכ"ג ס"ק ל"ה כתב בענין עצה זו של הקנאת הכלי לגוי בשביל לפטור מטבילה (שהשולחן ערוך כתבה לענין אחד שנתקע בשבת עם כלי לא טבול) שצריך במוצאי שבת לטובלו שוב כיון שלבסוף יהיה נשקע תחת ידו והוי כשלו, ובשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל מובא שיש לטובלו בברכה כאשר מתכוון במוצאי שבת לקנותו, ולכן עצה זו לא מעשית לענין כלי חשמלי שלא רוצה לטובלו.

    להגיב

הגב על הנושא


לתחילת הדף