אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » לא בשמים היא

לא בשמים היא

"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום…. בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל' י"א).

פירושים רבים נאמרו בפסוקים אלה ע"י גדולי הדורות, וכבר אמרנו דברינו וחלקנו בביאור הדברים במק"א.

והגר"ח מוולאז'ין בדרשה ליום א' דסליחות (בסו"ס נפש החיים) כתב לפרש עפ"י הידוע דכל חטא ועבירה שיעשה האדם פוגם בעולמות העליונים ומשפיע לרעה על כל העולם כולו. והוי אמינא בכדי לתקן פגם זה שפגם בעולמות העליונים יש לו לאדם לעלות לשמים לתקן את אשר פגם, והוי אמינא דיש לו להגיע אל מעבר לים לתקן את אשר קלקל שם. וקמ"ל "כי קרוב אליך הדבר מאד", עי"ש.

אך גם פירוש זה אינו לפי פשוטו של מקרא, כמובן לכל.

והנראה בזה, דהנה לפי מיעוט עבודתנו וקט מעמדנו ברוחניות חלק ממצוות התורה נראים לנו בלתי ניתנים להשגה או לפחות קשים עד למאד, עד שהבריות אומרות שהתורה ניתנה למלאכי השרת, ואולי בדורות הקודמים כאשר ענקי התורה והרוח התהלכו בקרבנו, הם יכלו לעמוד בכל אלה, אבל אנן, מה לנו למצוות ולמדרגות אלה, וכי לנו נאמר והגית בה יומם ולילה, וכי בידינו להתפלל בדביקות ובכונה עד שלא נסיח דעת מכוונת התפילה מתחילתה ועד סופה, וכי מסוגלים אנו לשמור על קדושת העיניים וטהרת המחשבה באופן מושלם, הלא מצוות אלה לא ניתנו אלא למלאכי עליון ולא לנו ניתנו.

אך טעות גדולה היא זו. הלא אמרה תורה (משלי ג', י"ז) "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". לא זו בלבד שבידינו לקיים את כל מצוות התורה לפרטיהן ודקדוקיהן אלא אם נעשה כן "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". שמחת התורה והמצוה תמלא את כל חדרי לבבינו ונהיה אנחנו וצאצאינו המאושרים באדם.

אם רק נשכיל להתרוממות הנפש, לטהרת המחשבה, ולבינת הלב, אם רק יתקיים בנו "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי" (תהילים נ"א י"ב), לב טהור מצד אחד, כדי שנרצה להתענג על ה', ורוח נכון מאידך כדי לדעת ולהשכיל איך להתקרב אליו ולשמור מצוותיו, אזי באמת נזכה להתענג על ה'.

הלא התירה התורה יפת תואר בשעת מלחמה, ואמרו חז"ל (קידושין כ"א ע"ב) "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע מוטב יאכלו בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות", הרי שהתירה תורה עבירה חמורה, כיון שירדה תורה לסוף דעתו של אדם דבשעת מלחמה קשה לכבוש את יצה"ר בענין זה. ומזה נלמד דכל אשר נצטוינו בידינו לקיים ולעולם אין התורה מצווה את מה שאין בידינו לקיים.

וידוע מה שאמר המגיד הגדול מדובנא על דברי הנביא "לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" (ישעיהו מ"ג כ"ב). משל למה הדבר דומה לבעל הבית שאמר לפועל. לך לאוצר פלוני וקח את החבילה המונחת בצד ימין ותעביר אותה לפלוני אלמוני. כשתחזור אלי תבוא על שכרך. כעבור שעות רבות חזר הפועל עייף ויגע מיוזע ותשוש מרוב עמל ויגיעה וביקש מבעה"ב ממון רב על גודל עמלו.

אמר לו בעל הבית. רואה אני שטעית טעות גדולה. החבילה שבצד ימין שביקשתי שתעביר לפלוני חבילה קטנה היתה, ובה היה יהלום יקר, ואין במשאה טרחה כלל. אך לפי רוב הטורח שטרחת ומרוב העמל שעמלת רואה אני שבטעות לקחת את החבילה הגדולה שמצד שמאל.

כך אמר הנביא "לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל". הלא תורתינו הקדושה תורה נעימה וחביבה היא, נעימות בימינה נצח, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ואם קיומה כל כך קשה עלינו, שמא אין אנו יודעים כלל דרכה של תורה וסוד קיומה.

תמצית דברינו, יש שאדם חושב שאי אפשר כלל לקיים מצוות מסוימות כשם שאין ביד האדם לעלות לשמים, ומאידך יש מצוות הנראות שקשה עד למאד לקיימן כשם שקשה לעבור את הים הגדול.

והוא שאמר הכתוב "לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא". לא בשמים היא לחשוב שאי אפשר לקיימה, ואף לא מעבר לים היא לחשוב כמה קשה לקיימה, כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך, בלב טהור וברוח נכון.

הגב על הנושא


לתחילת הדף