אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » לימוד קורס מחקרי בחקר המוח

לימוד קורס מחקרי בחקר המוח

שאלה:

אני עומד לקראת סיום תואר ראשון. מכיוון שיש לי ציונים טובים הוזמנתי לקורס מחקרי בפסיכו-ביולוגיה שנערך בשיתוף עם אוניברסיטה אחרת. זהו קורס שבמסגרתו נשתתף במחקר שעוסק בהשפעת הגורמים הגופניים על הנפש, ובאופן יותר ספציפי "כיצד השפעות לחץ וחרדה בינקות משפעות על התפקוד בבגרות. שיטת המחקר בקורס היא בבעלי חיים. מטרת המחקר היא, לבדוק אפשריות לפתח תרופות עתידיות נגד חרדה הקשורה למשקעי העבר. כפי הידוע והמסתבר לי, במחקר זה  יכניסו חולדות או עכברים יונקים למצבי לחץ ,ואז יבדקו  בשיטות שונות את השנויים שהתרחשו במוחם. שיטות הניסויי והבדיקה כרוכים בצער בעלי-חיים. וגם בהריגתם ובדיקת המוח לאחר מכן. אמנם, כללי האתיקה המקובלים והנהוגים במעבדות המחקר מחייבות מינימום צער לבעלי החיים, והריגתם ללא כאב. שאלותי הם: 1) האם מותר להשתתף במחקר כזה הכרוך בצער בעלי חיים. שאלות יותר השקפתית: 2) האם אין בעייתיות אמונית והשקפתית בעצם ההתעסקות בחקר המוח , ובהשלכה מתפקודי מוח חיות אל מוח והתנהגות בני-אדם.  3) האם התעסקות בסוג מחקר כזה יכול לפגום בעדינות וטוהר הנפש.

תשובה:

1. אמנם איסור גרימת צער בעלי חיים הוא איסור חמור, ולדעת פוסקים רבים מדובר על איסור תורה.

אולם, בגמרא (שבת קי, ב) מבואר שמותר לאדם לסרס תרנגול בדרך עקיפה (שאין בה איסור סירוס): "דאמר רבי יוחנן הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו, ומסתרס מאליו". ברור שנטילת כרבלתו של תרנגול כרוכה בגרימת צער, ועם זאת מבואר שאין איסור בנטילת הכרבולת, כל שיש צורך בסירוס התרנגול. מכאן למדנו שכל שיש צורך לאדם, נדחה איסור צער בעלי חיים.

במקום אחר רואים שאפילו במקום צורך כלכלי מותר לגרום צער לבעלי חיים. המשנה (ע"ז יג, ב) מלמדת שאסור למכור בהמות מסוימות לגוי, בשל החשש שהגוי ישתמש בהן לצורך תקרובת עבודה זרה. אחד הדברים שאסור למכור הוא 'תרנגול הלבן'. אולם, המשנה מבארת שאפשר למכור תרנגול לבן לגוי לאחר הטלת מום: "ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבים חסר לעבודת כוכבים.

מכאן אנו רואים שלא נאמר איסור צער בע"ח במקום הצורך. כך נפסק ברמ"א (אבן העזר ה, יט), בשם תרומת הדשן (סימן קה): "כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, לית ביה משום איסור צער בעלי חיים, ולכן מותר למרוט נוצות מאוזות חיות, וליכא למיחש משום צעב"ח."

עם זאת, הרמ"א מוסיף שנכון להימנע מגרימת צער בעלי חיים: "ומכל מקום העולם נמנעים, דהוי אכזריות".

אחד התחומים בהם מתעוררת בחריפות שאלת צער בעלי חיים היא בעניין ניסויים על בעלי חיים לצורך פיתוח רפואי.

מאחר ותרופות רבות התגלו במרוצת השנים על-ידי ניסויים בבעלי חיים, ויש בכך תועלת ברורה, הורו כמה פוסקים שמותר לבצע את הניסויים לכתחילה, כמו שנפסק בשו"ת שבות יעקב (ח"ג, סימן עא) ובשו"ת שרידי אש (יו"ד סימן צא). בשו"ת שבות יעקב הוסיף שאין הצער דומה לצער של מריטת נוצות (הנ"ל), שהוא צער גדול המורגש בכל נוצה ונוצה, ומכאן סניף נוסף לקולא.

לכאורה, אין איסור בגרימת צער בע"ח אפילו בניסויים לצורכי קוסמטיקה, וכדו', כי אף זה נחשב צורך האדם. בשו"ת שבות יעקב הנ"ל פותח את תשובתו בציטוט מכמה פוסקים שהתירו צער בע"ח במקום צורך, וביאר: "דכל שיש בו שום צורך, או לרפואת הגוף או שום הנאת ממון, דאין בו שום חשש איסור בל תשחית או צער בע"ח, ואפילו משנת חסידים אין כאן" – ולכאורה צורך קוסמטי בכלל דבריו.

ברור אפוא שהצורך המתואר בשאלה, שהוא צורך מובחן וחשוב, דוחה את האיסור של צער בעלי חיים, ואין שום חשש בהשתתפות בקורס.

2. בשאלה זו, והדומים אליה, אין לנו אלא דברי המומחים. בכל הנוגע לתרופות ולטיפולים, הרי שאנו סומכים על הרופאים המומחים, כפי שנעשה בכל הדורות. כיום, תרופות רבות הוכיחו את עצמם כריפוי ואפילו הצלת חיים, ואלמלא הניסויים שנעשו תחילה על בעלי חיים, לא היינו זוכים לאורם. ייתכן שהלימוד מבעלי חיים לבני אדם אינו אמין ברמה של מאה אחוזים, אבל העובדה שממשיכים המומחים להסתמך עליה מראה שהוא אמין ברמה סבירה, וכיון שכך הרי שתועלתו ברורה, ואין לנו להרהר אחריו.

גם מצד השאלה של חקר המוח לגופה, הרי שהתוצאות מוכיחות את עצמן, ורבים כיום מפיקים תועלת רבה מתרופות נגד דיכאון, תרופות לצורך הרגעה, וכך בנוגע לשאר חולים נפשיים – וכל זאת בעקבות חקר המוח וניסויים מעין אלו שאתה מוזמן לקחת בהם חלק. לכן, יש לראות בניסויים דבר מצווה, ואין בהם שום חשש.

3. כל התעסקות בעולם החומר עשוי לפגום, ברמה כזו או אחרת, בעדינות וטוהר הנפש. אך מנגד, אין אנו רשאים לפטור את עצמנו מלהתעסק בחומר, וכיהודים מוטל עלינו התפקיד לשלב בחומר מעלה רוחנית ודבר ה'.

הרי שכל המצוות יסודן התעסקות בחומר: שחיטת בהמה היא מצווה, לקיחת ד' מינים היא מצווה, ולבישת תפילין (שמקורם מעור בהמה) היא מצווה – ועל-ידן אנו "מקדשים את החומר", ומעלים את העולם אשר סביבנו למעלת מצווה וקדושה. כך גם במשא ומתן פשוט: מי שמשאו ומתנו באמונה מקיים מצווה רבה ומקדש שם שמים, תוך כדי עיסוקו בחומר גס של עולם העסקים.

על כל אלו אומר הפסוק (ישעי' מג, כא): "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". תוך כדי ההתעסקות עם העולם, אנחנו מחדירים ומגלים את שמו יתברך, ומקדשים שם שמים.

כך הדבר גם במקרה שלנו, וקל וחומר הוא: אם בעסק של משא ומתן רגיל יש אפשרות של מעלה רוחנית וקידוש ה', כל-שכן בהתעסקות בענייני רפואה, בפיתוח תרופות לתועלת בני האדם, בוודאי ובוודאי שאפשר למצוא מעלה רוחנית, רוממות וקידוש ה'. העיקר הוא לא "לשקוע" בחומר – לזכור תמיד שהקב"ה הוא המקור האמיתי, והוא הנותן בנו כוח לעשות חיל (ולמצוא גילויים נפלאים ברפואה לסייע לבני אדם). בכך נזכה בס"ד לקדש שם שמים, ולברכו בכל אשר נפנה.

למרבית הצער רבים הם הרחוקים מדבר ה', וגם כשעוסקים בדבר מצווה – פיתוח תרופות ושאר ענייני רפואה – אינם תוספים את חשיבות מעשיהם, ובוודאי שאינם חשים תחושה של שליחות של מצווה. אך קצת מן האור יכול לדחות הרבה מן החושך, ואני רואה את כניסתך לקורס, תוך נאמנות למצוות ולהשקפה נכונה, רק ברכה.

הרבה מאד הצלחה הן בקורס והן בכל אשר תפנה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף