אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דיני יום יום » לקבוע תפילה במקום פריצות והוללות

לקבוע תפילה במקום פריצות והוללות

שאלה:

אדם המארגן חופשות בבתי מלון לאנ"ש יראים ושלמים, הנהלת המלון קבעה את בית המדרש והתפלה באולם שהגויים השתמשו בו להוללות ולהצגות ושאר עניני פריקת עול, והסתפק האם ראוי הדבר שמצד אחד אסור להתפלל במקום המיוחד לפריצות והוללות. אך מאידך אין אולם אחר במלון שיש בו די מקום לכל האורחים הרוצים מקום מרווח לתורה ולתפלה.

תשובה:

אם יש אופציה יעילה אחרת נראה וודאי שיש להעדיפה, אבל במקום שאין אופציה סבירה אחרת, ולצורך התפילות החדר המתאים הוא דווקא חדר שמשמש בכל השנה לעניין צחוק והוללות, אין מניע מלהתפלל בו – אך כאמור בתנאי שאין שמו נקרא עליו. בהתאם לכך יש להשגיח שלא יהיה במקום היכר לפעילות תועבה והוללות, ובאותה התקופה אכן יהיה 'חדר סתמי' שאינו מזוהה עם ענייני גנאי.

מקורות ונימוקים:

הגמרא (מגילה דף ו, א) קובעת שעתידים "בתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אדום שילמדו בהם תורה ברבים". מבואר מכאן שאין איסור להפוך בית שעשועים (עי' רש"י ע"ז יח, ב שפירש שהם בתים שמתאספים בם לדבר דברי שחוק ולצון) לבית כנסת באופן קבוע – אדרבה, ישנה הבטחה שכל אותם מקומות יהפכו למקומות של קדושה.

בתוספות (שם) מבואר שאין להפוך בית של עבודה זרה לבית כנסת, אבל כל המגלה היא רק בנוגע לבית של עבודה זרה (ועי' בזה ב'מגן אברהם' סימן רנד, ס"ק יז, ונחלקו בזה הפוסקים), ואילו בית שיש בו הוללות, הצגות, ופריקת עול – כמו שבוודאי היה באותם מבנים רומאים – אין מניע מלהפוך את המבנה למקום תפילה.

אולם כל זה בנוגע למקום שקנו אותו יהודים, וכעת מחליפים את שמו באורח קבע מבית תיאטראות (וכדו') לבית של קדושה, שאז מבואר שאין בכך חשש. אך עדיין יש לדון בתפילה באורח ארעי במקום שקבוע לשחוק והוללות, שמא כיון ששמו של המקום כבית הוללות קבוע עליו, יהיה איסור להתפלל בו.

וכבר דן בעניין הדומה לו בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א, סי' לא) שנשאל אם מותר לשכור מקום שעושים בו את דברים של תועבה להתפלל שם בימים נוראים, והשיב שבמקום הקבוע לתועבות אסור להתפלל שם, ואפילו אם יבטל בכך תפילה בציבור עדיף להתפלל בביתו – קל וחומר במקום שיש בית הכנסת בעיר שיכול להתפלל בעשרה במקום של קדושה, שאסור להתפלל שם (וחילק בין אופן שקנו את המקום לבין שימוש זמני לימים הנוראים).

גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יב, סימן טו) כתב אודות תפילה בשבתות ובימים נוראים במקום שמשתמשים בהם במשך השבוע לצחוק וכדו', וכתב שהדבר חמור מאד ויצר הרע מתגרה באותם המקומות, והוסיף שהדבר חמור במיוחד בנוגע לימים הנוראים, עיי"ש. גם בשו"ת מלמד להועיל (או"ח סימן כ) כתב לחלק בין אופן שכבר נשתקע השם מן המקום, שאז מותר לקבוע שם מקום תפילה, לבין אופן שעדיין שמו המקורי של המקום עליו שאז יש לאסור, ע"ש שהביא עוד מדברי שו"ת מהר"ם שיק.

עם זאת, נראה שיש לחלק בין המקרים שעליהם דנו הפוסקים, בהם מדובר על מקום ציבורי שנודע כמקום צחוק והוללות (כגון קולנוע ציבורי וכדו'), לבין חדר בבית מלון שבדרך כלל משמש לצרכים אלו. וטעם החילוק הוא שבבית מלון הרי אין שמו של החדר נקרא עליו לגנאי, אלא שכך הוא שימושו הרגיל, ואילו בתקופה ששוכרים אנ"ש את בית המלון לצרכי נופש וכדו' אין כל זכר וידיעה לשימושים הרגילים של בית המלון. אין אפוא להביא ראיה ממקום ציבורי ששמו המגונה נקרא עליו, ונמצא ש"מתפלל בקולנוע", לנידון דנן בו מתפללים בחדר בתוך חדר סתמי בתוך בית מלון.

הגב על הנושא


לתחילת הדף