אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » מצה ללא גולטן

מצה ללא גולטן

שאלה:

שלום רב, אחד מבני משפחתי הקרובה חולה צילאק ואינו יכול לאכול מוצרים המכילים קמח, בשנים האחרונות משווקות ברשתות המזון מצות ללא גלוטן המיוצרות משיבולת שועלהמיועדות לאנשים אלו. בעלון שהזדמן לידי היום היה כתוב שיש בעיה לאוכלם כיון שהגלוטן הוא החומר הגורם לבצק להחמיץ, ומצות כאלו אינן יכולות להחמיץ כלל וממילא אינם כשרות, האם יש אמת בטענה זו. תודה רבה

תשובה:

א. שאלתך נשאלה לפני גדולי הדור, מהם הגרי"ש אלישיב, והשיב שחולי צליאק יכולים לאכול ממצות אלו ללא הגבלה [עד כמה שהדבר לא יזיק לבריאותו], אם כי לשאר בני הבית הסובבים אותם, אסור לאכול מהם.

ב. אמנם למצוות אכילת מצה, ראוי שיאכל כזית מקמח חיטים. ואם אינו יכול לאכול אלא כזית בלבד, יאכלנו באפיקומן. ומעיקר הדין יש לו להקל בשיעור כזית.

והקב"ה ישלח דברו וירפאהו רפו"שברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, ויזכה לקיים את כל מצוות החג בדיצה ובחדווה.

מקורות:

ראה קובץ דרכי הוראה (ח"א עמ' קצד) שהרב הכותב הרה"ג רבי פנחס פרנקל שליט"א האריך הרבה בדינם של חולי הצליאק לענין אכילת מצה, והביא ששמע מהגאון ר' יוסף שלום אלישיב שחולה צליאק שמוכרח לאכול מצות ללא גלוטן, רשאי לאכול מהם ללא הגבלה [עד כמה שהדבר לא יזיק לבריאותו]. אך היות ומצות אלו אין בהם בכדי להחמיץ, אין להתירם אלא לחולים אלו משום שעת הדחק, אך לבני הבית האחרים אסור לאכול מהן. ולכן, גם ראוי שלכזית מצה יאכל מצה מקמח חיטין. והביא עוד שגם הרב אשר יעקב ועסטהייםשליט"אדומ"צבמאנטשסטר, הנותן הכשר על מצות אלו, כתב קונטרס מיוחד בענין זה, והעלה להיתר, וקיבל על כך הסכמת בעל השבט הלוי.

אמנם לענין אכילת כזית מצה רגילה העשויה מחיטין, ראה תשובתו של מורנו הגאב"דשליט"א בספרו הגדה של פסח מנחת אשר (שערי תשובה סי' כ) שבה כתב לחלק בין חולה שע"י קיום המצוה ייגרם לו נזק בלתי הפיך, שודאי שפטור הוא ואין בו מדת חסידות כלל, וי"ל דאף אסור לו להחמיר ולקיימה, אף אם אין בזה סכנת נפשות כלל, דחייב אדם לשמור על בריאות גופו אף כשליכא סכנת נפשות.

ואם ע"י קיום המצוה אין חשש לנזק בלתי הפיך, אלא שעל ידי זה יפול למשכב, פטור הוא, אך אפשר דיש מדת חסידות להחמיר. ואם לא יפול למשכב, אך יגרם לו צער ואי נוחות, חייב הוא בין במצוה דאו' ובין במצוה דרבנן. וכמבואר בדברי השו"ע (סי' תעב ס"י): מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו, או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות, לקיים מצות ארבע כוסות. ע"כ. ועי' במשנ"ב (שם ס"ק לו) שכתב לבאר דמזיקו אין הפי' נזק בריאותי משמעותי, אלא רק שמצטער בשתיתו וכואב בראשו מזה, ואין בכלל זה כשיפול למשכב.

וע"כ, כתב הגאב"ד שם, דעליו להתייעץ עם רופאיו, ואם יתברר דאף כזית מצה עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך במערכת כלשהי, אסור לו להחמיר בזה. אך אם יתברר כפי שמסתבר דאכילת כזית לא תזיק לו, אם עכ"פ יפול למשכב ויסבול כאבים גדולים, פטור הוא אך רשאי הוא להחמיר. ואם כל החשש אינו אלא לכאבי בטן ברמה סבירה, חייב הוא לדחוק עצמו.

ואם יכול הוא לאכול רק כזית, לא יאכל בתחילת הסעודה אלא לאפיקומן, שהרי אם יאכל רק בתחילת הסעודה, אסור לו שוב לאכול שהרי אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ועוד, דצריך לאכול על השובע, כמ"ש המג"א (סי' תפבס"ק א) ומשנ"ב (שם ס"ק ו), אך לא ירבה באכילה כדי שיאכל מצה לתיאבון. וכתב עוד, דיש לו להקל בשיעור כזית, ובשעת הדחק גדול יכול לסמוך דשיעור כזית הוא כזית בינוני בזמנינו. עכת"ד.

וע"ע באורך למו"זשליט"אבשו"תחזון עובדיה (ח"א כרך ב סי' לג) שג"כ העלה כיו"ב. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סי' כב) שכתב דמכיון שאכילת "דגנים" גורמת נזק מצטבר למעי, הנה בנוגע לכל ימי הפסח בודאי שפטורים מלאכול מצה, אפילו להסובריםשאיכא מצוה לאכול מצה בכל שבעת הימים. היות שזה עלול לגרום להגביר את המחלה. והרי ישנם בכלל גם אנשים בריאים שמסיבות שונות מחמירים על עצמם לאכול מצה רק הכזיתים בליל הסדר. ואפילו כזית ראשון בליל פסח גם כן יש מקום לפטור אם זה עלול לגרום ג"כ נזק לחולה אפילו שלא יגיע לידי סכנה, וכדמצינו שהעלה בכזאת בספר בנין שלמה להגר"ש הכהן ז"ל מווילנא(סימן מז), דאם מרגיש החולה שאפשר שיזיק לו אם יאכל הכזית מצה ומרור אזי אינו רשאי להחמיר על עצמו. וכן אם הרופא אומר לו בכזאת, ואפילו אם הוא חולה שאין בו סכנה ע"ש. אלא דהביא שם חו"ד של ד"ר יוסף פבר, שמבחינה רפואית, יש מקום להרשות להם אכילת כזית מצה בליל הסדר, וא"כ יש להם לאכול כזית זו.

הגב על הנושא


לתחילת הדף