אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » משלוח מנות לאבל

משלוח מנות לאבל

שאלה:

האם מותר לאבל לשלוח מנות או לקבל מנות, ומה דינו בסעודת פורים. אבקש לדעת הדין לפי הספרדים.

תשובה.

למנהג הספרדים, אבל רשאי לשלוח ולקבל משלוח מנות, וכן רשאי להשתתף או לערוך מסיבת פורים בביתו. אך מנהג האשכנזים שלא לשלוח מנות לאבל כל י"ב חודש על אביו ואמו, וכל ל' יום על שאר קרובים. אך אם האשה אבלה, שולחים מנות לבעלה. וכן אם האבל הוא רב, כתבו האחרונים שמותר לשלוח לו משלוח מנות.

מקורות.

לענין חיובו במשלוח מנות, הנה מרן בשו"ע (סי' תרצו ס"ו) פסק שהאבל חייב במשלוח מנות. וכן הוא בהרא"ש (פ"ג דמ"ק סי' פה) בשם רבינו מאיר, ובתשובת מהר"ם מרוטנבורג בתשובת מיימוני (סדר שופטים ס"ס טו). וכן הובא במרדכי מגילה (סוף סי' תשפה). ובספר הפרנס (סי' רסט). ושלא כדברי ריא"ז (מ"ק פ"ג הלכה ו אות ב) שכתב, שהאבל פטור מלשלוח מנות וחייב רק במתנות לאביונים. וכן הובא בשלטי הגבורים (מ"ק דף יז ע"ב). וכן הלכה רווחת שאבל חייב במשלוח מנות, שהרי חייב הוא בכל המצוות. וכ"פ מו"ז זצוק"ל בספר חזון עובדיה (פורים, עמ' קצג. אבילות ח"ב עמ' רנב), אלא שסיים: וטוב שלא ירבה במשלוח מנות, כמ"ש הפמ"ג בשו"ת מגידות (ס"ס נח). וכתבו האחרונים שישלח בשר ודגים ופירות וירקות וכיו"ב, ולא תפנוקי מעדנים, ומיני מתיקה מיוחדים. וכמ"ש בספר מטה משה (סי' תתריז).

ולענין משלוח מנות לאבל, הנה הרמ"א שם הוסיף ע"ד השו"ע: אבל אין שולחים מנות לאבל כל י"ב חודש (על אביו ואמו). וסיים, וכמו שיתבאר ביו"ד סי' שפה. וכתב ע"ז הגר"א (ס"ק יד), שהוא מדין שאין שואלים בשלום האבל עד תום י"ב חודש. ומשלוח מנות הוא כשאלת שלום. ומיהו אם שלחו מנות לאבל תוך שלשים יום או בתוך י"ב חודש, בדיעבד רשאי לקבלם, שהרי אף בדין שאלת שלום באבל קי"ל שאם שאלו בשלומו אחר שלשה ימים לאבלו, רשאי לענות, כדאיתא בש"ע יו"ד (סי' שפה ס"א). וכן פסק בשו"ת שבט הלוי ח"י (סי' קז אות ג). והט"ז (סי' תרצו סק"ג) כתב, שמכיון שהרמ"א ביו"ד כתב שמנהגינו להקל בשאלת שלום, מותר ג"כ לשלוח לו מנות, ויש לסמוך על זה כשהאבל עני. והמג"א (ס"ק יב) כתב, שכוונת הרמ"א להורות שכל זה לדעת האומרים שכל דיני אבלות נוהגים בפורים, אבל במקום שאין נוהגים אבלות בפורים, דין פורים כדין שבת, ובמקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת, מותר לשלוח אליו מנות. ע"כ.

אולם עי' למו"ז זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (שם) שכתב דמאחר והעיקר כמו שפסק מרן ביו"ד (סי' תא ס"ז) שאין אבלות בפורים לא בי"ד ולא בט"ו. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף, ושכן הורה הלכה למעשה. וכן כתבו אחרונים רבים, לפי זה יש להורות שיכולים לשלוח מנות לאבל לשמחת פורים. ולפי מה שמבואר ג"כ בירושלמי ברכות (פ"ב ה"ו), שבכל ארץ יהודה היו נוהגים לשאול בשלום אבלים בשבת, וכן המנהג כיום בארץ ישראל. לפ"ז מותר לשלוח מנות לאבל שהוא בתוך י"ב חודש לאביו ולאמו, או בתוך שלשים לשאר קרובים.

עוד הביא שם, דאם האבל הוא רב, אפילו הוא מיוצאי אשכנז, מותר לשלוח אליו משלוח מנות דרך כבוד, שאין זה אלא כתשלום חוב, וכמבואר בשו"ת דברי מלכיאל ח"ה (סי' רלז). וע"ע בשו"ת כתב סופר (סי' קמא), ובשו"ת לחם שערים (סי' לו), ובשו"ת משיב הלכה ח"א (סי' שט-שי), ובשו"ת תרשיש שהם (סי' כח), ובשו"ת ויען דוד (חאו"ח סי' קה). ובשו"ת פסקי תשובה (סי' קמט).

וכן אם האשה אבלה, בודאי שמותר לשלוח מנות לבעלה, כיון שהוא אינו אבל, ואע"פ שפסק מרן ביו"ד (סי' שעד סעיף ו), שכל מי שמתאבל עליו מתאבל עמו, חוץ מאשתו, שאע"פ שהוא מתאבל עליה, אינו מתאבל עמה אלא על אביה ואמה. מ"מ הרמ"א שם כתב, דהאידנא נוהגים להקל באבלות זו של מתאבלים עמו, שאין זה אלא משום כבוד האבלים, ועכשיו נהגו למחול. וכל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין. ע"ש. ועכשיו פשט המנהג כדעת הרמ"א, כמו שכתב בשו"ת ישמח לבב (חיו"ד סי' מז אות יג), ושכן קיבל מרבותיו. ע"ש.

ולענין סעודת פורים, הנה מאחר ונתבאר שלדעת מרן השו"ע אין אבלות בפורים לא בי"ד ולא בט"ו. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף, ושכן הורה הלכה למעשה. וכן כתבו אחרונים רבים, לפיכך כתב מו"ז זצוק"ל בחזון עובדיה (פורים עמ' קפ) שאף האבל על אב ואם בתוך י"ב חודש, יכול להשתתף במסיבת סעודת פורים, אף אם נערכת חוץ לביתו. וציין בזה למ"ש בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ח או"ח סי' כ עמ' כו). ומכל מקום אם יש שם כלי נגינה, יש לאבל להמנע מלהיות שם.

הגב על הנושא


לתחילת הדף