אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » אישות ומעמד אישי » נוסח הכתובה לבחורה שאינה בתולה

נוסח הכתובה לבחורה שאינה בתולה

השאלה:

לפני כ-10 חודשים נישאתי בשע"ט ובשמחה. קיבלתי כתובה מהרבנות ולא בדקתי את הנוסח וממש במעמד החתימה גיליתי שבכתובה כתוב "בתולתא שפירתא" למרות שזה לא היה המצב – אשתי כבר לא הייתה בתולה. התיעצתי במקום עם הרב שערך את החופה והקידושין והוא אמר שזה לא מעכב ואכן חתמתי. כשהקריא את הכתובה השמיט הרב את המילים בתולתא ופשוט אמר "אמר לה לכלה" ואת שמה.

תשובה:
לכתחילה ראוי שלא לכתוב לשון 'בתולתא שפירתא' לכלה שאינה בתולה, אך בדיעבד אין הדבר פוסל את הכתובה.

 

נימוקים:
מעיקר הדין ראוי לכתוב במקרים אלו "איתתא דא" או "כלתא דא", כדי שהדברים יהיו אמיתיים ולא שקריים. ומשום כך הקריא הרב את המילים "אמר לה לכלה" שהוא תרגום המילים "כלתא דא". אלא שכדאי היה להחליף את המילים גם בכתובה עצמה לפני שחותמים כדי שלא לחתום על דברים שקריים.

ראה ב"ש סי' סו ס"ק כה שהביא כי כשיודעים שהיא אינה בתולה כותבים "בעולתא" כדי להודיע כי היא אסורה לכהן. אולם צריכים לדעת כי כאן בארץ כמעט ברוב המקרים האשה למרות שאינה בתולה כשרה כהונה. אם היא אומרת שלא זינתה עם גוי או פסול. מכמה סיבות. גם משום שאינה נפסלת לכהונה רק כאשר היא נראתה מתייחד עם אדם מסויים שאין אנו יודעים מיהו, כמבואר בכתובות יג, וא"כ אם הסיבה שאנו ידועים כי היא אינה תבלוה זה על פיה הרי היא נאמנת לומר שזינתה רק עם כשר במיגו שלא היתה אומרת שנבעלה כלל כמו שמוכח שם בסוגיא.

ובנוסף, הרי יש בארץ תרי רובי (רוב כפול, רוב העיר ורוב סיעה – האורחים הבאים לעיר) שהינם כשרים לכהונה, א"כ במקום שהאשה אומרת שנבעלה לכשר ויש גם תרי רובי הרי היא יכולה להנשא לכהן אפילו לכתחילה כמבואר באבה"ע סוף סי' ו'. וכיום שאין "דלתות מדינה נעולות" תמיד יש תרי רובי בכל מקום, עי' שב שמעתתא (ש"ד פכ"ג) שכתב כן, וכן כתב החזו"א (אבה"ע סי' ו' ס"ק ז'): "ונראה דהחמירו חז"ל להצריך דבר ניכר (רוב סיעה) ולא ידענו שיעורו, ונראה דבעשרה בני אדם בודאי סגי, ואין לומר כיון דרוב בני אדם הן מהעיר אין להסתפק באורחים המועט דא"כ יצטרך שתהיה הסיעה שקולה עם העיר דאם היא יתרה אין להסתפק בבני העיר, ולפי"ז לדידן שהאורחין מצוין תמיד בעיר וגם אורחין א"י מצוין, איכא לעולם תרי רובא, וגם בספק מי אזל למי יש להקל וגם אם אנו מסופקים ביום העיבור אי היה ביום השוק או לפניו ולאחריו יש מקום להקל, דאינו אלא ספק מעלה, ומן הדין חשיב רוב".

לכן כפי הנראה כאן לא היה צריך לכתוב "בעולתא" כלל, ואכן כאמור כיום אין נוהגים לכתוב "בעולתא" אלא או לא לכתוב כלום, או הנוסחאות הנ"ל. אבל לכתוב לכתחילה "בתולתא" כשהיא אינה כזו, זה לא ראוי.

אולם בדיעבד בודאי שהדבר מספיק מאחר שידעת כי המצב הוא שהיא איננה בתולה, אין כל חסרון בזה שמופיע בכתובה אחרת. שהרי זכותך להתחייב לה כפי שאתה רוצה. הבעיה קיימת רק כשהאיש אינו מודע לכך, בזה יש ספק הן לענין הקידושין, והן לענין הכתובה כמבואר שו"ע (אבה"ע סי' סח), אבל בנידון שלך המצב הוא אחר כפי שציינת.

יש לציין, כי נוסח הכתובה הוא קבוע, אלא שהרב ידע כי אין כאן ח"ו כל רמיה, והחתן מודע למצב, לא רצה לשנות את הנוסח ולבייש את הצדדים. ועיין בספר כתובה כהלכתה (הגרש"א שטרן) סי' יא, וראה אות כ' בשם השבט הלוי. וראה עוד שם בשביבי אש סי' יב.

הגב על הנושא


לתחילת הדף