אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » סריגה בתשעת הימים

סריגה בתשעת הימים

שאלה:

האם מותר לסרוג מראש חודש אב.

תשובה:

שאלתי פי מורינו הגאב"ד ואמר בפשטות שאין טעם לאסור סריגה שאינה שתי וערב, שכל האיסור המובא בפוסקים הוא מחמת רמז מתוך השם המשותף של פעולת השתי עם אבן השתיה, ואין להוסיף עליו.

הוספתי לשאול אם צריכה להשאיר שלא לסיים הבגד שיהיה ראוי ללבישה, שלא גרע זה מבגד חדש שאין מחדשים בתשעת הימים, ואמר לי שאכן אין לסיים את מלאכת הבגד.

מקורות והרחבת הדברים:

"נשי דנהיגי דלא למשתי (פירוש לסדר ולערוך החוטין שהולכין לארכו של בגד והוא מלשון או בשתי או בערב) עמרא מדעייל אב, מנהגא. (ונוהגין שלא לקדש החדש עד אחר ט' באב) (מהרי"ל ודעת עצמו)". שו"ע אורח חיים – סימן תקנא, ח.

ראיתי בכמה ספרי קיצורים שאסרו גם לסרוג, ותמהתי על כך שהרי כל האיסור הוא משום רמז שם הפעולה שהיא שתי, שבטלה אבן השתיה, ובסריגה אין שתי וערב, ואין דבר שנקרא "שתי".

וכמה ספרי קיצורים הפנו לספר כף החיים. אמנם בדקתי בדבריו וראיתי שלכאורה לא ברור מללו שפתיהם של המביאים אותו, וז"ל:

קטו) שם. נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא כו' בכלל זה מלאכת טוויה ואריגה, ויש להחמיר גם במלאכת סתימת נקבי בגדים ע"י מחט. הרב יעב"ץ בסידורו דף סט מחב"ר או' יא.

קטז). שם. נשי דנהיגי דלא למשתי כו' וכל תיקון הבגדים הוי בכלל זה דהשתיה הוי תחילת המלאכה אבל לטוות חוטין מותר שאינו בכלל זה. מ"א ס"ק כ"ג בשם תה"ד. והיינו חוטין של תפירה כמ"ש לעיל אות פ"ה בשם התה"ד. וכ"כ מ"ב אות נד. ונראה דה"ה דכל מלאכת חוטין שאינה של אריגת בגדים שרי, אם הוא בכדי פרנסתו, אבל לעשות מלאכת הרקמה של בגדים אסור ואפילו רקמה שעושין על חתיכות בגדים כדי שאח"כ יעשה מהם בגדים ללבוש שצריכין עדיין חיתוך ותפירה אסור. כ"מ מדברי מ"א ורב יעב"ץ הנז' ועי' לעיל או' ק"ח. עכ"ל הכף החיים.

עולה מדבריו שכל מלאכות הבגדים שהם בעניין השתי והערב אסורות. ובכלל זה הכנת חוטי שתי, ולא רק אריגתם. אבל סריגה אין צד לאוסרה שכל הדבר אינו תלוי אלא ברמז השם המשותף של הפעולה עם אבן השתיה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף