אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » עליה לתורה לגוי

עליה לתורה לגוי

שאלה:

מורה ליהדות בכיתה שיש בה כמה תלמידים נכרים שואל, תלמיד גוי אמר שהוא רוצה לחגוג בר מצווה. לעלות לתורה וכו׳… ושאל האם הוא יכול למרות שהוא גוי?

תשובה:

אין להעלות נער לא יהודי לתורה, שכל שאינו שייך בלימוד התורה אינו שייך בעלייה לתורה.  וגם נראה מסברה שלא כדאי לערוך מסיבה שתתואר כבר מצווה משום חשש שיטעו בו שהוא יהודי וזה יביא לנישואי תערובת.

הרחבה:

המשמעות של עלייה לתורה היא חינוך במצוות ושמחה בכניסה לעול מצוות התורה, לכן מי שאינו יהודי ואינו מחוייב במצוות של יהודים, אין מעלים אותו לתורה, שאין זה כבוד לתורה לתת לנכרי להתכבד בה. לגבי חגיגת בר מצוה ג"כ אין משמעות לעשיית בר מצוה למי שאינו יהודי ואינו חייב במצוות (יעויין אגרות משה או"ח ח"ב סימן עג).

בגמרא כתובות דף כח, א, מבואר שאין מעלים לתורה עבד, משום שאסור לאדם ללמד עבדו תורה:

"אמר ר' יהושע בן לוי אסור לאדם שילמד את עבדו תורה ולא והתניא לוה הימנו רבו או שעשאו רבו אפוטרופוס או שהניח תפילין בפני רבו או שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זה לא יצא לחירות התם דאיקרי עבד מדעתו כי קאמרינן דקא נהיג ביה מנהג בנים"

ופירש רש"י – "הרי זה לא יצא לחירות – ולא אמרינן אי לאו דשחרריה לא הוה יזיף מיניה ולא הוה שביק ליה לנהוג מנהג בן חורין ושמעינן מינה דיש עבד שלומד תורה".

ונראה מכך, שעלייה לתורה נחשבת באותו איסור של ללמד לעבדו תורה. מכאן, נראה שק"ו לגוי, שאינו חייב במצוות כלל, ואסור ללמדו תורה כמבואר במסכת חגיגה (דף יג.) "המלמד תורה לעובד כוכבים עובר בעשה – שנאמר מגיד דבריו ליעקב… לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום…", שאין להעלותו לתורה.

ואף שיש לדחות ראיה זו ולומר שאין הכוונה שאסור להעלותו לתורה, אלא שכיון שאינו לומד תורה, אין שכיח שידע לקרוא בתורה, מ"מ מלשון הגמרא "דאיקרי עבד מדעתו" שהעבד ידע לקרוא, וזה שעלה לתורה, עשה כן מדעתו, וזה לא היו עושים לו, לפי שהוא עבד. וכן מלשון רש"י "לא הוה שביק לנהוג מנהג בני חורין" משמע שאין מניחים לעבד לעלות לתורה.

ושו"ת שואל ומשיב תניינא ח"ג סימן ס"ד, עוסק בנער יהודי שאין אביו הפוקר רוצה למולו, אם אפשר להעלותו לתורה כשהוא ערל, וכתב וז"ל:

"והנה דרך אגב אזכיר מה שנשאלתי היות שאחד מהזדים לא רצה למול את בנו באמרו שאף שלא ימול מכל מקום לא יצא מכלל דת יהדות לכל הדברים והרב מוה' הירש פאסיל רוצה להוציאו מכלל דת יהדות אותו הילד שלא נימול שלא יעלה לתורה והוא ערל וקרא לכל חכמי הדור אשר יראת ה' נוגע בליבם לעמוד לימינו, וע"כ ביקש שגם אני אתן את ידי בזה. ואמרתי לרשום בקצרה מה בפי…

כל שהוא ערל שוב אינו בכלל יהדות וגם מצאתי במדרש תנחומא פ' משפטים שכן השיב עקילס לאדרינוס המלך דודו שכל שאינו נימול א"י ללמוד תורה,יעו"ש. וכן הוא במדרש רבה פרשת משפטים סימן ט', יעו"ש ביפ"ת הטעם בזה. וא"כ אינו בכלל יהדות כל שאינו יכול ללמוד תורה ולהבין עמקי יסודותיה. ובזה פירשתי מ"ש במדרש רבה בראשית פמ"ח שאמר אברהם עד שלא מלתי היו בני אדם עוברים ושבים אצלי וכו' וא"ל הקב"ה אני ופמליא שלי נגלים עליך. והכוונה כי כבר כתב המורה פכ"ב משני, שכל מה שאמר אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק אמנם מה שידבר אריסטו מגלגל הירח ולמעלה הוא כדמות מחשבה וסברא. יעו"ש. והטעם בלי ספק כי מפני שהיה ערל לא יכול להשיג במה שבגלגל הירח ולמעלה. וז"ש אברהם שמא משימול לא יהיו עוברים ושבים לפניו והיינו שלא יוכלו להשיג ושוב לא יהיה לו עם מי לדבר והשיב הקב"ה שאני ופמליא שלי נגלים עליך היינו שתוכל להשיג מושכלות ולא תצטרך לשעשועי בני אדם וחברתם.

ועכ"פ מבואר שאי אפשר ללמוד תורה בערלותו וכיון שאי אפשר לאדם להשיג תורה אינו בכלל דת יהודית, ולכך יצא מכלל דת יהדות, ועי' בתוס' גיטין דף נט במ"ש בשם המדרש על פסוק אכתוב להם רובי תורתם כמו זר נחשבו".

ועולה אם כן מדבריו, שאפילו יהודי ערל אינו יכול לעלות לתורה, מטעם שכל שאינו מהול הוא זר לתורה, שאינו יכול להשיגה בערלות. וכ"ש נכרי ממש, שאין רשאים להעלותו לתורה.

ובנידון דידן, נראה מסברה שאם יעשו לו חגיגה ויכנו אותה בשם "בר מצוה" זה עשוי להביא לטעות ועשוי להביא לנישואי תערובת. לכן, לא נראה שראוי שייעלה לתורה או לעשות לו בר מצווה. וכמו שנראה בדברי המאירי שמבאר את טעם איסור הגוי בלימוד תורה "כדי שלא יהיו בני אדם סבורין שהוא משלנו ויבואו לטעות אחריו", ומסתבר שה"ה לגבי עליה לתורה, שזה ג"כ גורם שיחשבו שהוא משלנו ויבואו לטעות אחריו.

 מצד שני, כיון שכוונתו טובה שהוא רוצה להיות כמו חבריו ולהרגיש שייכות למקום שבו הוא מתחנך, הייתי מחפש דרך שבה יוכל להרגיש שייך. יש לחשוב האם קבלתו על עצמו שבע מצוות בני נוח, שהן מצוות אוניברסליות ומובנות, שהקב"ה ציווה לכלל האנושות – יביא לכך שהוא יוכל להרגיש טוב בעולמו. שבע מצוות בני נוח הן המצווה להאמין בה' ולא לעבוד עבודה זרה, איסור רציחה, איסור ניאוף, איסור גנבה, איסור לאכול "אבר מן החי" כלומר לא לאכול חלקים שנחתכו מגופו של בעל חיים בעודו חי (זו אכזריות עצומה לעשות זאת, וכך אנשים עשו בעבר מכל מיני סיבות, והתורה אוסרת זאת על כל האנושות), איסור לגדף, חלילה, את ה', וחובה ציבורית לדאוג לכך שתהיה מערכת משפט הוגנת (הנושא נמצא ברמב"ם, הלכות מלכים, פרק ט).

הגב על הנושא


לתחילת הדף