אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דיני יום יום » עליה לתורה ליהודי בעל עבירות

עליה לתורה ליהודי בעל עבירות

שאלה:

עד כמה יש לשתף ולכבד יהודי בעל עברות (נשוי לגויה וכד') שתורם למוסדות הקהילה: תפקיד בקהילה, בבית הכנסת, כיבודים ועליות לתורה, יחס כללי? איך להתייחס לנשותיהם ולילדיהם (כאשר הם באים לבית הכנסת, לארועים יהודיים, וכד')?

תשובה:

לצורך הדיון, נדבר על יהודי הנשוי לגויה – אך הדיון עצמו שייך אף בנוגע לבעל עבירות שאינו נשוי לגויה.

על אף שהחיתון לגויה מהווה עבירה חמורה מאד, אין היא מעכבת את היהודי החוטא בה מלעלות לתורה (עי' שו"ת אגרות משה, או"ח ח"ג, סימן יב, כב, בנוגע למחלל שבת; ועי' פרי מגדים, משב"ז, תחילת סימן קלה, ע"פ שו"ע או"ח סימן קכח, מ; אך עי' במשנ"ב סימן נה, ס"ק מו, לעניין הצטרפות למניין, ועי' שו"ת אגרות משה ח"ב סימן נא, ובשו"ת אורח משפט, השמטות סימן כב).

אולם, אם הוא כהן אין לו לישא את כפיו, ואין להעלותו לתורה כראשון (עי' בשו"ע, שם, ובשו"ת שואל ומשיב, מהדו"ק ח"ב סימן צז).

יחד עם זאת, אין להעלות יהודי בעל עבירה לאחד משבעת הקרואים הקבועים, אלא יש להוסיף עוד עליה על שבעת הקרואים הקבועים, או להעלותו למפטיר (שו"ת תשובות והנהגות, ח"א, סימן תעב; עי' שו"ת יחווה דעת, ח"ב, סימן טז, ובמה שמביא שם).

כמו כן, בוודאי שאין לו לשמש כשליח ציבור (שו"ע נד, ג).

מנגד, אין כל מניעה להעלותו לפתיחת הארון, להגבהת התורה, וכדומה (במקום שאין בדבר משום חנופה אסורה).

בנוגע לתפקידים ציבוריים, השאלה היא יותר של מתן לגיטימציה למצב של אדם הנשוי בנישואי תערובת, עבירה המהווה 'חציית קו אדום', ומסיבה זו ראוי שלא יכהן יהודי הנשוי לגויה בתפקידים בכירים בקהילה.

כל טוב ורב ברכה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף