אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » פירוק שותפות בלהקה

פירוק שותפות בלהקה

שאלה:

שלשה אנשים שפתחו להקה, הופיעו יחד, הוציאו דיסקים יחד. לאחר תקופה הודיעו שניים מחברי הלהקה, שאינם מעוננים להמשיך ולעבוד עם האדם השלישי. אותו אדם שלישי נפגע קשות מההודעה הפוגעת, ולא הגיב לדברים. לאחר זמן הכניסו השניים אדם אחר במקומו, והמשיכו להופיע תחת אותו שם.

השאלה האם יכול אותו אדם לתבוע מהם שיפסיקו להופיע תחת אותו שם. והאם יכול לתבוע מהם תביעה ממונית כל שהיא.

תשובה:

שמה של להקה הוא דבר השווה כסף, ויש לו הכנסות קונקרטיות (מכירת דיסקים, הופעות, וכדומה), ולכן יש לדון בחלוקת הלהקה (חלוקת ה"שם") ככל חלוקת השותפות.

באופן עקרוני, החלוקה בדבר שאין בו כדי חלוקה לכל אחד מהצדדים, כגון בחלוקת להקה שאין בה "כדי חלוקה" (אין אפשרות ששני הצדדים ללהקה יחלקו אותה ביניהם, כי רק אחד מן הצדדים יכול להמשיך להופיע תחת שם ההקה), מתבצעת בשיטת "גוד או אגוד" (עי' חו"מ סימן סו, סעיף מא; סימן קעא, סעיף ו, ח).

כלומר, על הבא לעשות חלוקה להציע לשותפו: או שאתה תקנה את חלקי בשותפות (ובמקרה דנן, בלהקה), או שאני אקנה את חלקך בלהקה. [יש להדגיש שאין אפשרות להתחמק מתביעת "גוד או אגוד", והנתבע חייב לעשות חלוקה כדין.]

במקרה דנן השותים לא פעלו באופן זה, אלא התנהגו ב"אלימות" להוציא שותף אחד מתוך השותפות, ומעיקר הדין פירוק השותפות בטל, וכאילו לא עשו ולא כלום (שו"ע, חו"מ קעו, יח ; עי' שו"ת פרח מטה אהרן סימן קיט שכתב שאפילו ידע אחד השותפים, ושתק, עדיין חלוקת השותפות שלא כדין בטלה).

כיון שפירוק השותפות לא נעשה כדין, יש לשותף השלישי (שהודח) טענת ממון על רווחים המתקבלים מתוך המותג של הלהקה: השותפים האחרים ממשיכים ליהנות מן המותג, ועליהם להעביר לו שליש מתוך אותו רווח. אומדן רווח זה אינו פשוט, ומצריך בית דין מוסמך.

מעבר לרווחים כאמור, הרי שבמצב הנתון דומה שאין אפשרות לשותף השלישי לחזור ללהקה, ולכן ייתכן שהדרך הכדאית ביותר היא שיקבל פיצוי כספי, לפי שליש הערך של הלהקה (המותג – שמה של הלהקה), מחברי הלהקה האחרים.

התשובה הנ"ל מניחה שיש בעלות קונקרטית על "להקה". אמנם נחלקו הפוסקים בעניין זכויות יוצרים ("קניין רוחני"), כנודע מדברי ה'שואל ומשיב' (א, מד), שו"ת 'בית יצחק' (ח"ב סימן עה), ועוד רבים שדנו בכך – אך בפועל, אם משום בעלות קונקרטית, אם משום דינא דמלכותא, ואם משום דין סיטומתא (קניין ממוני בדבר שלא בא לעולם או דבר שאין בו ממש), הסכימו רוב רובם של פוסקים שיש לראות בכך בעלות, ולכן בנידון דנן יש להניח שחלוקת השותפות בלהקה דינה כדין חלוקת שותפות לכל דבר.

לכן כאמור פירוק השותפות בטלה: על שני השותפים לפצות את השותף השלישי על חלקו (כמו כן על רווחים שהצטברו בינתיים מן השותפות), ועליו להחליט לאופן חלוקת השותפות במסגרת של "גוד או אגוד" כאמור.

כל טוב ורב ברכה.

הגב על הנושא


לתחילת הדף