אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » פרשת בחוקתי – כל המוסיף גורע

פרשת בחוקתי – כל המוסיף גורע

הן נצטוינו שלא להוסיף על מצוות התורה ולא לגרוע מהן, ויש להבין בזה. הא תינח שאסור לגרוע ממצוות התורה, אך מה קפידא יש שלא להוסיף עליהן, והלא קדש עצמך במותר לך אמרו חזל, וזו תמצית החסידות.

ומשל אמרו בזה בשם המגיד הגדול מדובנא – פעם אחת פנה אדם לשכנו בבקשה שישאיל לו כף. השכן נענה ברצון והשאיל לו כף גדולה ומהודרת. לאחר מספר ימים החזיר לו השואל את הכף בתוספת כפית קטנה. לשאלת המשאיל על מה זה, ענה השואל שהכף הולידה כפית. צחק השואל בלבו אך לקח בשמחה את הכף והכפית יחדיו.

לאחר זמן מה שוב פנה איש זה לשכינה הנ"ל בבקשה שישאיל לו כוס, והפעם נענה השכן בשמחה כפולה והשאיל לו כוס גדול ומהודר, ושוב החזיר לו השכן לאחר ימים מספר את הכוס בתוספת כוסית קטנה, ושוב הסביר השואל שהכוס הוליד כוסית. ושוב חשב השכן בלבו ששכינו השתגע אך מ"מ קבל את שני הכוסות בשמחה.

כאשר שוב פנה האיש לשכנו בשלישית בבקשה שיאיל לו פמוט מובן מאליו שהשכן הסכים להשאילו פמוט של כסף בשמחה כפולה ומכופלת והיה יושב ומצפה לקבלת החזר כפול ומכופל.

אך עברו ימים והשואל בושש לבוא. לאחר כשבועיים מזמן השאלה כבר לא היה המשאיל מסוגל להתאזר בסבלנות ופנה על שכנו בבקשה שיחזיר לו את הפמוט היקר, ענה השכן שלצערו הפמוט נפטר לבית עולמו. לשמע התחמקות חמורה זו פרץ המשאיל בזעקות על הגניבה והעושק. וכי שמענו מעולם שפמוט יכול למות.

חייך לעומתו השואל – כאשר כף וכוס יכולים להוליד פמוט יכול גם למות!

והוא שאמרו כל המוסיף גורע! ואם נרשה לעצמנו להוסיף על מצוות התורה יש חשש שיבוא גם לגרוע. ועיין למרנא הגר"י אייבשיץ בספרו תפארת ישראל (יו"ד סימן קצ"ה) "אל תוסיפו פן תגרעו".

ב

אמנם באמת נראה לגופן של דברים דאיסור "בל תוסיף" לא משום "בל תגרע" הוא, אלא איסור הוא לכשעצמו, דכשם שאין לגרוע כך אין להוסיף. כי הקב"ה יוצר בראשית ובורא כל העולמות ויוצר האדם, הוא יוצרם והוא יודע יצרם, והוא לבדו יודע מה חובת האדם בעולמו וכיצד הוא תיקון העולמות.

והוא זה שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו ובתורתו אין להוסיף ואין לגרוע.

והרי אמרו חז"ל שהנזיר נקרא חוטא מפני שציער עצמו מן היין, "וכי לא די לך במה שאסרה תורה".

ועוד מצינו בירושלמי סוף מס' קידושין שעתיד אדם ליתן את הדין על כל פרי שראו עיניו ולא אכל ממנו (ועי"ש במפרשי הירושלמי שנחלקו בביאור הדברים, ואכמ"ל).

והוא שאמרה תורה "לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו".

הגב על הנושא


לתחילת הדף