אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » פרשת וישב – את האבן אשר שם מראשותיו

פרשת וישב – את האבן אשר שם מראשותיו

הנה בפרשה זו מתחילים אנו לקרוא וללמוד על הקורות את יוסף ואחיו. ופרשה זו מפורשת בתורה באריכות גדולה משום חשיבותה. וכבר אמרו חז"ל (שבת י' ע"ב) "לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים, שהרי בשביל שני סלעים מילת נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו למצרים".

אך לא רק את האב הוכיחו חז"ל בשבט לשונם שלא יפלה בן בין הבנים כדי לא לגרום קנאה ושנאה בין האחים, אלא אף את האחים ייסרו בשוטים ובעקרבים על פירוד הלבבות ושנאת איש את רעהו, עד שאמרו שלא חרב הבית אלא בעון שנאת חנם (יומא ט' ע"ב).

"ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו" (כ"ח י"א).

"ויקח את האבן אשר שם מראשותיו" (שם י"ח).

הן ידועים דברי חז"ל ליישב סתירה זו, דכתוב אחד אומר שאסף אבנים רבים לשימם בראשותיו וכתוב אחד אומר שלקח אבן אחת, דבאמת אבנים רבים לקח אלא שנעשו לאבן אחת.

ובמדרש רבה נחלקו כמה אבנים לקח יעקב אבינו וז"ל:

"ויקח מאבני המקום, ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, ר' יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקדוש ברוך הוא שהוא מעמיד שנים עשר שבטים, אמר אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים כיון שנתאחו י"ב אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים, רבי נחמיה אמר נטל ג' אבנים אמר, אברהם יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, יצחק יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו ואני אם מתאחות הן ג' אבנים זו לזו יודע אני שהקב"ה מיחד שמו עלי, וכיון שנתאחו ידע שהקב"ה מיחד שמו עליו, רבנן אמרי מיעוט אבנים שנים, אברהם יצא ממנו פסולת ישמעאל וכל בני קטורה, ויצחק יצא עשו וכל אלופיו ואני אם מתאחות ב' אבנים זו לזו יודע אני שאינו יוצא הימני פסולת".

הרי לן דלחד לקח שלשה אבנים כנגד אברהם יצחק ויעקב ולחד לקח י"ב כנגד שבטי י-ה, ולכו"ע היה יושב ומצפה, יושב ומביט האם יתחברו האבנים והיו לאחד אז ידע שה' עמו והוא יצליח בדרכו או שמא ישארו פרודים כל אחד לבדו.

ונראה בעומק הדברים בדרך רמז, דיעקב ידע ברוח קדשו דרק אם שנים עשר שבטי י-ה יהיו לעם אחד ימלאו את יעודם האלקי, ורק כאשר יאמר עליהם "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" יזכו לקדש את שמו הגדול בעולמו ולהביא לתיקון עולם במלכות ש-די.

ומאידך רק אם יזכה יעקב לאחד את כל שלש האבות ולהפכן לאבן אחת "מידי אביר יעקב משום רועה אבן ישראל" יכול עם ישראל לעמוד כצוק איתן וכצור חלמיש במבחני גלותו. וכבר כתב בזוה"ק שבשם ישראל כלולים האות הראשונה של שלושת האבות וארבע האמהות, כי כולם כלולים היו בשרש נשמתו של יעקב וכל כוחותיהם ותכונותיהם כלולים היו בו ועל ידו נתאחדו והיו לאחדים בידו.

וזה שיעקב יושב ומצפה היה ששלש האבנים כנגד האבות הקדושים יהיו לאחד, ושתים עשרה האבנים שכנגד שנים עשר השבטים היו לאחד.

ואלה ואלה דברי אלקים חיים.

 

הגב על הנושא


לתחילת הדף