אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » פרשת שמיני – חלב מטמא חלב מטהר

פרשת שמיני – חלב מטמא חלב מטהר

"תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר 'ולא תטמאו בהם ונטמתם בם' אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם, תנו רבנן ונטמתם בם, אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה, מלמטה מטמאין אותו מלמעלה, בעולם הזה מטמאין אותו לעולם הבא, ת"ר והתקדשתם והייתם קדושים, אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא" (יומא ל"ט ע"א).

כל המצוות מקדשות את עושיהן, וכל העבירות מטמאין את עושיהן, אך יותר מהן מאכלות אסורות, שבכל מהותן מטמטמין לבו של אדם ומולידים בו טבע רע. ולא רק מאכלות אסורות ממש אלא אף כל מאכל שיש בו פגם וממקור טמא יוצא.

 פוק חזי מה שכתב הרמ"א ביו"ד סי' פ"א סעיף ז' חלב מצרית כחלב ישראלית ומ"מ לא יניקו תינוק מן המצרית אם אפשר בישראלית דחלב עובדת כוכבים מטמטם הלב ומוליד לו טבע רע, וכן לא תאכל המינקת אפילו ישראלית דברים האסורים, וכן התינוק בעצמו כי כל זה יזיק לו בזקנותו" וחידוש עצום כתב הש"ך בס"ק כ"ה "כלומר אעפ"י שאסור לה בלא"ה לאכול דברים אסורים, מ"מ גם בשביל התינוק לא תאכל ונ"מ אם היא חולה בענין שצריך להאכילה דברים האסורים לא יתן האב לתינוק לינק ממנה, אלא ישכיר לו מינקת אחרת ישראלית" למדנו מדבריו דאפילו חולה שיש בו סכנה המפקח נפשו אינו נמלט מטמטום הלב, הלא מינקת זו בהיתר אוכלת ואעפ"כ אמרו שלא תניק את בנה. (אמנם נראה לכאורה דלה עצמה לא נגרם טמטום הלב דאיך אפשר שמצוה תטמטם את הלב הלא מצווה היא לפקח נפשה במאכ"א, אך מ"מ נפש העובר אינו נמלט מטמטום דעליו אין מצוה ודו"ק בזה).

 ובדרך זה כתב האור זרוע (הלכות יולדת סימן ק"ו) דבקושי התירו איסור מאכלות אסורות בפיקוח נפש ואפשר דרק במאכ"א רשות ביד האדם להחמיר על עצמו, עי"ש בדבריו המחודשים.

 וכבר כתב במסילת ישרים (פרק י"א) "וכך אמרו בספרא, לא תטמאו בהם ונטמתם בם (ויקרא י"א), אם מטמאים אתם בם, סופכם ליטמא בם, והיינו כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו. והוא מה שאמרו גם כן (יומא ל"ט) ונטמתם בם, אל תקרי ונטמאתם, אלא ונטמתם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדעה האמתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (משלי ב'), כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמי וחמרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתרות בזה על כל האיסורין, כיון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו".

 ונראה לפי זה ביאור מה שכתבו התוס' (גיטין ז' ע"א) דרק במאכלות אסורות אמרו חז"ל "ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כל שכן" דבשאר איסורי תורה אין השוגג נקרא רשע, ואי"צ אלא כפרת הקרבן, אבל במאכלות אסורות מסתלקת מן האדם "הדעה האמיתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידיו" והנפש נפגמת פגם עצום, ומשו"כ רגלי חסידיו ישמור ואין הקב"ה מביא תקלה על ידם.

 פוק חזי עד היכן הדברים מגיעים, הלא ידוע על "אחר" שיצא לתרבות רעה והרשיע עד ששמע בת קול מן השמים "שובו בנים שובבים חוץ מאחר", וחז"ל גילו לנו סוד פרישתו מדרך התורה, מה הביאתו לידי כך.

 התוס' בחגיגה (ט"ו ע"א) הביאו את דבריהם "ורבי נתן אומר כשהיתה אמו מעוברת ממנו עברה לפני ע"ז והריחה מאותו המין ואכלה והיה אותו המין מזדעזע בגופה כעכנאי" הלא משנה היא (יומא פ"ג) "עוברה שהריחה מאכילין אותה ביום הכפורים, אמו של אחר הריחה דבהיתר אכלה, ואעפ"כ נכנס לגופה כעכנאי, ותוצאותיו מי ישורנה.

 כשם שמאכלות אסורות מטמאים כך הנזהר ממאכלו מאכלו מטהרתו, וכך אמרו חכמינו, "חלב מטמא חלב מטהר" פוק חזי מה שכתבו התוס' בעבו"ז י' ע"ב "אמרינן במדרש חלב מטמא חלב מטהר כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם ניסים בכל עת ובטלו הגזירה ואמרו נמי בירושלמי שלבסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר ומל עצמו". אנטונינוס ינק משדי אמו של רבי שעה אחת בינקותו וחלב זה שממקור טהור יצא פעפע בו ומכוחו נתגייר ולמד תורה.

 הטומאה והטהרה, הקודש והחול, הכל תלוי במאכלו של אדם, כל עמל אדם לפיהו ולעתיד לבא, לעתיד לבא הקב"ה מוציא כרוז ומכריז כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבא ויטול שכרו, והרבה מאומות העולם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם באים לקבל שכרם, באותה שעה הקב"ה אומר נשתכרו אלה שני עולמות, לא דיין שאכלו עולמן אלא הם מבקשין לאכול עולמן של בניי עוד, באותה שעה הקב"ה מוציא כרוז פעם שניה ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר נבלות וטריפות שקצים ורמשים יבא ויטול שכרו.

הנזהר במאכלו, המקדשו והמטהרו הוא, והוא בלבד יבא ויטול שכרו.

הגב על הנושא


לתחילת הדף