אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » פרשת תזריע – תורת הנגעים

פרשת תזריע – תורת הנגעים

 "זאת תורת נגע צרעת" (י"ג נ"ט).

"הדא הוא דכתיב 'נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים' נכונו לעוברי עבירה דינים… אמר הקב"ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו חמשה מגלבין. שאת, ספחת, בהרת, שחין, מכוה" (במדבר י"ג ד').

הנה משמע מדבריהם ז"ל דאין הנגעים ענין טבעי אלא כעונש מן השמים, ובאמצעות הנגעים הקב"ה קורא לנו לפשפש במעשינו ולחזור בתשובה.

וכבר דנו בזה רבותינו הראשונים.

מדברי הרמב"ן מתבאר שמחלק בזה בין נגעי אדם שלגביהם כתב דהוי גדר חולי עיין בדבריו בתחילת הפרשה (י"ג ג'), אבל לגבי נגעי בגדים ונגע בתים כתב לקמן (י"ג מ"ז) שאינו ענין טבעי כלל וז"ל הזהב: "והבגד כי יהיה בו נגע צרעת. זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם וכן נגעי הבתים אבל בהיות ישראל שלמים לה' יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוןיתהוה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו לראות כי השם סר מעליו. וכך אמר הכתוב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כי היא מכת השם בבית ההוא. והנה איננו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה' כמו שאמר וכי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה. ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע אבל מפני שלא יבא הענין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה. ובתורת כהנים דרשו עוד שאין הבית מטמא אלא אחר כבוש וחלוק ושיהא כל אחד ואחד מכיר את שלו והטעם כי אז נתישבה דעתם עליהם לדעת את ה' ותשרה שכינה בתוכם. וכן אני חושב בנגע הבגדים שלא ינהגו אלא בארץ. ולא הוצרך למעט בהן חוצה לארץ כי לא יארעו שם לעולם"

וכדבריו כתב הספורנו: "ממה שאין ספק בו שלא יהיה זה בטבע בשם פנים כי בבגד לא יקרו אלה המראות המשונות אם לא מצד מלאכה תשימם בו בצבעים שונים בכונה או שלא בכונה וזה מצד איזה חטא שיקרה בסמים הצובעים או במלאכת האומן בהתפעלות הבגד הצבוע וכבר באה הקבלה שלא ידונו בנגעי בגדים זולתי הלבנים בלתי צבועים כלל אמנם העיד הכתוב שלפעמים יהיה זה נפלא בבגדים ובבתים וזה להעיר אזן הבעלים על עבירות שבידם כמו שספרו ז"ל שיקרה בענין השביעית כאמרם בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית סוף מוכר את מטלטליו לא הרגיש סוף מוכר את שדהו וכו' וכל זה בחמלת ה' על עמו".

אמנם בכלי יקר דן מן המפורש אל הסתום והוסיף בזה "נגעי בגדים ובתים בלי ספק שאינם באים מצד הטבע כי אין בהם דם וליחות המסבבים העיפוש או כל חולי וכל מכה, וע"כ אתה צריך לומר שהם באים בדרך נס על צד העונש, וזה צריך לך להיות בנין אב גם על נגעי הגוף שהם חוץ לטבע על צד העונש".

ודברי חז"ל במדרש הנ"ל ראיה הם לדברי הכלי יקר.

ומאחר שלמדנו דהנגעים אות הם מן השמים וכעונש הם באים נראה לכאורה, דנגעי בתים באים על עבירות הקשורות לביתו של אדם, נגעי בגדים על עניינים שבלבוש כגון השעטנז, צניעות הלבוש, מצות הציצית וכדו', ונגעי אדם באים על עבירת שבגופו.

אך הספורנו רמז בזה להבנה אחרת, והביא מה שאמרו חז"ל לגבי עונשה של שביעית שתחילה מוכר ביתו ואח"כ מוכר בגדיו ואם לא שת לבו מוכר עצמו. וכעי"זבעוןלשוה"ר, תחילה באים בנגעים על ביתו, חזר בתשובה מוטב ואם לא מתנגעים בגדיו, ואם עדיין לא חזר בתשובה באים הנגעים על גופו, עיין בדבריו.

בין כך ובין כך תורת הנגע מחסדי השי"ת היא, למען יראו וייראו, למען יתבוננו בהשגחת ה' עליהם ויפקחו עיניהם לראות שיש דין ויש דיין, ייטיבו דרכיהם ומעלליהם, ושב ורפא לו.

הגב על הנושא


לתחילת הדף