אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » כשרות » צליית כבד במנגל חשמלי

צליית כבד במנגל חשמלי

שאלה:

האם מותר לצלות כבד במנגל חשמלי, כאשר נותנים מים במגש שתחת רשת הצליה, ובשעת הצליה נוטפין טיפות דם מן הכבד אל המים שבמגש, ומחמת חום הגריל, מתחממים המים והדם שעמהם, וחוזרים באדים אל הכבד.

תשובה..

לענ"ד נראה שאין בכך כל איסור.

מקורות.

עי' בשו"ת מעשה חושב (ח"ה סי' כט) שהאריך בזה רב, והעלה עיקר דלכתחילה יש לחוש דחשיב שנתבשל בדמו, אך בדיעבד יש להקל בזה, הן לפי מ"ש מרן בשו"ע (יו"ד סי' עג ס"א) הכבד, יש בו ריבוי דם. לפיכך לכתחלה אין לו תקנה לבשלו ע"י מליחה, אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה, וצולהו (שיהא ראוי לאכילה) (או"ה נתיב ט"ו), ואחר כך יכול לבשלו. ובדיעבד מותר אם נתבשל לבדו בקדירה (בלא צלייה), אבל הקדירה אסורה, שפולטת ואינה בולעת. ויש מי שאוסר. הגה: וכן נוהגין לאסור הכל (הגהת סמ"ק ומהרא"י בהגהת ש"ד). עכ"ל. הרי שהביא מרן בסתם להתיר את הכבד אף שנתבשל ללא צליה, ואח"כ הביא דיש מי שאוסר, ועי' בש"ך שם (ס"ק ו) שביאר הטעם, לפי שהכבד פולטת דם שבה ואינה בולעת אפילו ע"י הבישול מחמת שהיא טרודה לפלוט דם הרבה. ע"כ. ואף שהרמב"ם ס"ל לאסור, והוא בעל הדעה שהביאה מרן בשם יש מי שאומר, מ"מ קי"ל דסתם ויש, הלכה כסתם, וכ"נ דעתו של מרן, כמו שביאר בב"י ובט"ז שם (ס"ק ד) שדעת רוה"פ דלא כהרמב"ם. אלא דהט"ז שם סיים דמאחר והרמ"א כתב שהמנהג לאסור, אין אחר המנהג כלום. ועפי"ז כתב דלא מבעיא לדעת מרן השו"ע דודאי בנ"ד יש להקל, שאין הכבד בולעת מהזיעה, אלא אף לדעת הרמ"א שהחמיר ע"פ המנהג, י"ל דבנ"ד יודה להתיר, בפרט שהוא רק זיעה בעלמא, וגם יש להסתפק אם אותם אדים מגיעים לכבד. ע"ש באורך. ודבריו נאמנו מאד. ודברי האבן פינה (סי' פז) שכתב להחמיר בזה, אינם נראים.

ובעיקר ההיתר לצלות כבד על מנגל [כשאין שם מים], עי' בזה בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' כג), ציץ אליעזר (חי"א סי' נג), שו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' קז) ומבית לוי (קובץ ט עמ' יט), ושו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' קלב). ובילקו"י (איסור והיתר א עמ' תקיא והלאה), ובמעשה חושב שם שהאריך בזה.

אלא דאי משום טעמו של המעשה חושב היה מקום באמת לדון כשאלתו לענין המגש וכו', שכן מרן שם, האף שהתיר את הכבד, כתב להדיא דהקדירה נאסרה. אולם זאת הראוני בשו"ת דובב מישרים (ח"ד סי' ק) שכתב לדון בנדון דידן ממש, וז"ל: ע"ד השאלה שיש מכונת חשמל שצולין בהן כבדין ובשר שלא נמלח, והחשמל בוער מלמעלה, והבשר או הכבד מונחים על רשת מלמטה, ולמטה מזה יש בית קיבול עבור הדם הנובע בעת הצליה, והדם מלמטה רותח, וגם האור החשמלי בוער שם כנגדו ומעלה הבל, האם יש לאסור להשתמש בו עכ"פ לכתחילה וכו'. ומטעם זיעת הדם העולה מהכלי שעומדת למטה, אמנם הדם שנטף מן הצלי לכלי, אם נשפך אח"כ על הצלי, בודאי נחשב כדם בעין שנטף על הצלי, דאסור (יו"ד שם ס"א), ואינו דומה לדם הנפלט בשעת צליה על הבשר דמותר, דמשרק שריק, מ"מ מסתבר דנהי דזיעת המשקה אוסר (כמבו' ביו"ד סי' צב ס"ח) ומקורו ממתני דמכשירין (פ"ה מ"י עי"ש בפי' הר"ש), מ"מ הוא רק לענין איסור דנחשב הזיעה כאיסור עצמו, אבל לגבי זה דאמרי' כבולעו כך פולטו ומשרק שריק, בודאי לא נחשב הזיעה כדם בעין, ואמרי' שפיר כבולעו כך פולטו ומשרק שריק. וכן מוכח מש"ס (חולין דף קיא:) מבי דוגי, ומדף קיב. דאין מניחין כלי תחת בשר לקבל שמנונית הנוטף ממנו, כמבו' בשו"ע שם (סי' עו ס"ו), דמבו' מזה דמשום זיעת הדם העולה למעלה על הבשר אין לחוש, מדלא מחלק דאם יד סולדת בהזיעה יש לחוש משום הזיעה העולה למעלה, אלא ע"כ דזיעה לא חשיב לענין זה כדם בעין ואמרי' כבולעו כך פולטו ומשרק שריק. עכ"ל. וא"כ גם בנ"ד שפיר י"ל דזיעה זו לא נחשבת כדם בעין, ואין לאסור לא את הכלי ולא את הכבד.

לא זו בלבד, אלא שבנ"ד יש סברא נוספת לקולא, שהרי ישנו ריוח בין הגריל והרשת למגש עם המים, וקשה לומר שהזיעה – האדים מגיעים לכלל יד סולדת בו.  בפרט שפעמים רבות גם המים שבפנים אינם מגיעים לכלל זה, ולכן ודאי שיש מקום רב להקל בזה.

אלא דזאת יש להדגיש שלדעת הרמ"א (סי' עו ס"ד), באופן שצולים ע"ז כבד, אסור להשתמש ברשת ובכלים אלו אלא לכבד בלבד, ולא לדברים אחרים. ורק לדעת מרן יש להקל.

הגב על הנושא


לתחילת הדף