אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » קיזוז הוצאות ממעשר כספים

קיזוז הוצאות ממעשר כספים

שאלה:
שלום וברכה! יש לי כמה שאלות בנושא מעשרות:

1)נסיעות. אני מקבלת החזר נסיעות בגובה של 270 ש"ח, ומוציאה בפועל על הנסיעות כ-700 ש"ח מכיוון שאני נוסעת ברכב, כאשר רוב הנסיות הן למקום העבודה. האם אני יכולה לקזז את ההפרש של 430 ש"ח מהסכום שחייב במעשר? כלומר, אם המשכרות 5000 ש"ח, לתת מעשר מסכום של 4570 ש"ח?
2) מפקידים לי דרך התלוש שקופת גמל חלק שלי וחלק של המעביד. החלק שלי חייב במעשר, השאלה האם גם חלק של המעביד חייב במעשר?
3) אני מקבלת ארוחות מסובסדות מעבודה. ארוחה שעולה 30 ש"ח – אני משלמת 12 ש"ח ומעסיק משלם 18 (זה מופיע בתלוש). האם החלק של המעביד (18 ש"ח) חייב במעשר?
4) כשמשלמים לי דמי מחלה, האם גם מהכסף הזה צריך להפריש?

תשובה:

1) את הסכום שאת מוציאה על נסיעות (הוצאות נסיעות לעבודה מינוס ההחזר) את יכולה לנכות מן המשכורת לצרכי מעשר. הוצאות של נסיעה לעבודה הן "עבודה" היורדות מן המשכורת לצרכי מעשר.

2) אם הסכום נכנס ישירות לקופת הגמל שלך, הסכום חייב במעשר כיון שאת זוכה בסכום. אולם, כיון שהכסף עדיין לא הגיע לידך, אלא הוא מופקד בקופת גמל, אין חובה להפריש כעת מעשר, ואפשר להשהות את הפרשת המעשרות עד לפדיית הסכום שבקופה.

3) לא. לפי דעות רבות אין כאן חובת מעשר כיון שאת מקבלת ארוחה ולא כסף מזומן.

4) דמי מחלה חייבים במעשר כספים.

כל טוב והרבה הצלחה.

מקורות:

1) חובת (או מנהג) הפרשת מעשר נוהגת ברווחים שאדם מרוויח. כדי לחשב את הרווחים, על האדם לנכות את מה שהוא השקיע מסך ההכנסות. במקרה של עבודה כשכיר, יכול אדם לנכות כל מה שהוא משקיע כדי לאפשר לו לעבוד, כולל נסיעות (כמו כן אפשר לנכות דמי בייביסיטר וכדו', הכל כפי מה שנחוץ לאפשר את העבודה).

2) כל הכנסה כספית חייבת במעשר כספים. הסכום שמגיע מהמשכורת שלך הוא כמובן חלק מהמשכורת וחייב במעשר, וכמו כן הסכום שהמעביד מפקיד עבורך (כהטבת עבודה וכדו') חייב במעשר כהכנסה כספית. אך כיון שתהיי חייבת להפריש מעשר על רווחי הקופה בשעת פדיונה, עדיף להפריש על כל הסכום של קופת הגמל בשעת פדיון הכספים, ולא להפריש כעת – הן על החלק שלך והן על החלק של המעביד – כדי שלא להסתבך עם החישוב בשעת הפדיון.

3) לדעת רוב הפוסקים אין חובה להפריש מעשר משווה כסף שאדם מקבל. כן כתב בספר 'דרך אמונה' (הלכות מתנות עניים פ"ז ס"ק כז) בשם ה'חזון איש' (ובציון ההלכה ס"ק סז מציין שבספר מעשר כספים עמוד רכו כתב בשם ה'יד הלוי' כדעת החזון איש, אך עיין להלן בדעת ה'יד הלוי'), וכן כתב בספר ארחות רבנו ח"א עמוד שצו שכן הורה מרן הסטייפלר זצ"ל בשם החזון איש, והוסיף לבאר הטעם, שמעשר עני אינו אלא שיעור במצות צדקה ואין צריך למכור מטלטלים כדי לתת צדקה. בספר 'חוט השני' (הלכות יו"ט וחול המועד עמוד שנא) נראה שהבין את הפטור מטעם אחר (ועיין בספר באורח צדקה עמוד שע) והוא מפני שמעשר כספים אינו אלא מנהג, ולא נהגו רק בכסף ממש (ולפי זה ייתכן שאף אם מכר את המתנה לא נהגו להפריש מעשר).

אך יש מחמירים בדבר: בספר 'יוסף אומץ' (פרק צדקה ומעשר) מביא בשם ספר 'חיי עולם' ('ספר היראה' לרבינו יונה) "מכל דבר שמשתכר… או מצא אבידה או קבל מתנה… בכל ענין שיבוא הן כסף הן זהב הן שווים מהכל יפריש מעשר" – והבין מדבריו שמכל דבר אפילו שווה כסף יפריש מעשר. עוד כתב שם שהמנהג בפרנקפורט דמיין בזמנו היה שלא להפריש מעשר מקרקע שקיבל בירושה או כנדוניה, ודעתו שאין חיוב לתת לצדקה עשירית משווי הבית, אלא מעשר מדמי השכירות כל שנה, עיי"ש. בשו"ת יד הלוי (ח"ב סי' מד) פסק שחייב ליתן מעשר מקרקע שקיבל חתן כנדוניה, אך ביאר שמה שלא נהגו כן הוא מפני שאינו סימן טוב למכור את הקרקע הראשונה שקיבל, וכיון שאינו עומד למכירה אין צריך ליתן עשירית שווי הקרקע. לפי זה הוא הדין שלא יהיה חובת מעשר על כל מיטלטלין שאינם עומדים למכירה – אך עיי"ש שלא רצה להסתמך על סברא זו. עוד כתבו להחמיר בנידון זה: ספר 'יש נוחלין' (מאבי השל"ה, פרק צדקה); שו"ת אבן ישראל (ח"ט סימן צב אות יג); ספר 'אורח צדקה' (עמוד שכה, בשם תשובת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שנדפסה בקובץ קול תורה גיליון לט).

כאמור, המנהג להקל בעניין זה, ולכן אין צורך להחמיר ולתת מעשה מדמי הארוחות.

4) דמי מחלה הם הכנסה לכל דבר וחייבים במעשר כספים.

הגב על הנושא


לתחילת הדף