אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » קניית חמץ עבור גוי בפסח

קניית חמץ עבור גוי בפסח

שאלה :

יהודי בארצות הברית שעובד במשרד של אינם יהודים ובימי חול המועד פסח הגיע לעבודתו במשרד ומנהל המקום בקשו בצהריים שילך וירכוש ארוחת צהרים לעובדים, הארוחה הינה חמץ גמור, האם מותר לו לבצע את הקניה עבור עובדי המשרד ?

תשובה :

אסור לו לקנות עבורם ואם קנה עובר עליו בבל יראה ובל ימצא .

מקורות :

שאלה זו דן בה כבר הריב"ש סי' תא וכתב שלקנות חמץ לצורך כותי במעותיו של כותי בחול המועד איסור גמור הוא משני סיבות האחד שיש לחוש שיבוא לאכול ממנו  ועוד שהוא עובר עליו בבל יראה משום שאין שליחות לעכו"ם וכשהוא קונה אותו אין הכותי זוכה בו וא"כ הוא חמצו של ישראל ואף אם אין דעתו של הישראל לזכות לעצמו מ"מ מכיוון שהוא חייב באחריותו שהרי אם נאבד או נאנס חייב להחזיר לנכרי את מעותיו, הוי כמו חמצו של ישראל ברשותו של ישראל שקבל עליו אחריות .

אלא שהמשל"מ הלכ' חמץ ומצה פ' ד הלכ' ג' תמה  שאינו דומה לחמץ של נכרי שביד ישראל שגוף החמץ שייך לגוי ומשום כך הישראל שחייב באחריות עובר בבל יראה.  אך כאן מכיוון שלא הוי שליח הגוי הקונה לא קנה, והמוכר כבר יצא מרשותו משקיבל דמים, והוי הפקר ואין הישראל חייב באחריות. ודמי למי שחייב לחברו מעות ויש חמץ של הפקר שיכול לפטור עצמו בזה מחיוב המעות האם נאמר שבשביל זה שיכול לפטור עצמו בחמץ יעבור עליו בבל יראה?.

ובספר דברי משפט סי' קצד ס"ק ב' ישב את דברי הריב"ש, שכל מה שאמרו שיצא מרשות נכרי מכי מטי זוזי לידיה היינו בקרקע משום שכל קנינו של נכרי אינו אלא בכסף ולכן הקרקע הפקר משום שעדיין לא נכנס לרשותו של הישראל, אך במיטלטלין אינן כהפקר ועדיין כל זמן שלא זכה בו ישראל לא יצא מרשות נכרי,  אבל אחר יכול לזכות בהם שלא גרע מאבידת נכרי. ולכן כתב הריב"ש שישראל שחייב  באחריות עובר בבל יראה משום שכל זמן שלא זכה בה אחר הרי היא של הנכרי משום שהישראל אינו רוצה לקנותו ולא דמי להפקר .

אלא שבציץ אליעזר ח"ג סי' ח' העיר שעצם העובדה שהישראל חייב לשלם לנכרי אם יאבד החפץ אינו משום שמירה ואחריות על החמץ  שהרי לא מדובר שנתן לו הגוי לשמור לו מעותיו או את חמצו והסיבה שאם נאבד החמץ חייב לתת מעות לנכרי הוא לא משום שלא שמר חמצו אלא משום שהוא נתן לו מעות והוא לא הביא לו חזרה כלום והוא נתן לו מעות על דעת זה, ויוצא שאחריות השמירה אינה משום שמירה שלא שמר אלא משום שלא מילא את המטרה שלשמה ניתנו לו המעות .

ואת דברי הריב"ש יישב על פי דברי הפני יהושע בפסחים ד' ה' ע"ב שחמץ של הפקר והוא ברשותו עובר עליו משום בל יראה כיון שיכול לבערו וכן הסכים עמו המקור חיים (סי' תמ"ח ס"ק ט' )

הגב על הנושא


לתחילת הדף