אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » קנין מצות באפית חבורה

קנין מצות באפית חבורה

שאלה:

אנו נוהגים מידי שנה בשנה לאפות מצות ב"חבורה", כאשר התשלום למאפיה מתחלק בין כולם לפי כמות המצות שכל אחד לוקח לבסוף. צורת חלוקת המצות מתבצעת על ידי שכל אחד לוקח את המצות שהוא צריך ומניחו בפינה מסוימת, כשמכריז שזה שלו. השנה, כבכל שנה אפינו את המצות, וכל אחד נטל את שלו ונתנה בפינתו, אלא שלפתע אחד מבני החבורה הכריז כי המצות שהוא לקח, נעלמו כלא היו. חיפשנו וחיפשנו אך לא מצאנו. בעקבות זאת דרש אותו אחד כי אין עליו לשלם כלום, ולחילופין כל אחד צריך לנדב כמה מצות משלו, כדי שהוא ישתתף גם באפית המצות. האם יש צדק בדבריו?

תשובה.

יש לצדד שההפסד מוטל על כולם, והמקום ימלא חסרונכם.

מקורות.

לכאורה היה מקום להבחין בכמה חלוקות בדין זה, שכן אם התשלום למפעל משולם לפי שעה, מראש, הרי שבמעשה החלוקה שהנכם נוהגים, לכאורה נעשים כמה קנינים, א', קנין הגבהה המבואר בחו"מ (סי' קצח), שהרי כל אחד נוטל את המצות שברצונו לרכוש ומגביהם מן הקרקע. וקנין זה מועיל בין ברה"ר ובין ברשות מוכר. ב', קנין סיטומתא המבואר בגמ' (ב"מ עד), שבכך שהיו רושמים על החבית, וכך היה המנהג, נעשה קנין גמור. וכך נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סי' רא). אם אכן כך המנהג הנהוג באפיות חבורה מידי שנה בשנה – לקנות את המצות, הרי שבעצם חלוקת המצות והנחתן כל אחד במקום הראוי לו, עם איזה סימן או רושם, לכאורה נעשה קנין גמור.

ובפרט, שבעצם באפית המצות כולכם שותפים, והשותפות נעשית על ידי העבודה יחדיו, כל אחד בתפקידו הוא, ובשותפים שחלקו, מאחר ומתחילה יש לכל אחד קנין בכל הנכסים השייכים לשותפות, די בכך שכל אחד מכריז על חלקו שלו, ובכך קונהו להיותו שלו לבדו [עי' ב"ב ג., אם כי מרש"י שם (ד"ה ברוחות) ומדברי הרא"ש נראה שיש צורך בקנין נוסף על זאת, אך מדברי שאר הראשונים משמע שדי בבירור החלקים, וכ"כ הטור (סי' קעג) בדעת הרמב"ם, ובפרט כשכ"א החזיק בשלו, והארכתי בביאור מחלוקתם במקו"א]. אם כן, יש סניף נוסף למ"ש שדי בהכרזה ובהנחה בפינה מסוימת, כדי לקנות את המצות בכך.

ואם אכן נכונים דברינו שבעצם הנחת המצות וההכרזה ששל המאבד הם, נעשה קנין גמור, כל שלאחר מכן נאבדו המצות, רק על המאבד לשאת בהפסדם.

אולם, אם התשלום למפעל משולם לפי כמות, וכן אם התשלום משולם רק בסיום העבודה וקבלת המצות, הרי שכל עוד לא שולם לבעל המפעל עבור המצות, לא שייך לעשות קנין במצות, ואם נאבדו או נשרפו, אם התשלום לפי כמות, הרי ההפסד לבעל המפעל, ואם התשלום לפי שעות, ההפסד לכלל המשתתפים.

אך באמת נראה שגם אם התשלום משולם מראש, אין במעשה החלוקה כדי לגמור קנין, שכן במעשה החלוקה אין כוונת קנין, אלא לייחוד בעלמא כל אחד את הצריך לו, בפרט שע"פ הבירור שערכתי אין מנהג ברור לקנות ע"י חלוקה זו, וכל עוד לא לקח כ"א את שלו לביתו, לא נעשה קנין גמור. וכעין מה שכתבנו בהגבהת מוצרים והנחתם בעגלת קניות, שודאי לא נעשה בכך כל קנין, עד התשלום הסופי ולקיחתם לרשות הלוקח. והסכים לזה מורנו הגאב"ד שליט"א.

הגב על הנושא


לתחילת הדף