אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » רכישת אבידה שלא הוחזרה

רכישת אבידה שלא הוחזרה

שאלה:

הציעו לי לקנות טלפון במחיר מוזל מאוד, והתברר לי כי המוכר מצא את המכשיר ומחק ממנו את כל הנתונים, האם יש לי איסור לקנות את זה או לא?

שאלה כיו"ב באחד שקרוב משפחתו הוא נהג בחברת הסעות, ומאחר והנהג אינו שומר תו"מ, אינו מקפיד להשיב את האבידות לבעליהן, אלא מחלקן לקרובי משפחתו כראות עיניו. והשואל שהנו חוזר בתשובה ומדקדק קלה כבחמורה, שאלתו בפיו, האם רשאי הוא להשתמש באבידות אלו.

תשובה.

מאחר ואבידה זו היתה טעונה בהכרזה ובחיוב השבת אבידה מכח הסימנים שבה, אף אם האבידה נמצאה ע"י אדם באקראי, יש להזהר שלא לרכשה, לחוש לדעת הסוברים שהאיסור אינו רק על המוצא, אלא גם על מי שבא מכחו.

כל שכן וכל שכן אם האבידה נמצאה ע"י מי שעיקר עיסוקו במכירת מכשירים כאלו, ומחפש מציאות כאלו, דיש לזה דין מסייע בידי עוברי עבירה, ואסור לרכוש ממנו.

מקורות.

בשאלה זו ישנן שתי שאלות שראוי לדון בהם, א. האם אבידה שלא הוחזרה ובאה ליד המוצא באיסור, והועברה אח"כ ליד אחר, אכתי באיסורה עומדת, או שבכך שעברה לרשות אחר, שוב אינה אסורה. ב. האם יש איסור מסייע בידי עוברי עבירה בכה"ג.

לשאלה הראשונה, הנה בשו"ע (סי' שנג ס"ג) מבואר דבגוזל חפץ ומכרו או שנתנו לשני לאחר יאוש, הרי השני קונה בקנין יאוש ושינוי רשות. אך יש לעיין האם גם באבידה הדין כן. ומצאתי בספר יד המלך (לנדא) על הרמב"ם (פט"ו מהל' גזילה ה"א) שכתב להסתפק "במצא אבדה ואחר שבא ליד המוצא נתיאשו הבעלים, דיאוש כזה לא מהני למוצא, ואח"כ נאבד עוד הפעם מיד המוצא, ולדעת הסוברים דשומר אבדה ש"ח, או אף לדעת הסוברים דהוי ש"ש, עכ"פ היכי דנאבד באונס דודאי פטור המוצא לשלם ואכתי ברשות בעלים נאבדו, אם אחר אבידתו שאבדו המוצא מצאו אח"כ אדם אחר, אי נימא דלענין מציאה השניה מהני היאוש שהיה בראשונה ובהתירא אתי ליד השני, דהא מעולם לא חל עליו חיוב השבה לא לבעלים הראשונים ולא למוצא הראשון, לבעלים הראשונים לא דהא כבר נתיאשו קודם שמצאו, ולמוצא הראשון שאבדו ג"כ לא נתחייב להחזיר דכיון דהוא אינו צריך לשלם לבעלים הרי לאו באחריותו נאבד, והרי הוא כזר יחשב לאבדה זו דהא לאו דידיה הוא". ובתו"ד כתב בזה"ל: והנה היכי דהמוצא נתנה במתנה לאחר מלתא דפשיטא הוא, דכיון דהוא בעצמו לא קנאה והמציאה ברשות הבעלים קאי אזי בודאי אין מתנתו כלום, ומוציאין מיד זה שנתנה לו להחזירו לבעליו. אמנם אם נאבד באונס מיד המוצא הראשון, יש סברא לומר דכיון דא"צ לשלם לבעלים באבדתו, הוי כאלו נאבד מיד הבעלים בעצמם, ואם מועיל יאוש הבעלים שהיה בעוד המציאה ביד המוצא הראשון, אזי ממילא בהתירא אתי ליד המוצא השני וא"צ להחזיר האבדה, או נאמר דכיון דבאותו העת דנתיאשו הבעלים לא היה מהני אז היאוש שלהם, ומשום שכבר מצאה המוצא הראשון קודם היאוש, וכיון דלא היה מהני היאוש בשעת מעשה בעודה ברשות המוצא הראשון אזי הוי כאלו לא נתיאשו כלל ולא מהני אף לאחר זמן". ע"ש שהאריך לתלות זאת במח' הראשונים (ב"ק סו.) בטעם הא דבאיסורא אתי לידיה (עי' בזה בקצה"ח סי' שנג ס"ק א). [וכספיקו כתב להסתפק גם בספר דברי משפט (סי' רס ס"ק א) ע"ש].

ובאמת שהדברים מפורשים בחידושים המיוחסים להריטב"א (ב"מ כא: ד"ה בדבר שיש), שכתב וז"ל: בדבר שיש בו סימן, כו"ע לא פליגי דלא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא אתא לידיה, וכבר היה מחויב להחזירה לבעלים, ותו לא מצי לאקנינהו, ואפי' בא אדם אחר והחזיק בה אחר יאוש מיד המוצא קודם יאוש, לאו כלום הוא, דכיון שהמוצא נתחייב להחזירה, שהרי באיסורא באה לידו, מאן דאיחזיק בה מידיה דההוא מוצא, לאו כלום הוא. ע"כ. הרי להדיא כתב לפשוט את שאלתינו וגם את ספיקם של האחרונים הנ"ל, דכיון שנתחייב להחזירה, שוב אין מועיל מה שאחר בה ומחזיקה, וגם על השני שייך לומר דבאיסורא אתי לידיה. אך עי' בספר אמרי משה (סי' לב אות ג) שהאריך לדון בדברי הריטב"א וכתב לתלות זאת במח' הראשונים הנ"ל. וע"ע בספר בית אברהם (מטשכנוב, ב"מ ע ע"ד) במ"ש לתלות זאת במח' הראשונים, ובמ"ש בזה באורך בספר פתוחי משפט (סי' ד).

אמנם אף שמדברי רוב הראשונים אין נראה כדברי הריטב"א, מ"מ ודאי שיש להחמיר ולהזהר שלא להכנס לספק איסור.

והנה בשאלתכם לא מבואר האם מדובר במוכר שעיסוקו בדבר זה, או שבאופן חד פעמי מצא מכשיר כזה, שכן אם זה עיסוקו, ומחפש הוא למצוא מכשירים כאלו וכו', הרי יש לדונו בכלל מה שכתב מרן בשו"ע (חו"מ סי' שנו ס"א) שאסור לקנות מהגנב החפץ שגנב, ועון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות; שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב. והוסיף הרמ"א: וכן אסור לסייע לגנב בשום דבר כדי שיגנוב (ב"י בשם ריב"ש סימן ק"ח). וע"ע בשו"ע סי' שנג ס"ג ובנו"כ שם.

אולם לא רק באופן שזה עיסוקו הדין כן, אלא כל שמלכתחילה כשמצאה קודם שנתייאשו הבעלים ונטלה ע"מ לגוזלה, כתב בשו"ע (חו"מ סי' רנט ס"א) דהרי"ז עובר משום השב תשיבם ומשום לא תגזול, ומשום לא תוכל להתעלם, ואפילו אם יחזירנה אחר כך, כבר עבר על לא תוכל להתעלם. וגם אם נטלה לפני יאוש על דעת להחזירה, ולאחר יאוש נתכוון לגזלה, אף שעל לא תגזול אינו עובר, מ"מ עובר משום השב תשיבם. וגם אם המתין עד אחר יאוש ונטלה, עובר משום לא תוכל להתעלם. וא"כ כל כה"ג יש איסור מסייע בידי עוברי עבירה.

מאידך, לא מבואר בשאלתכם היכן נמצא המכשיר, שכן אם נמצא במקום שרוב העוברים ושבים אינם בכלל ישראל, אזי יש לעיין אם בכלל יש חיוב השבת אבידה, וד"ל.

הגב על הנושא


לתחילת הדף