אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » שימוש בכלי פסח לקטניות

שימוש בכלי פסח לקטניות

שאלה:
האם מותר לאשכנזי לאכול בפסח אוכל שנתבשל בכלי שהשתמש בו ספרדי לקטניות, ואם כן, האם מותר לכתחילה לבשל קטניות בכלי פסח לפני החג ואז להשמתש באותם כלים לפסח עצמו? למשל, השנה אנחנו כבר נהיה כשרים לפסח בשבת הגדול, ורצינו לדעת אם יהיה מותר לכתחילה להכין אורז לאותה שבת.
תשובה:

יפה הנחת. קטניות אינם חמץ, אלא שנהגו האשכנזים וחלק מבני ספרד להחמיר שלא להשתמש בקטניות, משום החשש שמא יימצאו מיני דגן בקטניות, וקשה לבררם יפה, וכשיבשלם או יאפם יבואו ליד חימוץ.

ומכל מקום לענין שאלתך, כשהכלי אינו בן יומו, והיינו שעברו כבר כ"ד שעות משעה שבישלו בו קטניות – כמו בשאלתך, ודאי שיש להתיר אף לכתחילה להשתמש בכלי זה, אך כשהכלי בן יומו (דהיינו תוך כ"ד שעות) יש מקום להחמיר. אמנם יש שמחמירים בזה גם כשהכלי אינו בן יומו.

מקורות.

מקור המנהג שלא לאכול קטניות בפסח, כתב במהרי"ל (הל' מאכלות אסורות בפסח סעמ' קלד) "אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח, אף על פי שלא מחמיצין כי אם חמשת המינין, חטין, ושעורה, כוסמין, שיבולת שועל, ושיפון, מכל מקום גזרו כל מיני קטנית אטו המה. ואל יאמר אדם כיון שאין אסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן העובר עליו חייב מיתה ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך". והובא בדרכי משה (סי' תנג ס"ק ב) וברמ"א (שם ס"א). וכן הביאו הנו"כ הלבוש שם, ובשו"ע הרב (שם ס"ג) ובערוה"ש (שם ס"ד). והטעם, כתב הטור (ריש סי' תנג) ובמשנ"ב (שם ס"ק ו) שהוא "משום שלפעמים תבואה מעורב במיני קטניות וא"א לברר יפה ואתי לידי חמוץ כשיאפם או יבשלם ועוד שכמה פעמים טוחנים האורז ושאר מיני קטניות לקמח וכמה פעמים אופין ג"כ מהם לחם ואיכא הדיוטים ועמי הארץ טובא שלא יבחינו בין קמח זה לקמח של מיני דגן ובין פת לפת של מיני דגן ואתי לאקולי גם בפת וקמח של מיני דגן לפיכך החמירו עליהם לאסור כל פת וכל תבשיל". ועיין בבאה"ל ובשאר הנו"כ שם טעמים נספים. ואעפ"כ מרן בשו"ע שם (ס"א) כתב שאין בזה איסור, וכן מנהג רבים מבני ספרד.

ולענין שאלתך, הנה בשו"ת זרע אמת (ח"ג או"ח סי' מח) כתב שהואיל ומניעת אכילת אורז וקטניות בפסח אינה אלא מנהג בעלמא שנהגו בו בני אשכנז משום זהירות והרחקה יתירה, ומשום חומר איסור חמץ, לכן בודאי דלא עדיף מדין חלת חוץ לארץ שבטלה ברוב (בכורות כז ע"א). וזהו טעמו של הרמ"א בהגה שפסק שאין הקטניות אוסרות את התבשיל אלא בטלות ברוב. ואם כן כל שכן פליטת הכלים שלהם שאינה אוסרת התבשיל כלל. ומכח זה כתב דכלים שנתבשלו בהם מיני קטניות מצד דוחק השעה יהיה מותר להשתמש בהם. [ואף שבתחילה כתב הזרע אמת שמותר להשתמש בהם רק אחר מעת לעת, הרי בסו"ד כתב להתיר אף בכלים בני יומם]. והביא דבריו בכף החיים (סימן תנג ס"ק כז).

אמנם המהרלנ"ח (סי' קכא, דף קפה) כתב דדוקא בסתם שאינו ידוע אם בישלו בכלי זה קטניות באותו יום, שפיר דמי. אך אם ידוע בודאי שהוא בן יומו, יש להזהר שלא לבשל בכלי זה, וגם שלא לאכול מאכל שנתבשל בו. והביאו בחקת הפסח, וכתב ע"ד שבדיעבד שכבר בישלו, התבשיל מותר, דודאי יש בתבשיל רוב נגד הבלוע. אך לכתחילה הסכים לצדד לאסור כשהכלי בן יומו. והביא גם זה בכף החיים שם.

ולמעשה, הנה כשהכלי אינו בן יומו, והיינו שעברו כבר כ"ד שעות משעה שבישלו בו קטניות, ודאי שיש להתיר אף לכתחילה להשתמש בכלי זה, אך כשהכלי בן יומו (דהיינו תוך כ"ד שעות) יש מקום להחמיר [ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' לב) כתב להתיר ולהקל בזה אף בכלי שהוא בן יומו, ע"פ דברי הזרע אמת הנ"ל].

אמנם, בהגדה של פסח עם פסקי הגרי"ש אלישיב (ע' 14) כתב שכלים שבלעו מבישול קטניות, המנהג שלא להשתמש בכלי זה אף כשאינו בן יומו, ובשעת הדחק כשמתארח אצל אנשים שלא יבינו ועלולים להפגע מכך, ניתן להקל באינו בן יומו. עכ"ד.

תגובות (1)

  • דוד

    מסברא הגר"ע צודק, מכיון שיש כאן מחלוקת הפוסקים הנוגעת למנהג בעלמא, לכאורה אין סבה להחמיר נגד הזרע אמת אפילו בכלי בן יומו.

    להגיב

הגב על הנושא


לתחילת הדף