אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » כשרות » מנהג בשחיטה לספרדים

מנהג בשחיטה לספרדים

שאלה:
שלום לכבוד הרבנים
אני מחפש תשובה מגדול בתורה ספרדי. ניסיתי להעביר לרבני ארץ ישראל אך ללא הצלחה. בשו"ע יו"ד סימן ל"ה ס"ב כותב מרן שאם הורדה חסרה או שינה את מקומה או צורתה, הבהמה כשרה. בכה"ח סימן ח"י וי"ט פסק שכך הלכה לעדות המזרח. שאלתי בנוגע למי ששוחט עבור ספרדים מרודס, טורקיה, עירק, בורמה, אדן, ותימן – האם אפשר להכשיר לכתחילה בהמה (ובפרט בהמה דקה) שיש לה חסרון בורדה כאמור? תודה רבה.
תשובה:

אכן, דעת מרן השו"ע ורבותינו הספרדים להכשיר בהמה זו. וכן נהגו גדולי חכמי ספרד עד זמנינו אנו. וכן יש להורות להכשיר בשר זה לספרדים ההולכים אחר דעתו של מרן השו"ע. אולם, מאחר ויש חשש שמא יגיע בשר בהמה זו לידי אותם היוצאים ביד רמ"א, שלדעתו בהמה זו טריפה, לפיכך יש להזהר ולא לקראה כ"חלק", אלא רק כ"כשר", כמנהג ארץ ישראל בכל דבר שיש בו מחלוקת בין מרן השו"ע להרמ"א.

מקורות:

הנה מרן בשו"ע (יו"ד סי' לה ס"ב) כתב בזה"ל: והוורדא, אם חסרה, או אם יש לה שתים או שנמצאת בצד שמאל, כשרה. ע"כ. ועי' בכה"ח (שם ס"ק יח) שכתב שכן מנהגינו. והביא כן משלחן גבוה (סוף אות ז) וזב"ת (אות ו'), וענ"ה (סי' יב אות א), ותו"ז (סי' פז אות ג), וזבחי צדק (שם). ועוד. וכ"כ עוד שם (ס"ק יט), אחר שהביא דברי הרמ"א שנהגו להטריף, בזה"ל: ר"ל במדינות אשכנז, אבל במדינות ספרד נוהגין להכשיר כדברי השו"ע, כמ"ש באות הקודם. עכ"ל.

וכ"כ גדולי חכמי הספרדים בדורות הקודמים, עי' בזה לרבי אברהם יצחקי הכהן בספרו עיני הכהן (סי' ט ס"ק ד), וכן בספר צעיר רדם לרבי רפאל דוד מזרחי (שם סי' לה ס"ק ג) שהביא שבא לידו מעשה כזה בבהמה שלא היה לה ורדא, ושאלתי את פי הבודקים מה היה מנהגינו, והם אמרו שהמנהג להכשיר, ושכן עשו מעשה עם מורי הרב בזמן היותו משגיח עליהם. ע"כ. עי' בזה בכנה"ג שם באורך. וכ"כ רבי שאול אביטבול בשו"ת אבני שיש (ח"ב קו' הטריפות סי' יז) דלדידן קי"ל כדעת מרן השו"ע להכשיר בזה. וכ"כ בשו"ת לאברהם למקנה שבספר ויען אברהם (דף ח ע"א) שברוב המקומות נהגו להכשיר בזה. וכ"כ גם בשו"ת רבי אברהם בן חנניה (סי' ח אות ז)שמנהג הספרדים להכשיר.

וע"ע בשו"ת ויען שאול (ואקנין, ח"ב יו"ד סי' ה) שהאריך בזה הרבה, ובסו"ד כתב בזה"ל: ודע, כדי דברתי בזה עם גדולי תורה וגם עם ת"ח גדולים בשאלה הנזכרת בכבשים, והסכימו עמי בפשטות להתיר אף לכתחילה בחסר ורדא וכו' ובלי שום חשש. אמנם כיון שמיראי ההוראה אני, אם יסכימו עמי גדולי הדור להתיר בזה, אף אני יהא חלקי עמהם. ע"כ. וע"ע בשו"ת אדני פז (אבידר, ח"ד סי' צ). ונודע לי שכן היה מעשה כאן בארה"ק והכשירוהו לבני ספרד לכתחילה כחלק, ושכן הורה להם למעשה ראב"ד ירושלים רבי אליהו עצור שליט"א.

אלא דכל זה כששוחטים באופן פרטי עבור יהודים ספרדים, ההולכים על פי הוראותיו של מרן השו"ע זיע"א. אולם כששוחטים באופן מסחרי, מאחר ויכול הדבר להגיע לידי אחד ההולך כפסקיו של רבינו הרמ"א, המנהג בשחיטה שע"י הרבנות הראשית שלא לקרא לזה "חלק" אלא "כשר" בלבד.

[ומענין לענין באותו ענין, מעניין לציין מה שראיתי בקובץ ישורון הנדפס עתה (כרך כ"ח) בתשובה מהגרי"ש אלישיב באמצעות יד ימינו הגר"י אפרתי, בשאלה אודות רירין כקורי עכביש העוברים בהעברת יד בעלמא ובלא אומנות המקובלים לשוב"ים מומחים ויר"א ע"פ המסורה, שאינם בגדר רירים וסירכא כלל, אשר נהגו לציינם כ"חלק בית יוסף", ועתה נתעוררו על הענין. וכתב בזה"ל: ולכן לדעת מרן עט"ר שליט"א [זצוק"ל] כדאי שהבשר החלק שבהשגחתכן יצויין כ"חלק" ולא יציינו עליו "חלק בית יוסף". ואכן בהאי עלמא יש אשר אומרים שאצלם "חלק בית יוסף" ויש להם אחוזים גבוהים של חלק ע"ד שהם מכשירים רירים אלו ומסתמא עוד עבים מאלו, ואתהם חוששים שיהיו תמימי דרך שאחרי שכאן אצלכם אינן מציינין "חלק בית יוסף" יעברו להשתמש בבשר אחר שדרגת הידורו נמוכה בהרבה מהשחיטה שבראשותכם, ע"ז השיב מרן עט"ר כי עלינו לאחוז בפלך האמת ומיניה לא תזוע, ואין הקולר תלוי בכם, רק להמשיך בפעילות לביצור חומת הכשרות באמת. עכ"ל. הרי אף בדבר שאפשר שלדעת מרן השו"ע הוא כשר, מ"מ הזהיר שלא לקרא לזה חלק בית יוסף, אלא רק חלק, כדי שלא להטעות את ההולכים אחר פסקי מרן רבינו השו"ע. [ועוד זאת למדנו, כי ישנו "חלק", אך אינו לדעת מרן הב"י, וישנו "חלק בית יוסף".]

הגב על הנושא


לתחילת הדף