אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » שאלה חדשה – שימוש בכלים שנמכרו לגוי

שאלה חדשה – שימוש בכלים שנמכרו לגוי

שאלה:
שלום הרב,
רציתי לשאול אם אני מוכר ארון מסוים במטבח, ומסמן עליו מכור לגוי ובאמצע הפסח אני מעוניין להשתמש עם כלי המונח בתוך הארון האם מותר לי לפתוח את הארון ולהוציא משם את הכלי ולהשתמש בו?
תשובה:

ראשית, יש לציין שלמנהגינו אין מוכרים את הכלים כלל וכלל, כדי שלא נתחייב בטבילתם אחר החג כשייקנו בחזרה מן הגוי. ואם דבוק בכלים חמץ, הרי הם מכורים, ואין ליגוע בהם כלל בפסח.

ולכן, השאלה כאן אינה שימוש בכלי שנמכר, אלא פתיחת הארון שמסומן עליו שנמכר לגוי ויש בו תערובת חמץ עם כלי חמץ. ונראה שבמקום הצורך, יש להקל בזה ולהשתמש בכלים אלו.

ויה"ר שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, בבנית ביהמ"ק בב"א.

מקורות

כלי החמץ, עי' בתוספת מעשה רב (אות מז, הובא גם בלוקטי הגר"א על ספר מעשה רב החדש אות קפ) שהגאון מוילנא היה נזהר מלשתות בכלים של חמץ, שמאחר שנמכרו לעכו"ם קודם פסח, ואחר הפסח חזר וקנאם, צריכים טבילה שנית. ע"כ. וע"ע בשו"ת שיבת ציון (סי' יא) לבנו של הנוב"י, שכתב משמו של אביו בזה"ל: והנה פרטנו שאמר כל מה שבחדר אוכלין ומשקין ולא כתבנו שימכור בסתם כל מה שבחדר משום שלפעמים יש בחדר ההוא כלי מתכות או כלי זכוכית או כלי חרס מצופים באבר, ואם ימכור כל זה להגוי ויקנה מהגוי אחר פסח, יהיה צריך טבילה מחדש. ע"כ. וע"ע גם בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' קט) שהעיר אל נוסח שהובא לפניו בו כתבו שמכר כלי החמץ, וז"ל: אמנם לשון נוסחא הנ"ל שהעתיק מעלתו שמכר לו המטלטלים שיש לו בחדרים הידועים לא הבנתי, וכי לא הזכיר בשטר שם חמץ כלל רק מטלטלים ומכר לו גם הכלים שהחמץ בתוכו, וזה לא יתכן כלל, דא"כ כל כלי מתכת צריכים טבילה אחר הפסח כשיחזור הישראל ויקנה מהגוי, ומפני כן בנוסחא שטר מכירת חמץ שלשון המפורסם בידי תלמידינו כתבנו ע"פ מ"ו הגאון מהו' נתן אדלר זצ"ל שאינו מוכר אלא החמץ הנדבק בדופני הכלים ולא הכלים עצמם. עכ"ל. וכן האריכו בזה עוד רבים מהפוסקים.

ועל כן מנהגינו למכור את החמץ הדבוק בכלים ולא את הכלים, וכן הוראת מורנו הגאב"ד שליט"א בשטרות מכירת חמץ שלו, וכפי שהעלה בתשובה כת"י. ואם אכן, יש בכלים אלו חמץ הדבוק בהם, הרי הם מכורים, ואסור להשתמש בהם בימי החג כלל.

ולשאלתכם, באופן שיש בארון המסומן כמכור תערובת חמץ עם כלים שאינם חמץ, וכב' וב"ב מעונינים להשתמש בכלים אלו, נראה דבמקום הצורך יש להקל, שכן כלים אלו לא נמכרו כנ"ל, ומה שמסמנים את הארון, יש בזה ב' טעמים, א. שאם יבא הגוי, ידע היכן החמץ המכור [ומטעם זה, הובא בספר אשרי האיש משמו של הגרי"ש אלישיב, שסימון המקומות, מועיל במקום פירוטם בשטר ההרשאה]. ב. כדי שלא יבואו לטעות ח"ו ולהשתמש בחמץ, ע"פ מ"ש במשנ"ב (סי' תמח ס"ק יב) משם העו"ש ועוד שלא די במחיצה, שכן יש חשש שמא יבוא לטעות ולאכול. וכיון שכן, נראה שאין איסור לפתוח את הארון וליטול ממנו את המבוקש ומיד לסוגרו חזרה. זאת ועוד, הרי בשטרות מכירת חמץ אנו מפרשים שאם יהיה צורך להכנס למקום המושכר לגוי, וליטול משם את חפצינו, הגוי נותן לנו בזה רשות, וה"נ יש לנו רשות לפתוח וליטול דבר שאינו מכור ואינו שלו.

תגובות (1)

  • הלל

    ברצוני לעדכן את כבוד הרב שליט"א שבהרבה ממכירות החמץ שהרבנים עושים אצל הגוי כן מוכרים את הכלים לגוי, רק שבכדי להפטר מהבעיה של טבילה לא מוכרים את כלי המתכת ורק את כלי העץ והפלסטיק מוכרים, וכך מבואר בערוך השולחן שנוהגים למכור את הכלים וכך נוהגים ברוב המכירות חמץ.
    בהזדמנות זו אודה מאוד לכבוד הרבנים ולאתר זה על התשובות המחכימות.

    להגיב

הגב על הנושא


לתחילת הדף