אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » שבת » שותפות בעסק הפתוח בשבת

שותפות בעסק הפתוח בשבת

שאלה:

יהודי הרוצה לשכור מנכרי מסעדה-מועדון בשותפות עם נכרי אחר. האם מותר הדבר ומה לגבי רווחים של שבת? יש אפשרות שאותו יהודי יעבוד כפועל ויקבל משכורת שתכלול גם את רווחי השבת. האם זה עדיף?

תשובה:

בשאלה זו רבו הפרטים, ועל כן ננסה להשיב תשובה כוללת בקצרה.

א. יהודי ונכרי שיש להם בית מסחר בשותפות, כתב מרן בשו"ע (סי' רמה ס"א) דהטוב ביותר, שיתנו קודם שותפותם שהישראל אינו רוצה בעבודה בשבת, והגוי ע"ד עצמו ולעצמו הוא עובד בשבת ואין לישראל חלק בעבודתו ובשכרה. והישראל עובד באחד מימי השבוע לעצמו, ונוטל כל שכר אותו היום לעצמו.

ב. אלא דאף שמרן השו"ע התיר זאת, מכל מקום יש מהפוסקים האחרונים שלא אבו לזה, משום חשש ש"אם נפתח פתח היתר אפי' כנקב מחט של סדקית, כבר יופתח פתח כפתחו של אולם וכל החנויות יפתחו בשבת, ושם שבת ישכח מפיהם ומפי זרעם", כדברי החלקת יעקב (או"ח סי' ס). וכ"כ מהרש"ק בהאלף לך שלמה (סי' רכט) ובשרידי אש (ח"א סי' כג). אך מאידך, רבו הפוסקים שהביאו זאת לדינא, וכתבו שזה ההיתר המרווח.

ג. גם בהיתר זה, יש צורך שידעו באופן ברור כמה שכר מתקבל מיום השבת וכמה מימי החול שברשות הישראל, ולא יטול הישראל אלא את חלקו בשכר כל היום שעבד לבדו, כדי שלא יהיה זה נראה הערמה בעלמא. (אג"מ או"ח א סי' צ, ואו"ח ב סי' סה).

ד. באופן שלא התנו קודם שנשתתפו, דעת הרא"ש שבדיעבד, כל שחלקו סתם בשוה, ולא הזכיר לו בשעת החלוקה את שכר השבת, אין בזה איסור. וכן פסק הרמ"א (סי' רמה ס"א). אולם מרן השו"ע לא הסכים לזה לדינא, אלא שכתב (סי' רמה ס"ג) שיכולים הם למכור את העסק לאיש אחר, ויחזרו ויקנוהו בשותפות, ויתנו בשעת הקניה.

ה. אמנם אם הגוי עובד בשבת ע"ד עצמו, וגם נוטל אח"כ את כל שכר שבת לעצמו, ואין לישראל שום חלק בזה, כתב מרן בשו"ע (סי' רמה ס"א) שאין בזה שום איסור. וכן הסכימו הפוסקים להתיר באופן שלא התנו תחילה.

ו. הרמ"א (סי' רמה ס"א) הביא דעת הר"ן להלכה דכל מה שיש צורך בהתניה מוקדמת, היינו דוקא כשכל יום עובד אחד מהם בעסק, דאז כ"א שעובד, הרי הוא כשלוחו של שותפו, וכשבשבת הגוי עובד הרי הוא גם שלוחו של הישראל. אולם אם בכל יום מימי החול שניהם עובדים יחדיו בעסק, הרי מוכח דבשבת שהגוי עושה לבדו אי"ז בכלל השותפות, ומותרים אח"כ ליטול שכר בשוה, דהגוי – אדעתא דנפשיה עביד. וכתבו הפוסקים שמדברי מרן השו"ע נראה דפליג עליה ולא ס"ל הכי.

אמנם רבים מהאחרונים נקטו עיקר כדעת הרמ"א, כמ"ש הב"ח (סי' רמה ס"ב), ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' ד) והחתם סופר (או"ח סי' נח), ועוד.

ז. אף אם בפועל עובדים בשבת בבית המסחר הפועלים ולא הגוי בעצמו, ופועלים אלו הם פועלים גם של הישראל, מכל מקום מאחר והם פועלים השכורים לכל ימות החול ולא רק לשבת, כתב האגרות משה (או"ח ב סי' סה) להתיר בזה.

ח. לצורך היתרים אלו, די שיהיה הגוי שותף אף באחוזים מעטים, ואין צורך שיהיו שותפים מחצה על מחצה. (נוב"י תנינא או"ח כט ועוד).

ט. בכל זה יש להזהר שלא יהיה חשש מראית העין, וכגון שהכל יודעים שיש לנכרים חלק בבית מסחר. (אג"מ שם). וכן אם היהודי אינו יושב בחנות כלל, גם לא בימי החול. (נוב"י תנינא או"ח כט).

י. יש צורך לכתוב שותפות זו בשטר, בכדי שיהיה לה תוקף הלכתי, ולא יראה כהערמה בעלמא. (אג"מ או"ח א סי' צ).

יודגש, כי כל הנ"ל מועיל לענין איסור שבת בלבד, ובתנאי שהיהודי אינו מופיע בשבת בבית העסק כלל, אולם יש צורך לבדוק שאין מוכרים שם נבלות וטריפות ויין נסך, שאז יש לדון בשאלה אחרת, אם מועיל לענין זה שותפות.

יש לציין, שלכל הסעיפים הנ"ל הארכנו להביא מקורות וביאורים בספרנו משיב משפט (ח"א סי' ג).

הגב על הנושא


לתחילת הדף