אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » שיכור שהזיק בפורים

שיכור שהזיק בפורים

שאלה :

בחור התארח בסעודת פורים ותוך כדי שכרותו קיפץ על הכיסא של מארחו והכיסא נשבר האם הוא חייב בהיזק או שהיזק בימי הפורים פטורים עליו .

תשובה :

המזיק פטור בתנאי שלא מדובר בהיזק מרובה , ומהו היזק מרובה?  זה נתון לשיקול הדעת האם המנהג לפטור על נזק בשיעור כזה או לא  . ומכל מקום ראוי להחמיר ולשלם .

מקורות :

הסיבה לפטור שיש לדון בהם הם שניים  א. מדין שיכור שהוא אנוס ב. מדין  הזיק מתוך שמחה של מצווה .

ונדון תחילה האם שיכור שהזיק פטור משום שהוא אנוס ואינו מודע למעשיו בעניין זה מצינו דברים מפורשים שכתב המהרש"ל (ים של שלמה ב"ק ג ע"ב ) והשיכור אפילו הגיע לשכרותו של לוט מכל מקום מחייב בתשלומים על כל היזקות ופשיטא שחייב דאדם מועד לעולם בין בשוגג בין במזיד וכו' דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה דכל שונא ישתכר על חברו ולהזיקו ואפילו בפורים שמחויב להשתכר מכל מקום אין כוונת רבותינו כדי שישתגע רק כמו שכתב הרמב"ם צריך להשתכר להיות נרדם בשכרותו עכ"ל .

אלא שיש מקום לומר שכיון שיש ראשונים שדעתם היא שחייב איניש לבוסמי הוא כפשוטו להשתכר ממש, והביא הב"י סי' תרצ"ה או"ח מחלוקת ראשונים זו . א"כ לאותם ראשונים עצם שכרותו מכיוון שהיא בהיתר ומצווה חשיב שהשתכר ברשות ולכן שכרותו פוטרתן.

 אלא שצריך שיהיה שיכור בשיעור שאכן הוא לאו בר דעת,  וכפי הגדרת הגמ' בעירובין סה ע"א אמר ר"ח לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט אין מקחו מקח . א"כ צריך שיהיה שיכור בשיעור כזה שהגיע לשכרותו של לוט.

ונידון השני האם הזיק מתוך שמחה של מצווה פטור  . הדרכי משה חו"מ סי' שעח ס"ק ה' הביא את דברי המרדכי בסוכה סי' תשמג שהמזיקין או מקלקלין בשעת שמחה פורים הואיל ונהגו כן וכן הביא בשם האגודה על אותם בחורים ששוחקין זה עם זה והיכו זה את זה אם אינם מכוונים פטורים .

ולא רק לעניין היזק אלא בנוסף לזה כתב הב"י או"ח סי' תרצה בשם תרומת הדשן סי' קי שמצא בתשובה שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות משום שמחת פורים משעת קראית מגילה וכו' אין בהם משום גניבה ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי ז' טובי העיר .

אלא שהב"י הגביל דין זה רק למקום שנהגו כן וכתב  שאנו שלא נהוגים כן אין חילוק בין פורים לשאר ימות השנה . ולמעשה הרמ"א נוסף על המקור שהבאנו מדבריו בדרכי משה בחו"מ סי' שעח כתב גם באו"ח סי' תרצה סעי' ב' וי"א שאם הזיק אחד את חברו מכוח שמחת פורים פטור מלשלם.

ובטעם הפטור יש לדון האם הוא מטעם מחילה או משום שכך נהגו . מדברי המרדכי עצמו משמע שהטעם הוא משום שכך נהגו ולכן הוי כמו מזיק ברשות אך בפמ"ג אשל אברהם תרצה סעי' ז' כתב שפטור משום שמסתמא מוחלים , היינו שיש לנו אומדן הדעת שהניזק מוחל על הנזק.  וכן משמע מדברי הכנה"ג או"ח סי' תרצה שחילק בין נזקי ממון לנזקי גוף שאינו נפטר משום שצער הגוף לא ניתן למחילה .  וכן נראה מדברי המ"ב סי' תרצה ס"ק יג שכתב שיש חלוק בין היזק קטן שפטור להיזק גדול שעל זה מקפידים ואין מנהג לפטור על זה . ואפשר שטעם אחד הוא והמנהג קובע לנו את אומדן הדעת מתי יש לומר שהניזק מוחל על ההיזק ומתי לא .

ומכל מקום יש לסייג כל זה מדברי ערוך השולחן סי' תרצה סעי' י'  " ועכשיו בעונותינו הרבים ערבה כל שמחה ואין אנו נוהגם לשמוח כל כך עד שיבא להיזק ולכן עכשיו כשהזיק חייב לשלם"  ולכן ראוי להחמיר ולשלם .

הגב על הנושא


לתחילת הדף