אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דיני יום יום » תפילת שחרית לפני הנץ החמה

תפילת שחרית לפני הנץ החמה

שאלה:
שלום רב, עד סוף שבוע הבא הנץ החמה יוצא בשעה מאוד מאוד מאוחרת, כיון שאני רגיל להיות בעבודה בשבע וחצי אני לא יכול להספיק להתפלל בתפילת ותיקין. האם אני יכול להתפלל במנין שמתחיל בשש, או שאני חייב לחכות לותיקין. חשוב לציין שאין בעיה שאני יגיע לעבודה בשמונה רק כך אני רגיל כבר שנים וזה יותר נח לי.
תודה רבה
תשובה:

פועלים הממהרים לעבודתם, רשאים להתחיל להתפלל ברוך שאמר ופסוקי דזמרה אחר עלות השחר (בימים אלו הוא בערך ב 5.45) אף שיגיעו לתפילת שמונה עשרה קודם זמן הנץ החמה. אך לכתחילה, מי שיש באפשרותו ראוי שיזהר בכך ויתפלל שמונה עשרה רק בשעת הנץ החמה.

מקורות.

בגמרא בברכות (ל.) מסופר על אבוה דשמואל ולוי, כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי, וכי הוה מטי זמן קריאת שמע קרו. ע"כ. והיינו דכשהיה צריך לצאת לדרך, היה מקדים להתפלל. ונחלקו הראשונים בביאור הגמרא, רש"י שם (ד"ה ולעביד) כתב שהיה מתפלל קודם היום בביתו. והיינו קודם עמוד השחר. וכ"כ בתשו' ראב"ן (סי' קעו) ועוד מהראשונים.

אולם התוספות (שם ד"ה אבוה) כתבו שאין נראה כדברי רש"י, דאי כדבריו, 'אם כן לא היו יוצאין בו כלל, דעדיין אינו יום. ולכך נראה כפי' ר"ח דמשעלה עמוד השחר קאמר והוו מקדמי קודם הנץ החמה קאמר ועדיין אינו עיקר זמן תפלה'. ע"כ. וכ"כ הרא"ש שם ועוד מן הראשונים. הרי שלשיטה זו, אף בשעת הדחק אסור להתפלל עד שיעלה עמוד השחר, שהמתפלל קודם עמוד השחר, לא יצא אף בדיעבד. ומה שאמרו בגמ' שם, היינו שהיו מקדימים להתפלל קודם הנץ החמה, אך לא קודם עמוד השחר. ובזה, אף שאינו זמן התפילה, מותר בשעת הדחק. וכ"כ המאירי שם. וכ"פ הרמב"ם (פ"ג מהל' תפילה ה"ז, ובתשו' סי' כז). וכ"פ הטשו"ע (או"ח סי' פט ס"א).

והנה בשאלה זו נשאל מו"ז זצ"ל בשו"ת יחווה דעת (ח"ב סי' ח), ואחר שהביא מח' הראשונים הנ"ל, כתב דנראה להורות, שהפועלים, והשכירים אשר אצים למלאכתם, יתחילו בפרשת העקידה והקרבנות ופטום הקטורת, תשעים דקות לפני הנץ החמה (על פי מה שמתפרסם בלוח היומי הזמן של הנץ החמה). באופן שיתחילו ברוך שאמר רק לאחר שיגיע זמן של שבעים ושתים דקות לפני הזריחה (עי' ביחו"ד מילואים שם מ"ש דגם פסוקי דזמרה יש לאומרם רק אחר עה"ש), שהוא הזמן של עמוד השחר לפי דעת רוב הפוסקים ומרן השלחן ערוך. ולא יתעטפו בטלית ולא יניחו תפילין אלא עד לאחר שיסיימו הזמירות עם ברכת ישתבח, שבינתיים יגיע זמן של הנחתם, שהוא בכדי שיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו. ואז יתעטפו בטלית ויניחו תפילין, ויברכו עליהם. ואחר כך יאמר השליח צבור חצי קדיש וברכו, וימשיך מברכת יוצר והלאה, עד תפלת העמידה. ובתפלת שמונה עשרה יאמר השליח צבור שלש ברכות הראשונות בקול רם כדי לומר יחד עם הקהל קדושה, ואח"כ ימשיך את תפלת השמונה עשרה בלחש, ואין צורך להתפלל חזרה, מכיון שהזמן מצומצם, והפועלים ממהרים לצאת למלאכתם, ולבם בל עמם. ואם עדיין יש להם פנאי, יסיימו וידוי ונפילת אפים ושאר התפלה, ואם לאו ידלגו הוידוי ונפילת אפים (מכיון שלדעת הגאונים אמירת נפילת אפים בכל יום אינה חובה, וכמו שכתב הטור (או"ח בסימן קלא) בשם רב נטרונאי גאון), ויאמר השליח צבור חצי קדיש, ויסיים עם הקהל אשרי יושבי ביתך, ובא לציון גואל, וקדיש תתקבל, מפני שהפליגו חז"ל בשבח אמירתם. וביום שני וחמישי כשהזמן מצומצם ואין שהות לומר וידוי ונפילת אפים, ואל מלך יושב על כסא רחמים, והוא רחום, ויחד עם זאת קריאה בספר תורה, יש להעדיף קריאת התורה, שעיקרה מתקנת משה רבינו והנביאים שעמו. ולאחר הקריאה בספר תורה, וחצי קדיש, יאמרו אשרי ובא לציון וקדיש תתקבל, ואז יהיו רשאים הפועלים לצאת למלאכתם, ומזמור של יום ושאר התפלה יסיימו בעל פה בדרך הליכתם ונסיעתם למקום עבודתם. והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים. עכ"ד.

הרי שהעלה דאין להקדים את התפילה, אפילו פסוקי דזמרה, קודם עמוד השחר, אך יכולים להקדים לאחר עמוד השחר, קודם הנץ החמה. וכן העלה להלכה גם בספר שיח תפילה (טשזנר, סי' ח אות ב) שלכתחילה אין להתפלל שמו"ע של שחרית קודם הנץ החמה. אבל בשעת הדחק מותר להתפלל מעלות השחר. ע"ש.

אמנם עיין להמשנה ברורה בביאה"ל (סי' פט ד"ה ואם התפלל) שכתב בזה"ל: ומשמע מדברי המחבר דקודם שהאיר המזרח אף שעלה עה"ש, לא יצא אף בדיעבד. וכן משמע בדברי רבינו ירוחם. עכ"ל. וכתב דזה דלא כדעת המג"א והפר"ח שפסקו דיצא בדיעבד. אך באמת גם הרב ערך השלחן (סי' פט) ציין לדברי הרמב"ן במלחמות (פ"ק דברכות) שמוכח מדבריו דאם התפלל משעלה עמוד השחר, יצא, אף אם לא האיר פני המזרח. ע"ש.

וידוע מ"ש הריב"ש בצוואתו על הזהירות להתפלל בנץ החמה. ומ"ש מהר"י אייבשיץ ביערות דבש (דרוש ט) דהמתפלל בהנץ החמה אינו חוטא כל היום ולכן אינו ניזוק. וכתב בספר בן איש חי (ריש פר' פנחס), כי יש קטרוג המתעורר בכל בוקר לכלות העולם, והשי"ת ברחמיו מגלה כח קדוש שהוא אור החסד בסוד וישכם אברהם בבוקר, וזה סוד ענין התמיד בכל יום. ע"כ. ואמרו בתנא דבי אליהו זוטא (פרק כב), דבכל יום ויום מדת הדין מתגברת ומקטרגת על ישראל שמשכימין לשווקים, והקב"ה מדבר טוב על ישראל ואומר למדת הדין, ישראל משכימין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. והביא כן בספר ילקו"י (תפילה ח"א עמ' מב).

הגב על הנושא


לתחילת הדף