אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דיני יום יום » תפילת שמונה עשרה בפחות מעשרה מתפללים

תפילת שמונה עשרה בפחות מעשרה מתפללים

שאלה:
אנו בחוץ לארץ מתפללים המניין מצומצם 10-12 איש. חלקם מאחרים ויוצא כך כשהחזן מגיע לשמונה עשרה הרבה פעמים מתחילים רק 4 או 5 מתפללים וכל אלה שמצטרפים אחר כך ניכר שמצטרפים מאוחר יותר. האם במקרים כאלה עולה לנו תפילה בציבור.
תודה רבה
תשובה:

 אם אינם מתחילים שמונה עשרה בששה אנשים אין זה תפילה בציבור, שכן לא מצינו בפוסקים מי שסובר שבפחות מששה מתפללים נחשב לתפילה בציבור ע"י שיש עוד אנשים שנמצאים עמהם, אכן אם מצטרפים לציבור המתפללים בתוך הזמן שעדיין נמצאים בברכה ראשונה נחשב שהתפללו עמהם.

מקורות והרחבת הדברים:

הנה בשאלה זו יש לבאר סוגיית תפילה במנין, ומתי ומאימתי נחשב תפילה בציבור,

א.      אמרו חכמינו ז"ל, (ברכות ו, א) תניא, אבא בנימין אומר, אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א, ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה.

ובביאור דברי הגמ' האלו מצינו שכתב הטור (אורח חיים הלכות תפלה סימן צ), לא יתפלל אדם אלא בבית הכנסת עם הצבור דא"ר יוחנן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, פירוש עם הצבור. ר"ל שכוונת חז"ל באמרם בבית הכנסת, היינו תפילה במנין.

וכתב הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ח הלכה א), תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור,

ופסק בשולחן ערוך אורח חיים (הלכות תפלה צ, ט), ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור,

וכתב עליו במשנה ברורה (סימן צ ס"ק כח), (ומקורו מחיי אדם ח"א כלל י"ט) וז"ל, ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת י"ח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד ולא כמו שחושבין ההמון שעיקר להתפלל בעשרה הוא רק לשמוע קדיש וקדושה וברכו ולכן אינם מקפידין רק שיהיו י' בבהכ"נ וזהו טעות ולכן חוב על האדם למהר לבוא לבהכ"נ כדי שיגיע להתפלל י"ח בצבור, עכ"ל.

[עיין בבית ברוך על החיי אדם כל יט ס"ק ג', שכתב, ופלא מה שמורגל בפומייהו דרבנן מכח דברי הרב אלו ומובא לשון זה גם במ"ב דלא אמרינן רובו ככולו בתפלה, ובאמת יש לתמוה על הלומדים ששמו בפיהם של הרב והמ"ב מה שלא התכוונו לזה כלל].

יוצא מכל הנ"ל שמעלת התפילה ועיקרה היא בציבור, והוא שיש שם עשרה אנשים גדולים שמתפללים תפילת שמונה עשרה ביחד,

הנה צריך לדון כאשר אין בבית הכנסת עשרה שמתפללים עמהם, אבל נוכחים שם בבית הכנסת עוד אנשים באיזה אופן נחשב להמתפללים שהתפללו בציבור,

ב.      הלכה זו נלמדת מדין פורס על שמע, בה נאמרה ההלכה שקיימת אפשרות להקים מנין גם כאשר לא כל העשרה מתפללים כעת וכן נפסק בשלחן ערוך (אורח חיים הלכות קריאת שמע סי' סט, א), אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר, וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה, שאין אומרים אלא קצת ממנה. ……ואין עושין דברים אלו בפחות מי' משום דהוי דברים שבקדושה. וצריך לחזור אחר ו' שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה, ע"כ.

ועיין בשולחן ערוך הרב (אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן סט סעיף ה), שכתב, אעפ"י שאפילו יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה מכל מקום אם לא התפלל עדיין אין לו להתפלל בלחש תחלה אלא א"כ יש ששה שהם רוב מנין שלא התפללו עדיין שאז הם כמו צבור גמור ומתפללים בלחש תחלה ואח"כ חוזר אחד מהם התפלה בקול רם אם יש ט' שישמעו ויענו אמן

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן סט ס"ק ח', וז"ל, וכתב המ"א מיהו נ"ל דאם אין שם ששה שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכונה בהחזרה בזה הוא רק משום קדושה ויאמר הג' ראשונות בקול רם והשאר בלחש אבל כשיש רוב מנין הם כמו צבור גמור ועיין בבה"ל, עכ"ל.

הרי לנו שרוב מנין היינו ששה אנשים שלא התפללו מתוך עשרה נוכחים נחשבים ציבור לענין תפילה בציבור.

ג.       שאלה זו נידונה בספרי גדולי הפוסקים שצידדו שהלכה זו נאמרה גם כאשר נעמדים לתפילת שמונה עשרה ששה מתפללים ומצרפים אליהם עוד ארבעה אנשים, שתפילה זו עולה להם תפילה בציבור.

כן פסקו בשו"ת מחזה אברהם ח"ב סי' ט', ובשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' ו' וז', ובשו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן כ', וז"ל, ועל שאלתו כשמתפללין ששה אנשים בצירוף ד' שכבר התפללו, אם זה נקרא תפלה בצבור – גם כן נלפע"ד, כיון שמבואר להדיא בראשון הראשונים, ברמב"ם פ"ח ה"ד מהלכ' תפלה, ובאחרון האחרונים במ"ב סי' ס"ט ס"ק ח', דזה נקרא תפלה בציבור, וכן העולם נוהגין מקדמת דנא – וחפשתי בעניי ולא מצאתי מי שיאמר היפך מזה, לא ניחא למרייהו דאמרת הכי, (סנהדרין קי"א) ללמוד חובה על ישראל שלא קיימו מצוה דתפלה בציבור, עכ"ל. וכן כתב גם בשו"ת אז נדברו ח"ב סי' נ"ז, ובספרו בית ברוך כלל י"ט סק"ג ובמילואים עמ' שצ"ג, עיי"ש. ובשו"ת בצל החכמה חלק ד סימן קלה, עיי"ש. וכן האריך בשו"ת בית אבי ח"ג סי' כ"ד ובח"ד סי' ב', ובשו"ת קנין תורה בהלכה ח"ד סי' ה' כתב בזה"ל, א"ו דגם ע"י צירוף מקרי תפלה בצבור וה"ז מצוה דרבים וכמנהג כל ישראל שנוהגין כן אפי' לכתחילה, עכ"ל. ובשו"ת מהר"י שטייף סי' רע"ט כתב שהעולם נהגו להדר לחזר אחר שבעה שלא התפללו.

אכן בשו"ת אגרות משה חלק א' או"ח סי' כח, כט, ל. האריך לבאר שיטתו שבתפילת לחש צריך דייקא עשרה ולא מהני רוב מנין, שזה נאמר רק לענין קדיש וקדושה, עיי"ש.

סוף דבר לענין שאלתו, אם אינם מתחילים שמונה עשרה בששה אנשים אין זה תפילה בציבור, שכן לא מצינו בפוסקים מי שסובר שבפחות מששה מתפללים נחשב לתפילה בציבור ע"י שיש עוד אנשים שנמצאים עמהם, אכן אם מצטרפים לציבור המתפללים בתוך הזמן שעדיין נמצאים בברכה ראשונה נחשב שהתפללו עמהם (אבני ישפה הלכות תפילה פרק ו' אות י"ד הערה 24) בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

הגב על הנושא


לתחילת הדף