אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » כתיבת ספר תורה

כתיבת ספר תורה

ט' כסלו תשס"א

כבוד ידי"נ הגאון רבי אריה דביר שליט"א

רב שלום עד בלי ירח.

הנני מודה לו מקרב לב על מכתבו ועל הערותיו המחכימות במה שכתבתי בענין מצות כתיבת ספר תואה, והנני בקצירת האומר.

א. במה שהעיר דגם התורת חיים ביסס דבריו, דאם נתן ספר תואה שלו לאחרים צריך לכתוב לו אחר, על דברי הרמב"ם בפ"ג ממלכים, אכן כן הדבר, וזה מחזק את מסקנתי בסוף סי' א' דגם הרמב"ם מודה דעיקר גדר מצוה זו איננה עצם הכתיבה אלא שיהיה לו ספר תורה, ומודה אני לכבודו שהעיר עיני לנקודה זו שבדברי התו"ח.

ב. במה שכתב ליישב הקושיא שהבאתי באות ג' בדוד המלך שאמרו לטלטלו ע"י ככר ותינוק ולמה לא טלטלוהו אגב ס"ת שתולה בזרועו, ומע"כ דייק מלשון הרמב"ם שכתב בפ"ג ה"א ממלכים (וכן בפ"ז ה"ב מס"ת) "יוצא למלחמה והוא עמו נכנס והוא עמו יושב בדין והוא עמו מיסב והוא כנגדו" ופי' כבודו דרק בישב בדין וביוצא מביתו הוא עמו ותולה בזרועו אבל בביתו הס"ת כנגדו ולא תולה בזרועו.

ובאמת זו הערה גדולה בלשון הרמב"ם, אף שיש מקום לומר דרק כשהוא מיסב בסעודה הס"ת כנגדו דאין זה כבוד הס"ת שיהא תולה בזרועו כשהוא מיסב ואוכל אבל כשהוא יושב בביתו או יושב בדין תולה הס"ת בזרועו, שהרי חזינן שבאלה כתב הרמב"ם "והוא עמו" ורק כשמיסב כתב "והוא כנגדו". ואפשר דלרבותא אמרו דאף כשהוא יוצא מבית למלחמה וכדו' או יושב ומעיין בדין הס"ת עמו, וכ"ש כשאינו יושב בדין ויוצא למלחמה וצ"ע.

ובכלל צ"ע, דלא מצאתי ברמב"ם מה שאמרו בגמ' שהס"ת עושה לו כמין קמיע ותולה לו בזרועו, ואפשר דלא נקט כלל הלכה זו ואין קפידא כלל שהס"ת יהי' על גופו ממש, וצ"ע.

אך מ"מ דומני שמה שכתבתי שם פשוט וברור, דכיון שמת דוד בתלמודו בודאי לא הי' הס"ת תולה בזרועו אלא מונח לפניו.

ג. במה שנסתפק מעכ"ת אם ראוי לעשות את עצי החיים של ס"ת מכסף, לא מצאתי לזה מקור, ולכאורה זה תלוי במה שנחלקו הראשונים אם יש הידור מצוה במה שמכוסה מעין רואה, עיין תוס' מנחות ל"ב ע"ב בשם ר"ת דתפילין א"צ שרטוט משום שהם מכוסין ול"ש בזה הידור מצוה וכ"ה ברא"ש הל' תפילין סי' ל"א ועיין בזה במרדכי סוף הלק"ט ובדרכי משה סי' ל"ב ובשתי הדעות ברמ"א סי' קמ"ז סעיף א' במעיל שבצד א' משי ומצד שני פשתן איזה צד יהיה כלפי הס"ת ואיזה צד כלפי חוץ, ואפשר דבני"ד גרע טפי כיון שרוב אורך עצה"ח לעולם מכוסה ונעלם מעין רואה, משא"כ במעיל משי שיש בו הידור בכל פעם שמלבישים את הספר ושרטוט שאני דהוי הידור חפצא דמצוה דהיינו עצם הפרשה, וצ"ע.

ומ"מ אין לעודד מגמה זו דהתורה חסה על ממונם של ישראל והידור שאינו ברור, אם הוצאתו מרובה אין לעודדו, ואכמ"ל.

אכפול תודה וברכה באה"ר

אשר וייס

 

הגב על הנושא


לתחילת הדף