אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

תלמוד תורה בתשעה באב שחל בשבת

ובמה ששאלת כיצד לנהוג בתלמוד תורה בתשעה באב שחל להיות בשבת, והאם לבטל שיעור קבוע שלומדים בכל שבת אחה"צ. הנה נחלקו הראשונים והפוסקים בדין זה וד' מחלוקות בדבר: א. הלקט יושר כתב דאסור ללמוד דברים המשמחים כל היום כולו דלענין זה הוי כת"ב בעלמא. ב. במהרי"ל להל' ת"ב מבואר דדין שבת זו כדין כל ערב ת"ב ואסור לאחר חצות ומהרי"ל לא היה אומר פרקי אבות בשבת זו וכן פסק הרמ"א בסי' תקנ"ג סעיף ב'. ג. מהר"ם מלובלין בשו"ת סי' צ ...

קרא עוד

רחיצה בתשעה באב שחל בשבת

ובדבר שאלתו אם מותר בשבת זו שחל בו ת"ב לשטוף פניו בצנעא ויסוד השאלה האם גם רחיצה יש בה דין אבילות בצנעא. הנה בסי' תקנ"ד (סעיף י"ט) נחלקו המחבר והרמ"א בת"ב שחל בשבת אם אסור בתשמיש המטה, לשיטת המחבר מותר ואין כלל דין ת"ב בשבת זו ומקורו משו"ת הרשב"א (ח"א סי' תק"כ) ולשיטת הרמ"א אסור דיש לנהוג בו אבילות בצנעא, ובמשנה ברורה (שם סקל"ט) כתב דלפי שיטת הרמ"א ה"ה דאסור לרחוץ פניו בחמין ומקורו בט"ז שם, וראיתי מתקשים למ ...

קרא עוד

הבדלה לאשה בתשעה באב נדחה

ובדבר השאלה על איזה משקה להבדיל, הנה בודאי אין להבדיל על היין, וכבר נהגו שאף איש החולה אינו מבדיל על היין וק"ו לאשה שיש ספק בעיקר חיובה, אמנם בשם הגרי"ז ידוע שבת"ב אין איסור מסויים על בשר ויין ואין הם אלא ככל אכילה ושתיה שאסורין ורק בסעודה המפסקת יש איסור מסויים על בשר ויין, אמנם נראה דאף לשיטתו, לא עדיף ת"ב משבוע שחל בו ת"ב שנהגו לא לאכול בו בשר ויין, וכן נהגו למעשה דמי שצריך להבדיל בת"ב מבדיל על חמר מדינה ...

קרא עוד

דין אשה שצריכה לאכול בתשעה באב נדחה לענין הבדלה

לשאלת רבים בשנה זו שחל בו תשעה באב בשבת מה תעשינה נשים חולות מעוברות ומניקות שצריכות לאכול לענין הבדלה אמרתי לברר הלכתא דא בעזהי"ת. הנה ראשית נחלקו הראשונים אם נשים חייבות בהבדלה בכלל, דעת הארחות חיים שנשים פטורות מהבדלה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, ואף דהבדלה מדרבנן, ס"ל דאף בדרבנן פטורות נשים במצוות עשה שהזמן גרמא וכשיטת התוס' בברכות (כ' ע"ב), אך רוב הראשונים סברו דנשים חייבות בהבדלה כשם שהן חייבות בקיד ...

קרא עוד

מעוברת וחולה קצת בתשעה באב נדחה

לשאלת רבים בנשים מעוברות האם חייבות להתענות בת"ב נדחה. הנה ידוע מש"כ בשו"ת שבות יעקב ח"ג סימן ל"ז: "תשעה באב שנת תפ"א שחל להיות בשבת ונדחה לאחר שבת ואחד הי' לו חולי שאין בו סכנה כ"כ וקיבל עליו התענית והתענה עד אחר חצות לזמן מנחה גדולה ונחלש עד שצוה הרופא שלא יתענה יותר והורה להם המורה שיתפלל מנחה גדולה ואח"כ יאכל ולפי שהתפלל תפלת מנחה ביחידות שכח מלהניח תפילין כדינו ושאל השואל מה תקנתו. תשובה הנה בודאי מה ש ...

קרא עוד

תשעה באב נדחה

"בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף. ורבנן אתחלתא דפורענותא עדיפא" (תענית כ"ט ע"א). הנה יש לעיין בתשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון האם דינו וגדרו ככל צום נדחה או שמא אמרינן דכיון שרובו של ה ...

קרא עוד

בכה תבכה בלילה

"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים" (איכה א' ב'). "בלילה, למה בלילה לפי שאין קול הולך אלא בלילה לכך נאמר בלילה, א"ר איבו לילה מושך עמה קינה, מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה עליו בלילה, והיה רבן גמליאל שומע את קולה, והיה נזכר חורבן בית המקדש, והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו" (איכה רבה א' כ"ד). ולכאורה יפלא, וכי מה זה ...

קרא עוד

אם מותר ללבוש בתשעה באב נעליים שאינן מעור אך נוחות מאד להליכה

לשאלת רבים האם מותר ללבוש בתשעה באב נעלי בית הנוחות להליכה כגון "קרוקס" שרבים הולכים אתן גם מחוץ לביתם. הנה מבואר בשו"ע (תקנ"ד סעיף ט"ז) "נעילת הסנדל דוקא של עור, אבל של בגד או של עץ או של שעם וגמי מותר". ולשון זה העתיק השו"ע מן הטור. ומקור הדין מדברי הרי"ף ביומא (ב' ע"א) והרא"ש (פ"ח מיומא ס"ז), אך דעת הרז"ה דכל שמגין על רגלו אסור אפילו של בגד וכך כתב הר"ן שם בשמו. והלכה כדעת הרי"ף והרא"ש כמבואר בדברי הטור ...

קרא עוד

חינוך קטנים לאבילות בתשעה באב

שאלה: האם צריך לחנך קטנים בדיני אבילות בתשעה באב? תשובה: ראשית יש לעיין אם יש לחנך קטנים באבילות על המת. בשו"ע יו"ד סימן ש"מ סעיף כ"ז איתא "קטן שמת לו מת מקרעין לו". ומקור הלכה זו במועד קטן (כ"ו ע"ב) "מקרעין לקטן מפני עגמת נפש". ומדברי הגמ' משמע דאין זה משום דין חינוך אלא משום עגמת נפש דהיינו כדי להרבות בבכיה, באבל ובעגמת נפש, וכמו דפירש הטור שם דהיינו כדי להרבות בהספד. וברש"י שעל הרי"ף כתב שהרואין שאף בגדי ...

קרא עוד

כאילו הוא החריבו

"צום הרביעי וצום החמישי צום השביעי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח' י"ט). הנה יש לתמוה על פסוק זה, הלא תחילתו תפילה, תקוה, והבטחה על עתיד זוהר שבו ימי הצום והאבל יהיו לימי שמחה ואורה, ומה ענין רישא לסיפא, שבו דברי מוסר ותוכחה "האמת והשלום אהבו? "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי יומא ה' ע"א). דבריהם ז"ל נוקבים עד עומקא דתהומא ר ...

קרא עוד

במצות התמידין ומוספין

"וידבר ה' אל משה לאמר, צו את בנ ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו, ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עולה תמיד" (כ"ח א'-ג'). א במצות התמיד הנה יש לעיין במהות המצוה בהקרבת הקרבנות תמידין כסדרן, אם מצוה אחת היא להקריב שני התמידין בכל יום או שמא שתי מצות הן, בספר המצות להרמב"ם (מ"ע ל"ט) כתב "שצונו להקריב במקדש שני כבשים בכל יום ואלו נקראין תמיד ...

קרא עוד

אם פקוח נפש דוחה שבת כשאפשר לסלק את הסכנה בדבר אחר

הן שאלות רבות יש בתחומים שונים ובפרט בהלכות שבת שיש לעיין בדין פקו"נ שדוחה כל התורה. מה שורת הדין כאשר אפשר להמלט מן הסכנה בדרכים שיש בהם טורח, צער או הוצאה, האם יש היתר לחלל את השבת כפי שהיו עושין בחול, או שמא חייבין לעשות כל מאמץ וכל טצדקי להחלץ מן הסכנה ללא חילול שבת וללא עבירה על מצות התורה. וידועים דברי הגרשז"א (מנחת שלמה ח"א סי' ז') שעמד מאחורי מה שפסק בשש"כ דמותר לבשל ולחמם מים לחשיב"ס ואי"צ לבקש משכ ...

קרא עוד

בועל ארמית ובגדר רודף

"וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו" (כ"ה ז'). הנה כבר כתבו הראשונים דבודאי אין פנחס רודף ממש דא"כ היה משה רבינו וכל ישראל מצווין להרגו אלא ע"כ דבודאי אין פנחס רודף שהרי כך ניתנה הלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו ולא רשות בלבד יש להרגו אלא אף עושה מצוה בקנאו קנאת ה' צבאות אלא שאין בזה חיוב והבא לשאול אין מורין לו, וא"כ אי אפשר שיהא לו דין רודף ממש, אלא דלגבי זמרי בלבד אמרו שדינו כ ...

קרא עוד

טעמא דקרא וטעמי המצוות

"זאת חקת התורה" (י"ט ב') א ביסוד גדר טעמי המצוות "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזרה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י). "חוקותי – דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזרת המלך וחקותיו על עבדיו" (רש"י בראשית כ"ו ה'). "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא ...

קרא עוד

תרומות ומעשרות בזמן הזה

"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד" (י"ח כ"א). א הפרשה ונתינה האם הוי מצוה אחת הנה נחלקו הראשונים בהפרשת תרו"מ ונתינתם לכהן וללוי אם מצוה אחת הן או שתי מצוות. דעת הרמב"ם בספר המצוות (שורש י"ב) דהוי מצוה אחת וכשחיטה קבלה הולכה וזריקה בקרבנות, שכולם נכללו במצוה אחת אף שיש בהם מעשים שונים, כמו"כ בהפרשה ונתינה במתנות. והרמב"ן שם חולק עליו והוכיח ממה דאיסור טבל הותר ...

קרא עוד

ציצית – חותם של טיט

"תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא" (מנחות מ"ג ע"ב). וכתבו התוס' שם "מה שמדמה חותם של טיט לציצית שכן עושין לעבדים והציצית מעיד על ישראל שהם עבדי הקב"ה כדאיתא בפרק במה אשה (שבת דף נ"ז ע"ב) ...

קרא עוד

לבישת ציצית במקום שמתבייש

בענין מה ששאל בענין טלית קטן במקום שמתביישים לצאת בו לרה"ר האם אפשר לברך עליה לפי המבואר ברמ"א (סימן ט"ז ס"א) ומקורו במנחות דף מ' ע"א דאין חיוב ציצית אלא בבגד שגדול יוצא עמו לפעמים לשוק. הנה באשל אברהם להגאון מבוטשאטש תניינא (סימן ט"ז) כתב דאותן הט"ק שמתביישים לצאת בהם אין לברך עליהם (ועיין מש"כ בזה במהדורה קמא ובפמ"ג מש"ז סימן ט"ז סק"א) ומבואר מדבריו דאף אם יש בהם שיעור כיון שמ"מ מתביישים לצאת בהם אין לברך ...

קרא עוד

באופן העיטוף בציצית וברכתה

הנני במענה קצר לשאלותיו בענין לבישת הטלית. הנה נחלקו הראשונים באופן קיומה של מצות ציצית. התוס' בערכין (ב' ע"ב ד"ה היודע) נקטו דצריך להתעטף בטלית כעטיפת ישמעאלים וכמ"ש (במו"ק כ"ד ע"א) כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים לאו עטיפה היא, והביאו מן המדרש דבעטיפת ישמעאלים מגיע הטלית עד השפם, וברש"י מו"ק משמע דהוי מתחת לפה עי"ש. וכך הביא בספר העיטור (הלכות ציצית חלק שלישי ע"ה ע"א) בשם הגאונים וכך דעת הרדב"ז (ח"א סימן ש ...

קרא עוד

מצוות ציצית

"דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת" (ט"ו ל"ח). נחלקו אמוראי במנחות מ"א ע"א ושם מ"ב ע"ב אם ציצית חובת טלית היא או חובת גברא, למ"ד חובת גברא אין מצוה זו נוהגת אלא בלבישת הבגד ולמ"ד חובת טלית אין המצוה תלויה בלבישה כלל ואף כלים המונחים בקופסא חייבים בציצית, וקיי"ל דחובת גברא היא ואינו חייב אלא בשעת לבישת הבגד כמבואר בשלחן ערוך סי' י"ט סעיף א'. אמנם עדיין יש לעיין ביסוד גדרה של מצוה זו האם המצוה היא על ...

קרא עוד

כיסוי החלות בסעודת שבת

"צריך שתהיה מפה על השולחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו" (שו"ע סימן רע"א סעיף ט'). הן טעמים רבים מצינו בדברי רבותינו הראשונים בביאור הלכה זו, ויש כמה נפ"מ בין טעם לטעם ונבאר את עיקרי ההלכה והמנהג. במס' פסחים (ק' ע"ב) אמרו "אין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש, ואם הביא פורס מפה ומקדש". הרי שנהגו להביא את השלחן לפני המסובין רק לאחר שקידשו על היין. וכתבו שם התוס' (ד"ה שאין): "והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קי"ט ע ...

קרא עוד

לחם משנה

 "והיה טעמו כטעם לשד השמן" (י"א ח'). "ויהי  ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה" (שמות ט"ז כ"ב). א לחם משנה מהתורה או מדרבנן הנה  מפסוק זה למדו חז"ל בשבת (קי"ז ע"ב) מצות לחם משנה בשבת וכדאמרו שם "אמר ר' אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות דכתיב לחם משנה". ונחלקו  הפוסקים אם דאורייתא היא ודרשה גמורה דרשו או אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, הט"ז בסי' תרע"ח סק"ב נקט דהוי ד ...

קרא עוד

ברכת כהנים

"ואני אברכם" הנה מצינו בדברי חז"ל דשלשת הברכות שבברכת כהנים כוללות את כל הטוב והטוב שבעולם, שמירת הגוף וריבוי הממון, הארת פנים ונשיאת חן, אין לך ברכה בעולם ברוחניות ובגשמיות, שאינה כלולה בברכות נשגבות אלה.  אך כל הברכות הללו אין להם קיום ותוחלת אלא אם יהיו בידנו ה"כלים" לקבלם, וכלי זה אינו אלא השלום, שעליו אמרו חז"ל "לא מצא הקב"ה לישראל כלי מחזיק ברכה אלא השלום" (משנה סוף עוקצין).  משל למה הדבר דומה, לאדם ש ...

קרא עוד

רובו ככולו

"וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו" (ו' ט'). "וכולם שגילחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא, זאת אומרת רובו ככולו מדאורייתא. ממאי, מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו, הכא הוא דעד דאיכא כולו, הא בעלמא רובו ככולו" (נזיר מ"ב ע"א). א במקור הלכה זו הן לא מצינו מקור בש"ס להלכה זו דרובו ככולו אלא מה שלמדו במס' נזיר ממה שנכפל ...

קרא עוד

שבועות שחל במוצאי שבת

הנה נשאלתי מק"ק בסט. פטרסבורג בשנה זו שחג השבועות חל במוצש"ק, וצאת הכוכבים הוא לאחר חצות הלילה (קרוב לשעה אחת בבוקר), ואם יאחרו להתפלל ערבית עד צאה"כ או אף אם ימתינו לקדש על היין עד צאה"כ קשה יהיה מנשוא ובפרט למשפחות שיש בהן ילדים קטנים, האם יש מקום להתפלל ולקדש מפלג המנחה ולמעלה או לכה"פ בין השמשות. נראה דכיון דהוי שעת דחק גדול מאוד ודאי יש מקום להקל בזה. ואף שגדולי הפוסקים הט"ז והמג"א בריש סי' תצ"ד הביאו ...

קרא עוד

בענין תמימות בערב שבועות

כתב המגן אברהם (ריש סימן תצ"ד): "בליל שבועות אין מקדשין על הכוס עד צאת הכוכבים דכתיב תמימות תהיינה (ע"ה ומ"ב)". והט"ז (שם) כתב: "מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות". הרי לן שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד אך לא נבואה אחת. לדעת המגן אברהם אין קפידא אלא בקידוש, אך לדעת הט"ז יש בזה קפידא אף בתפילת ערבית. אך דברי שניהם חידוש דמה ענין תמימות לקידוש ולתפלה דאטו יש בידינו לגרוע מימי הספירה ...

קרא עוד

המתג הכושר – Kosher Switch

לשאלת רבים בדבר ההמצאה החדשה "המתג הכושר" (Kosher Switch) הנני לבאר את הנראה ברור ופשוט, דמלבד מה שראוי לדחות את המצאה זו מכל וכל ובאופן מוחלט מצד השקפת התורה הקדושה, אף מצד ההלכה הצרופה יש בה חשש איסור דאורייתא ואין מקום להקל בו כלל. וכדי שלא יאמרו הבריות דעיקר מגמתי מצד ההשקפה אקדים לבאר את הנראה מצד ההלכה דכל עיקר המצאה זו בטעות יסודה. הנה טעות גדולה השתרשה בלב רבים, וביניהם אף ת"ח גדולים כאילו בדיני תור ...

קרא עוד

שביתת הארץ בשביעית – בענין גינה משותפת שעובדים בה בשביעית

"ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר." (כ"ה ב' - ד'). הנה עבודת האדמה בשנת השביעית נאסרה בעשה ול"ת. במצות עשה שהרי כתיב "ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כ"ה ב'), ועוד כתיב "שבת שבתון יהיה לארץ" (שם ד'), ובל"ת דכתיב "שדך לא תזרע וכרמך לא תבצור" (שם). ויש לעיין במצוה זו, האם העשה והל"ת גדר אחד להם, וכרוכים ירדו ...

קרא עוד

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך

הנה תמהו רבים מגדולי הדורות על מנהג ישראל לשמוח שמחה גדולה בהילולא קדישא של התנא האלוקי הרשב"י. וידוע מש"כ בזה בשו"ת חת"ס יו"ד סימן רל"ג ובדרשות ח"ב ע' ש"צ, וכן בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ה' סימן ל"ט, ולא נתקררה דעתו של השואל ומשיב עד שכתב שבטוח הוא שבימי האר"י והבית יוסף לא נהגו כן ולא היו מניחין לנהוג כן עי"ש. אך לא כן הדבר וכבר כתב מרנא קה"ק מהרח"ו בשער הכוונות (דרוש י"ב) שהאר"י החי בעצמו שמח ועשה משתה ושמח ...

קרא עוד

חצי שיעור אסור מן התורה

"דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" (ז' כ"ג). "גופא חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה ר' יוחנן אמר אסור מן התורה כיון דחזי לאצטרופי איסורא קאכיל ריש לקיש אמר מותר מן התורה אכילה אמר רחמנא וליכא איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש אין לי אלא כל שישנו בעונש ישנו באזהרה כוי וחצי שיעור הואיל ואינו בעונש יכול אינו באזהרה ת"ל כל חלב מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא" (יומא ע"ד ע"א). ...

קרא עוד

רב ששכח לספור ספירת העומר

כבוד ידיד היקר מזכה הרבים ומרביץ תורה הרה"ג ר'...... נעימות בימינך נצח. בדבר שהשיח צערו בפני על המקרה ששכח יום א' לגמרי לספור לעומר, והיות וזה עתה עטר את עטרת הרבנות והוא מתבייש שלא לספור בקול ובברכה כמנהג הרבנים האם יש לו עצה שיוכל להמשיך ולספור בברכה. הנה ידוע שפעם אחת קרה כזאת אצל הגאון בעל בית הלוי והגאון התחכם להוציא אחד מבני הקהילה ידי חובתו בברכה כדי שיוכל לומר את הברכה בקול רם, כך הביא הגרצ"פ פרנק ב ...

קרא עוד
לתחילת הדף