אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס (Page 2)
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

פרשת אמור – נשים בספירת העומר

כתב המגן אברהם בסימן תפ"ט ס"ק א' "נשים פטורות מספירת העומר מיהו כבר שוויא עליה חובה". ומקור הלכה זו דנשים פטורות מספה"ע הוא ברמב"ם פ"ז מתמידין ומוספין הלכה כ"ד וז"ל "מצוה זו על כל איש מישראל ובכל מקום ובכל זמן, ונשים ועבדים פטורין ממנה", והכסף משנה שם כתב משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכ"כ המג"א סק"א. אמנם לא כך כתב הרמב"ן, דבקדושין ל"ד ע"א כתב דספירת העומר הוי מצות עשה שאין הזמ"ג ונשים חייבות בה, ורבים נתק ...

קרא עוד

הפסד פירות שביעית

ב' אייר תשס"א כבוד האברך היקר והמופלג נעימות בימינך נצח. בדבר שאלתו בפרדסן אחד שנידב עשרות ארגזי פרי הקדושים בקדושת שביעית לחלוקה לאברכים, והתברר שרובם מתולעים, ואף שהפרי יפה מבחוץ רובם מתולעים מבפנים, ומלבד מה שאינם ראויים כ"כ לאכילה מחמת התולעים, יש בהם אף חשש מכשול באיסור שרצים, ומובן שאין להם ביקוש, והארגזים עומדים במרפסת ביתו ואם לא יפנה אותם לאשפה אלא ימתין עד שירקיבו יהיו חייו וחיי ביתו בלתי נסבלים מ ...

קרא עוד

ספירת העומר בין השמשות – ספיקא דרבנן לכתחלה

א ספירת העומר בין השמשות "אם טעו ביום המעונן וברכו על ספירת העומר חוזרים לספור כשתחשך והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות" (תפ"ט ס"ב). הנה מקור הלכה זו בתשובת הרשב"א (ח"א סימן קנ"ד) שכתב שהמדקדקים אין סופרין עד צאת הכוכבים. ולשון זה מעין פשרה הוא במה שנחלקו הרא"ש והר"ן בהלכה זו. וראשי המדברים בכל מקום הלא המה בעלי התוספות, ובדבריהם (מנחות ס"ו ע"א ד"ה זכר) מבואר דאף לכתחלה מותר לספור לעומר בי ...

קרא עוד

נשים במצות ספירת העומר

כתב המגן אברהם בסימן תפ"ט ס"ק א' "נשים פטורות מספירת העומר מיהו כבר שוויא עליה חובה". ומקור הלכה זו דנשים פטורות מספה"ע הוא ברמב"ם פ"ז מתמידין ומוספין הלכה כ"ד, והכסף משנה שם כתב משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא עי"ש. אמנם לא כך כתב הרמב"ן, דבקדושין ל"ד ע"א כתב דספירת העומר הוי מצות עשה שאין הזמ"ג ונשים חייבות בה, ורבים נתקשו בהבנת שיטתו. בשו"ת אבני נזר או"ח סימן שפ"ד כתב דכיון שספירת העומר תלויה בחג המצות ותח ...

קרא עוד

יסוד מצות ספירת העומר

א הנה המושכל הפשוט והראשוני דמצות ספירת העומר מן המצוות שבדיבור היא, ומן הסתם פרטיה ודקדוקיה כשאר פרטי ודקדוקי מצוות אלה, אמנם לכשנתבונן בדברי הפוסקים והאחרונים, נחזה נכוחה שבכמה וכמה הלכתא גבורתא אין דין ספירת העומר כדין שאר מצוות אלה, וצריך ביאור מה נשתנה מצוה זו משאר המצוות, וכדי לבאר חידה זו אמרתי אשיחה וירווח לי. הנה בתחילת דברינו נדון בקיצור בשני תחומים שונים ובהם ארבע הלכות, שתים שהן ארבע הן, א' בתחו ...

קרא עוד

מעשה הנעשה על ידי דיבור ובדרך סגולית

"וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (ל"ה ל"א). "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. כתיב הכא וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, וכתיב התם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו תהומות נבקעו" (ברכות נ"ה ע"א). "אותיות שנבראו בהן שמים וארץ - על ידי צירופן, ובספר יצירה תני להו" (רש"י שם).   הנה כל מלאכות שבת ממלאכת המשכן למדנו, פרטיהן ודקדוקיהן. ...

קרא עוד

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם" (ל"ה א'). רבינו בחיי מביא מן המדרש שקהילה זו שהקהיל משה כדי ללמד עדת בני ישראל את מצוות ה' ותורותיו באה לכפר על חטא העגל דכתיב בה (שמות ל"ב א') "ויקהל העם על אהרן", קהילה קדושה של מבקשי ה' כנגד קהילה של עוברי עבירה, בא זה וכיפר על זה. ויש לעיין במהות הדברים ופנימיות, באיזה דרך קהילה זו מכפרת על זו. ונראה בזה, דהנה איתא בילקוט שמעוני ( ...

קרא עוד

אם יש בקינואה איסור קטניות

שאלה: נשאלתי ע"י רבים בזרעוני קינואה שלאחרונה רבים הצורכים אותם כמאכל בריאות, והוא מעין מין קטניות ועושין ממנו מעין דייסה ומיני מאפה, האם יש בזה איסור קטניות בפסח. תשובה: לאחר דרישה וחקירה נתברר לי שמזון זה היה עיקר מזונם של בני שבט האינקה בדרום אמריקה לפני כחמש מאות שנה, וכאשר ההמונים הגיעו מאירופה למדינות דרום אמריקה כמעט ונכחד לגמרי ורק בשלשים השנים האחרונות חזרו לגדל גידול זה באופן המוני. רבים קוראים לג ...

קרא עוד

איסור קטניות בפסח

שאלה: בדבר איש אחד בקהילתו שזה מקרוב חזר בתשובה וקיבל על עצמו עול מלכות שמים, אך זלזל באיסור קטניות בפסח בטענה שלא קיבל ע"ע מנהג זה. ומע"כ ביקש לבאר לו יסוד מנהג זה טעמו וחומרתו, פרטיו ודקדוקיו. תשובה:  א בטעם האיסור כתב הרמ"א בסימן תנ"ג ס"א "ויש אוסרים והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם ואינם אוסרים אם נפלו לתוך התבשיל וכן מותר ...

קרא עוד

ברכת אילנות

"אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם" (ברכות מ"ג ע"ב). "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד" (שו"ע או"ח סימן רכ"ו). "ראה ברי ...

קרא עוד

שמן צמר גפן אם יש בו דין קטניות

כבוד הרה"ג ר' נפתלי צבי פרנקל שליט"א ארה"ב שלום רב לאוהבי תורתך. מע"כ שאל לדעתי בענין שמן כותנה (cottonseed oil) אם מותר הוא לבני אשכנז הנוהגים איסור בקטניות. קשה לומר בזה דבר ברור, ובאמת כל סוגיא זו דקטניות סוגיא עמומה וסתומה היא, שהרי רבותינו הראשונים שהם המקור לכל מנהג האיסור לא פירטו איזה מינים כלולים באיסור זה. ואכן מצינו בזה ספיקות רבים, ומאז ועד עתה לא מצינו בזה גדר ברור, ומשו"כ אומר אני דאין לנו בזה ...

קרא עוד

בגדרי הגניבה

"לא תגנובו" (י"ט י"א). במהות הגניבה "לא תגנבו דכתב רחמנא למה לי, לכדתניא לא תגנב על מנת למיקט, לא תגנב על מנת לשלם תשלומי כפל " (ב"מ ס"א ע"ב). הרי לן מדברי הגמ' דאף הגונב שאין כונתו לקפח את חבירו בממונו ולהנות מממון זולתו גנב הוא, ועובר בלאו בין אם כונתו להטיב לו בתשלומי כפל ובין אם כונתו על מנת למיקט. וחז"ל למדו הלכה זו מעיקר הלאו דלא תגנובו שהרי לאסור את הגניבה ידעינן מאונאה ורבית. ונחלקו הראשונים בביאור ...

קרא עוד

בענין ציון הקברות והרחקת האדם מן העבירה

"והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא" (י"ג מ"ה). "וטמא טמא יקרא - משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו" (רש"י שם). "אמר רבי שמעון בן פזי רמז לציון קברות מן התורה מנין, תלמוד לומר וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון. אמר ליה רבינא לרב אשי הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמר, וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבו ...

קרא עוד

מתנות לאביונים ושמחת פורים

"חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים" (שו"ע תרצ"ד ס"א). כתב הט"ז בסק"א בשם הב"ח דאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, כמו שחייב הוא בד' כוסות משא"כ בשאר צדקה שהעני פטור ממנה". והפר"ח תמה בהלכה זו ואף דלגבי משלוח מנות כתב אף הוא שהעני חייב בה לגבי מתל"א ס"ל לפטור, וצ"ע ביסוד הדברים. ונראה עפ"י מה שיש לעיין ביסוד מצות מתנות לאביונים האם מצות צדקה היא, ונצטווינו לתת צדקה ביום זה כדי להקל על העניים בשמחת פו ...

קרא עוד

בשאלת הפורים בהר שמואל וגבעת זאב

לכבוד ידי"נ הגאון המצויין איש אשר רוח בו, רוח חכמה וגבורה הרב מרדכי יצחק שווארץ שליט"א מחשובי הרבנים בגבעת זאב רב שלום עד בלי ירח. הן שאל מעכ"ת לדעתי בענין מקרא מגילה במקום משכנו בגבעת זאב. זה שנים שנוהגים לקרוא שם בי"ד כדין ערי הפרזות, אך לדברי כ"ת אין לקבוע בזה דין מנהג כיון ששכונה זו יחסית חדשה ומעולם לא ישבו גדולי תורה על המדוכה לקבוע הלכה בענין זה, אלא שהמוני העם נהגו לקרוא בי"ד כרוב העולם. השאלה התעור ...

קרא עוד

חיוב נשים בפרשת זכור

נחלקו גדולי הדורות אם נשים חייבות בקריאה זו, ורבים בזמנינו נהגו שהנשים באות לשמוע קריאת פרשה זו, ויש מקומות שנהגו לקרוא קריאה מיוחדת לנשים, ונבאר בקצרה סוגיה זו. כתב בספר החינוך מצוה תר"ג דנשים פטורות ממצות הזכירה כיון שאין דרכה של אשה לכבוש, ופטורות הן ממצות המחייה. והמנ"ח תמה עליו דמנ"ל לחדש דהא בהא תליא, ומי גילה סוד ה' דכל מצות הזכירה משום מצות המחייה היא. אך באמת מצינו גם בדברי הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע קפ"ט ד ...

קרא עוד

אם יוצאים זכירת מעשה עמלק בפרשת ויבא עמלק

הנה נחלקו המגן אברהם והמשנה ברורה אם יוצאין יד"ח מצוה זו בקריאת פרשת זכור שבפרשת תצא בלבד, או שמא יוצאין יד"ח אף בקריאה שבסוף פרשת בשלח, ונבאר. כתב המג"א בסימן תרפ"ה בשם השל"ה דמי שאין במקומו לא קריאת פרשת זכור ולא מקרא מגילה עדיף שילך למקום שבו יוכל לקיים מצות זכור דאורייתא וקובעת היא למצות מגילה דהוי מדרבנן, והמג"א דחה דבריו ונקט דיוצאין ידי חובת מצוה זו אף בקריאה ד"ויבא עמלק" שקוראים בפורים, ומשו"כ פסק ד ...

קרא עוד

פרשת ויחי – ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מ"ט א'). "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא ח"ו יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו ...

קרא עוד

וחשך זה גלות יון

"וחשך על פני תהום – זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" (בראשית רבה ב' ד'). "כתבו לכם על קרן השור", השור בה' הידיעה, משמע שעל שור ידוע ומפורסם דברו היונים. ומאליה עולה השאלה, על איזה שור מדובר? כדי לבאר ענין זה, עלינו להבין את שורש המלחמה של יון בישראל. ניכר לעין כל ששונה היא מלחמת יון כנגד ישראל, ממלחמת המלכויות האחרות. מלכות בבל ומלכות ...

קרא עוד

הדלקת נרות חנוכה – קיבלו עלייהו חובה

"כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר הגה וי"א דכל אחד מבני הבית ידליק הרמב"ם וכן המנהג פשוט ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין" (סימן תרע"א ס"ב). הרבה יש לתמוה על דברי השו"ע שמקורן בדברי הטור, שלא הביאו אלא את מנהגן של המהדרין מן המהדרין ומשמע שכך חייבין לעשות. והלא ...

קרא עוד

מקום הדלקת נר חנוכה לבני ישיבות

הנה ידועה הוראת החזון איש בשעתו לבני הישיבות להדליק בחדר האוכל ולא בפנימיה, וזאת עפ"י המבואר בסימן תרע"ז סעיף א' דמקום האכילה הוא עיקר מקום ההדלקה ולא מקום השינה, וכך הורה למעשה הגרש"ז אוירבך זצ"ל. ולמעשה נוהגים ברוב הישיבות הקדושות להדליק בפנימיה בחדרי השינה עפ"י מש"כ באגרות משה יו"ד ח"ג סימן י"ד אות ה' ואו"ח ח"ד סימן ע' אות ג', וכך דעת מרן הגריש"א שליט"א (זצ"ל) וכפי המובא בספר שבות יצחק על חנוכה  פרק ו', ...

קרא עוד

מקום הדלקת נר חנוכה

בדין על פתח הבית מבחוץ "ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים" (שבת כ"א ע"ב). ופרש"י "משום פרסומי ניסא, ולא ברשות הרבים אלא בחצירו, שבתיהן היו פתוחים לחצר". והתוס' (ד"ה מצוה) כתבו לחדש דכשהבית פתוח לחצר יש להדליק על פתח החצר מבחוץ, ורק כשאין חצר מדליק על פתח ביתו. והוכיחו כן משתי ראיות: א. ממה שאמרו (כ"ג ע"א) חצר שיש לה שני פתחים צריכה שני נרות. הרי שמדליק ...

קרא עוד

זמני הדלקת נר חנוכה

הנה שאלות רבות מתעוררות בענין זמני ההדלקה בנר חנוכה ואבאר את עיקרי הדברים וסדר הקדימה לענ"ד. תניא (שבת כ"א ע"ב) "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק". ונחלקו הראשונים בביאור מ"ש משתשקע חמה, האם הכונה לתחילת שקיעה או לסופה דהיינו צאת הכוכבים. בלשון הרמב"ם (בפ"ד ה"ה) משמע דהכונה לתחילת השקיעה דכתב "עם שקיעתה", אך הטור כתב (בסי' תרע"ב) להדיא דיש להדליק בסוף השקיעה דהיינו צאת הכוכבים, וכ"כ השו"ע (שם ס"א), ומ ...

קרא עוד

נר חנוכה בחלון או על יד דלת פנימית

א מי שהכניסה לביתו מן הצד ואין לו דלת הפונה לרשות הרבים ובקדמת הבית מתחת לעמודים יש מקומות חניה לרכבים והכניסה אינה כלפי רה"ר, חלון ביתו הפונה לרה"ר הוא למעלה מעשרים אמה, היכן ידליק נר חנוכה. לכאורה ידליק בתוך הבית ליד אחת מדלתות הבית ויקיים מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל שהרי נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה ואף בדיעבד אין בה מצוה, ולמטה ליד הכניסה לבית אי אפשר לו להדליק ולמה ידליק למעלה מעשרה טפחים ליד ...

קרא עוד

מקום הדלקת נר חנוכה לבני ישיבות

א הנה ידועה הוראת החזון איש בשעתו לבני הישיבות להדליק בחדר האוכל ולא בפנימיה, וזאת עפ"י המבואר בסימן תרע"ז סעיף א' דמקום האכילה הוא עיקר מקום ההדלקה ולא מקום השינה, וכך הורה למעשה הגרש"ז אוירבך זצ"ל. ולמעשה נוהגים ברוב הישיבות הקדושות להדליק בפנימיה בחדרי השינה עפ"י מש"כ באגרות משה יו"ד ח"ג סימן י"ד אות ה' ואו"ח ח"ד סימן ע' אות ג', וכך דעת מרן הגריש"א שליט"א (זצ"ל) וכפי המובא בספר שבות יצחק על חנוכה  פרק ו' ...

קרא עוד

חנוכה – וחשך על פני תהום

הן ימי החג והמועד בישראל יש מהם בתורה שבכתב והן הם שלשת הרגלים, ויש מהן בתורה שבע"פ דהיינו פורים וחנוכה. ושני מועדים אלה תיקנו על שם נסים שנעשו לאבותינו בתקופת בית שני, ובעקבותיהם נפתחו שערי חכמת התורה והתחילה תקופת הזוהר של תורה שבעל פה. בעקבות נס פורים קמו אנשי כנסת הגדולה שהניחו את היסודות וגדולי התנאים חכמי המשנה עמדו לישראל לאחר נס חנוכה. וראה את הדברים הנפלאים שבפרקי היכלות דר' ישמעאל (פרק כ"ז): "כך א ...

קרא עוד

שליחות בנר חנוכה

כתב המגן אברהם בהלכות חנוכה (סימן תרע"ו סק"ד): "כתב הב"ח: מצאתי כתוב אדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך. וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה, אבל בענין אחר אין לברך כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם". ועוד כתב המגן אברהם בהלכות פסח (סימן תל"ד ס"ק ט') על דברי השו"ע דשליח יכול לבטל חמץ משלחו: "שליחו, פירוש שצוהו לבטל, אבל כשצוהו לבדוק אינו יכול לבטל. ובדרכי משה כתב בשם מהרי"ל שצריך שיעמוד אצלו וכמ"ש סוף סימן תרע"ו". ונחל ...

קרא עוד

תפילות אבות תקנום

"ויפגע במקום" (כ"ח י"א). "ורבותינו פירשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז' ט"ז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה" (רש"י שם). דורשי רשימות דרשו, בשמו של כל אחד מן האבות נרמזת תפילתו המיוחדת, באות השניה של שמותיהם. ב' דאברהם היא לתפלת הבקר, צ' דיצחק רמז היא לתפלת הצהריים, ואות ע' דיעקב כנגד תפילת ערבית עומדת. וברור הדבר אפוא, דלא באקראי תיקנו ...

קרא עוד

האם צריך אדם לוותר על הידור כדי לזכות חבירו בקיום מצוה

כתב המגן אברהם בסימן תרע"א ס"ק א' "אם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין כלל, מוטב שידליק בכל לילה א' ויתן גם לחבירו", והביאו המשנ"ב בס"ק ו'. יש לעיין אם הלכה זו נאמרה רק בנר חנוכה ומשום מעלת פרסומי ניסא, או שמא כלל הוא בכל המצוות דלעולם יש על האדם לוותר על הידור מצוה כדי לזכות חבירו בקיום עיקר המצוה. ויש מקום לטעון בסברא דאין זה אלא בנ"ח, דעיקר ענין פרסומי ניסא בתוצאה וא"כ עדיף שיתפרסם הנס ע"י שני אנשים בשני פתח ...

קרא עוד

פרשת ויצא – בענין המבזבז אל יבזבז יותר מחומש

"כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כ"ח כ"ב). א הנה הסמיכו חז"ל על פסוק זה את מה שתיקנו באושא דהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכמבואר בכתובות נ' ע"א. ויש לעיין מה היה הדין מעיקר דין תורה טרם תיקנו באושא מה שתיקנו. ונאמרו ג' דרכים ביסוד הדין ונבאר את הנלענ"ד: א. בשו"ת חת"ס (יו"ד סימן רכ"ט) כתב דמה"ת חייב לבזבז כל ממונו וכל שיש לו פרנסת יומו חייב ליתן לעני כל שאר ממונו, וחכמים פטרו מלבזבז יותר מחומש. ולפי"ז הוי ...

קרא עוד
לתחילת הדף