אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס (Page 4)
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

בענין מכירת בית בארץ ישראל לנכרים

כבוד מרן הגאון הצדיק גאב"ד ירושלים עיה"ק ר' יצחק טוביה וייס שליט"א רב שלום עד בלי ירח בביקורי בביתו בחג העעל"ט הציע בפני ושאל לדעתי בענותנותו את אשר נשאל ביהודי יקר הגר זה שנים בשכונה מסויימת ולדאבון לב השכונה שינתה את פניה והפכה לשכונה אשר כל תושביה ערבים והוא נשאר שם מן היחידים השרידים בני עם ה' ונפשו עגומה עליו. ונפשו בשאלתו אם מותר לו למכור ביתו לערבי היות וברור שלא ימצא קונה יהודי אף במחיר מוזל, ואם לא ...

קרא עוד

בכה תבכה בלילה

"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים" (איכה א' ב'). "בלילה, למה בלילה לפי שאין קול הולך אלא בלילה לכך נאמר בלילה, א"ר איבו לילה מושך עמה קינה, מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה עליו בלילה, והיה רבן גמליאל שומע את קולה, והיה נזכר חורבן בית המקדש, והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו" (איכה רבה א' כ"ד). ולכאורה יפלא, וכי מה זה ...

קרא עוד

בדיני תלמוד תורה בתשעה באב

הנה איתא בשו"ע סי' תקנ"ד ס"א "אסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בגמרא בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב". ומבואר דטעם שאסרו לעסוק בתורה בט"ב משום שהתורה משמחת לב האדם וסותרת הרגשת האבל דתשעה באב, אך המהרש"א בתענית (ל' ע"א) כתב דעיקר הטעם שאסרו ת"ת בת"ב שלא יסיחו דעת מן האבילות (וכעין איסור משא ומתן בת"ב ואיסור כביסה בשבוע שחל בו וכמ"ש רש"י בתענית דף כ"ט ע"א), וחיליה דמהרש" ...

קרא עוד

דברי חיזוק והתעוררות לרגל המצב השורר בארץ הקודש

דברי תורה צריכים חיזוק ותמיד זה זמן ראוי להשתדל ולהתחזק, אבל בימים אלה על אחת כמה וכמה אנו יושבי ביהמ"ד לא תמיד יודעים על מה שמתחולל בחוץ, אנו נמצאים במלחמה שלדאבון לב יש בה גם קרבנות, ומצד אחד אנו אומרים ב"ה ניסי ניסים שיש מעט חללים, אבל אצלינו היהודים כל חלל הוא יותר מידי, חז"ל אומרים כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא, ולא חשוב הסטטיסטיקה כמה אחוזים ...

קרא עוד

בענין הפגיעה בחפים מפשע בשעת המלחמה

כבוד ידידי היקר איש חי ורב פעלים.... באשר ביקש ממני מע"כ שבמסגרת עבודתו בארה"ב ובאירופה נפגש עם רבים מחוגי הממשל וההשכלה, ולפעמים עומד הוא חסר אונים ואין בפיו מענה בענין הפולמוס שנתעורר ברחבי העולם בענין ההרוגים הרבים בקרב האוכלוסיה הערבית במלחמת מצוה להצלת ישראל מיד הקמים עליהם בימי בין המצרים בשנת תשס"ו, ורבים משונאי ישראל מצאו בזה מקום לנגח את עם ה' ואת תורתנו הקדושה, והרוצחים המחבלים בכונה תחלה מסתתרים ...

קרא עוד

שיחת חיזוק בימי המלחמה

על עתה באתי הנה אמרו חז"ל שבימי מלחמת יהושע הופיע שר צבא ה' לפני יהושע והוכיחו על פניו. "אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה אמר לו על איזה מהן באת אמר לו על עתה באתי, מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה" (מגילה ג' ע"א). ולכאורה יפלא, והלא שעת מלחמה היתה זו, ותשושים היו מן המלחמה, ועוד דהלא מלחמת מצוה היתה זו והעוסק במצוה פטור מן המצוה, (כמבואר ב ...

קרא עוד

פרשת חקת

א הנה אמרו חז"ל דטעמה של פרה לא נתגלתה, חוקה היא, ואף שלמה בחכמתו אמרו עליו "ביקש שלמה לידע טעמה של פרה, אמר, אמרתי אחכמה והיא רחוקה הימני", והקשו רבים וטובים, הלא ר' משה הדרשן הולך רכיל ומגלה סוד, וכמו שהביא רש"י בשמו משל לתינוק שטינף פלטין של מלך... תבא האם ותקנח צואת בנה". ונראה בזה דלא רק שאין דבריהם סותרים זה את זה אלא אדרבה היא הנותנת, דבריהם משלימים זא"ז, דהנה במק"א כבר ביארנו דחטא העגל לא היה כפירה ...

קרא עוד

פרשת חקת – כל קבוע כמחצה על מחצה

"זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים" (י"ט י"ד). "דאמר רבי אלעזר בר צדוק: מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. אמאי? לימא: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'! כדרבא, דאמר רבא: דבר תורה, אהל, כל שיש בו חלל טפח - חוצץ בפני הטומאה, ושאין בו חלל ...

קרא עוד

פרשת קרח – דברי ריבות בשעריך

"בא וראה כמה קשה המחלוקת שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא ב' שערות ובית דין של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים" (רש"י ט"ז כ"ז). אכן כמה קשה עונשה של מחלוקת, יונקי שדים שלא טעמו טעם חטא, עוד חלב אמם נוטף משפתותיהם אף הם נספים בעון המחלוקת! והדבר מתמיה, הלא אין עונש בלא חטא, ואין עונשין אלא א"כ מזהירין, ואיך יענשו אלה שאינם ברי עונש, ועוד דלא רק זאת שאינם ברי חיוב ועונש, הרי אף טעם חטא ל ...

קרא עוד

פרשת קרח – בענין שליחות במצוות

"כן תרימו גם אתם" (י"ח כ"א). "לרבות שליחכם" (קידושין מ"א ע"א). כתב התורי"ד "יש מקשים א"כ לכל דבר מצוה יועיל השליח ויאמר אדם לחבירו שב בסוכה בעבורי, הנח תפילין בעבורי, ואו מילתא היא שהמצוה שחייבו המקום לעות בגופו היאך יפטר הוא ע"י שליחו והוא לא יעשה כלום, בודאי בגירושין ובקידושין מהני, שהוא המגרש ולא השליח, שמה כתב בגט אלא פלוני פטרית פלונית וכן נמי האשה למי היא מקודת כי אם לו והיא אשתו, וכן בתרומה הוא נותן ...

קרא עוד

ציצית – חותם של טיט

"חותם של טיט" "תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא" (מנחות מ"ג ע"ב) וכתבו התוס' שם "מה שמדמה חותם של טיט לציצית שכן עושין לעבדים והציצית מעיד על ישראל שהם עבדי הקב"ה כדאיתא בפרק במה אשה (שבת ...

קרא עוד

פרשת שלח – המשתמט ממצות עשה

"ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם" (ט"ו ל"ח). "דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא, אמר ליה קטינא, קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא, ציצית של תכלת מה תהא עליה, אמר ליה ענשיתו אעשה, אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן" (מנחות מ"א ע"א). הנה כתבו התוס' בערכין (ב' ע"ב ד"ה הכל חייבין בציצית) דאין הדברים אמורים אלא בזמניהם משום דרוב בגדיהם היו עשויים מד' כנפות ומי שאינו לובש ד' כנפות נראה כמתכוון לפטור עצמו ולהשמ ...

קרא עוד

עשרת הדברות

א אמירתן בתפילה "וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין" (גמ' ברכות י"ב ע"א). הנה מצינו במקורות רבים שעשרת הדברות הם יסוד כל התורה כולה וכל תרי"ג מצוות התורה כלולות ורמוזות בעשרת דברות אלה. כ"כ רש"י בשם רבינו סעדיה גאון בפרשת משפטים (כ"ד י"ב), וכ"כ הרמב"ן בקונטרס מיוחד על תרי"ג מצוות, וכ"כ הרלב"ג ש ...

קרא עוד

בענין תיקון ליל שבועות ולימוד המקרא בלילה

בדרך החיים (הלכות חג השבועות) והפמ"ג (א"א בריש סימן תצ"ד) וביסוד ושורש העבודה (שער תשיעי פ"י) כתבו שיש לומר "תיקון ליל שבועות" בליל שבועות. וכך נהג החתם סופר (מנהגי חתם סופר סימן י"א, זמן מתן תורתנו) לומר את כל התיקון יחד עם תלמידיו. וכן כתב בכף החיים (סימן תצ"ד ס"ק ז' – ט') שעל פי האריז"ל ועפ"י המבואר בזוהר יש לומר את תיקון. והוסיף שלדעת החיד"א (לב דוד פרק ל"א) והבן איש חי (שנה א' פרשת במדבר אות ד') אין נכ ...

קרא עוד

שיחה לשלשת ימי הגבלה – בשלשה דברים ניתנה תורה

"בשלשה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר" (במדבר רבה א' ז'). הנה צריך ביאור בשלשה אלה, מה רמז יש בהן. ולמה רק בהם ועל ידם ניתן כלי חמדה לישראל. נראה בזה עפ"י דברי אור החיים (שמות י"ט ב') עה"פ "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" וז"ל: "אכן כוונת הכתוב היא להקדים ג' עניינים הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת שדי היא תורתנו הנעימה, הא' הוא התגברות והתעצמות ב ...

קרא עוד

פרשת במדבר – ולא יבאו לראות כבלע את הקדש

"וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסוע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד" (ד' ט"ו). "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (ד' כ'). הנה נחלקו הראשונים בלאו זה ד"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" בתרתי, בביאור האיסור, ואם נמנה הוא במנין הלאוין שבתורה. בתרגום אונקלוס כתב "ולא יעלון למחזי כד מכסן ית מני קודשא ולא ימותון" (פסוק כ') וכ"ה בתרגום יונתן ותרגום ירו ...

קרא עוד

פרשת בחוקתי – כל המוסיף גורע

הן נצטוינו שלא להוסיף על מצוות התורה ולא לגרוע מהן, ויש להבין בזה. הא תינח שאסור לגרוע ממצוות התורה, אך מה קפידא יש שלא להוסיף עליהן, והלא קדש עצמך במותר לך אמרו חזל, וזו תמצית החסידות. ומשל אמרו בזה בשם המגיד הגדול מדובנא - פעם אחת פנה אדם לשכנו בבקשה שישאיל לו כף. השכן נענה ברצון והשאיל לו כף גדולה ומהודרת. לאחר מספר ימים החזיר לו השואל את הכף בתוספת כפית קטנה. לשאלת המשאיל על מה זה, ענה השואל שהכף הולידה ...

קרא עוד

פרשת בחקתי – אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה

"אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כ"ז ל"ד). "אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו" (ל"ו י"ג). "אלה הדברים. שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה" (שבת ק"ד ע"א). "אלה המצוות, אין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה" (תורת כהנים סו"פ י"ג). א במקור הלכה זו הרי לן דשני חומשים מחמשה חומשי תורה נחתמים בציווי זה, ספר ויקרא שהוא תורת הכהנים וספר במדבר הוא חומש הפקודים. ...

קרא עוד

פרשת בהר – גבורי כח עושי דברו

"ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו" (תהלים ק"ג כ'). הנה דרשו חז"ל פסוק זה על שומרי שביעית. ועוד דרשו פסוק זה על בני ישראל כשהקדימו נעשה לנשמע כמבואר בשבת (פ"ח ע"א). צא וראה מה שאמרו "ברכו ה' מלאכיו, א"ר ישמעאל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה להם בני מי גלה לכם רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו', ברישא עושי והדר לשמוע. ד"א מלאכיו אלו הנבי ...

קרא עוד

פרשת בהר – אכילה והפסד בפירות שביעית

"והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (כ"ה ו'). "לאכלה ולא להפסד" (פסחים נ"ב ע"ב). "     " (רמב"ן סהמ"צ מצוה ג' ששכח הרב). נחלקו גדולי הדורות אם יש מצוה באכילת פירות שביעית, ושורש פלוגתתן בביאור דברי הרמב"ן, דהנה הרמב"ם השמיט ממנין המצוות מצוה זו של קדושת פירות שביעית והרמב"ן במנין דידיה במ"ע ג' השיג עליו וכתב "שאמרה תורה והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ודרשו "לאכלה ולא לסחורה" וכו'. במגילת אסתר הבין מתוך דברי הרמב"ן דיש מצו ...

קרא עוד

מה שפגמתי בספירה

הנה מנהג החסידים להזכיר בכל יום ממ"ט ימי הספירה את הקשר של יום מסוים זה עם שבע הספירות ומקורו טהור בכתבי האר"י החי דשבע שבועות מכוונות לשבע הספירות חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, מלכות. ובכל אחד משבע הספירות יש מכל שבע הנ"ל ומשו"כ סופרים אנו שבע שבועות שהם מ"ט יום. ונבאר פשוטן של דברים לאנשים פשוטים כערכנו. הנה בהשתלשלות הבריאה ידוע מה שאמרו המקובלים בהתבססם על הכתוב (ישעיהו מ"ג ז') "כל הנברא בשמי ולכבודי ב ...

קרא עוד

ואהבת לרעך כמוך

חסידים מספרים שהצדיק הקדוש רמ"ל מסאסוב זי"ע סיפר שאת המשמעות העמוקה במצות ואהבת לרעך כמוך למד משיח ושיג של שני נכרים ברחובה של עיר. שאל גוי פלוני את אלמוני האם אתה אוהב אותי, ענה אלמוני הלא חברים אנו זה כעשרים שנה ואיך לא תבוש לשאול אם אוהב אני אותך. חזר ושאל פלוני הגד נא לי איזה שן כואבת לי. ענה אלמוני וכי איך אדע אם לא ספרת לי. חזר פלוני ושאל, "וכי איך תאמר שאתה אוהב אותי אם כלל אינך יודע מה כואב לי". וכי ...

קרא עוד

בעניני חמץ שעבר עליו הפסח

א בני חו"ל המוכרים את החמץ שלהם שבארץ ישראל, ובמוצאי יו"ט כאשר הרב קונה את החמץ בחזרה מן הנכרי עדיין נמצאים במקומות מסויימים בחו"ל בעיצומו של חג. ואף במקומות הנמצאים בזמן השוה לאר"י (TIME ZONE) הלא מצווים הם ביו"ט שני של גלויות , כיצד יעשו ולא יכשלו בבל יראה כאשר החמץ חוזר לרשותם, וכיצד ינצלו מחמץ שעבר עליו הפסח. הן ראיתי בספרי גדולי הזמן שנתקשו בשאלות אלה עיין במנחת שלמה (ח"ב סימן נ"ח אות י"ד) שכתב דלגבי ה ...

קרא עוד

חמץ שקיבל עליו אחריות ועבר עליו הפסח

כבוד הרה"ג... במה שהעיר כבו' בחמץ שנמכר ע"י המרכולים הגדולים לממכר מצרכי מזון שלכאורה לא מהני, וכיון שהמכירה לא מהני ממילא יש חשש גדול לאיסור חמץ שעבר עליו הפסח. ויסוד הדבר לדברי כ"ת, דעפ"י ההסכמים שבין יצרני המזון הגדולים במשק ורשתות השיווק מצרכי המזון שנמכרים ע"י הרשתות בחנויותיהם אינם של הרשתות אלא בבעלות היצרנים כגון אוסם תלמה וכדו' עד שהם נמכרים לצרכנים. וכל המצרכים שבסופו של דבר לא נמכרו חוזרים ליצרני ...

קרא עוד

חמץ שעבר עליו הפסח

הנה נחלקו ר' יהודה ור' שמעון בפסחים (כ"ח ע"א). לדברי ר"י חמץ שעעה"פ אסור מה"ת מגזה"כ ולר"ש אין בו איסור תורה, אך מ"מ מבואר (שם כ"ט ע"א) דאסור מדרבנן משום קנס. ומן הראשונים יש מי שאמר דכיון שאין האיסור אלא משום קנסא אינו אסור אלא למי שהשהה את החמץ ברשותו ועבר באיסור, אבל אין החמץ אסור לאחרים. כך כתב בספר המכתם בשם י"א (פסחים כ"ט ע"א), וכך כתב רבינו מנוח בשם שו"ת הרי"ף (פ"א ה"ד מהל' חמץ ומצה). והמאירי (כ"ח ע" ...

קרא עוד

ברכת האילנות בשיח נמוך

כבוד ידי"נ הרה"ג המצויין ירא ושלם בתורה ובכל מדה נכונה רבי אפרים אריה צבי הלוי שווארץ שליט"א מכתבו קיבלתי לנכון ונהניתי מאוד מדבריו, הנני במענה קצר על שאלתו. האם אפשר לברך ברכת האילנות על עץ פסיפלורה שהוא כעין שיח קטן או שמא אף שמברכים על פריו בפה"ע, מ"מ לענין ברכת האילנות אין זה אילן, ואין מברכים אלא על עץ גבוה כרוב האילנות. הנה לא מצינו בדברי הפוסקים שיחלקו בהלכה זו בין עץ לעץ ולכאורה כל שפריו פרי העץ שפי ...

קרא עוד

בן חוץ לארץ המספר ביום טוב שני סיפור יציאת מצריים לבנו בן ארץ ישראל

כבוד חתני אהובי יקיר לבבי הרה"ג ר' בנימין ביינוש נ"י עברתי על דבריך ושמחתי עליהם כעל כל הון בראותי אותך מפלפל בתורה כאחד הגדולים אשר בארץ. "אם חכם בני ישמח לבי גם אני" (משלי כ"ג ט"ו). והנני בקצירת האומר להעיר על הדברים ולבאר את הנלענ"ד לגופן של דברים. שאלת בבן ארץ ישראל המתארח בימי החג אצל אביו בחוץ לארץ האם אביו מקיים על ידו את מצות "והגדת לבנך" בליל יו"ט שני של גלויות, וכאשר הבן הזה שואל "מה נשתנה" האם יש ...

קרא עוד

טבילת כוס של אליהו

שאלה: האם כוס של אליהו הנביא שאין שותין ממנו צריך טבילה. תשובה: לכאורה אין צריך טבילה דרק כלי סעודה חייבין בטבילה כמבואר בעבודה זרה ע"ה ע"ב, ואף דכתבו הפוסקים דגם כלי שבו מכינים את האוכל חייב בטבילה אף שאין אוכלים בו כגון סירים ומחבתות, וכן מבואר ביו"ד סימן ק"כ ס"ד במחבר לגבי פדיליאש שצולין עליו בשר וסעיף ז' ברמ"א לגבי רחיים של פלפלין ומשפכות עי"ש, אין זה אלא בכלים אלה שהם צרכי סעודה דהיינו הכנת האוכל, אבל ...

קרא עוד

בדיקת חמץ בחדר בבית מלון

שאלה: מי שנכנס להתארח בבית מלון בחול המועד פסח האם צריך לבדוק חדרו מן החמץ והאם יברך. תשובה: לכאורה פשוט דצריך לבדוק דמקום שמכניסין בו חמץ הוא ואם לא בדק לפני המועד בודק במועד כמבואר בפסחים דף י' ע"ב ובשו"ע סימן תל"ה שבודק בברכה. אמנם יש מקום לטעון דחדרי בית מלון הוי כמקום שאין מכניסין בו חמץ דלעולם אין משכירין חדר לאורח אא"כ מנקים אותו באופן יסודי ביותר, ואחד מאלף לא מצאנו שאדם יתארח בבית מלון וימצא שאריות ...

קרא עוד

השלכת חמץ לפח אשפה

במה ששאל לדעתי על מש"כ הגרב"צ אבא שאול באור לציון ח"ג דאין לזרוק חמץ למכולות אשפה בער"פ כאשר לא יפנו את החמץ לפני זמן איסורו משום דמכולות אלה נחשבים כמקום המושכר ועל הדיירים מוטלת חובת הביעור בחמץ שנמצא שם. והעיר מעכ"ת ממה שנחלקו הפוסקים בסימן תל"ז ס"א בשוכר אם נתחייב לבדוק ע"י קבלת מפתח אף אם לא עשה קנין המועיל בשכירות או שמא אין עליו חובת בדיקה אא"כ עשה גם קנין, ומעכ"ת דן דלכאורה אין כאן קנין אא"כ נאמר דע ...

קרא עוד
לתחילת הדף