אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס (Page 5)
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

חולה במצוות החג

הן רבים הם התמימים והישרים החפצים בכל לבם לקיים את מצוות החג בשמחה ומשתוקקים לאכול מצה ומרור ולשתות את ארבעת הכוסות בחדוה, אך מסיבות רפואיות אין בידם לעשות כן אא"כ יפלו למשכב ויחלו, ונפשם בשאלתם מה שורת הדין ובאיזו מדה חייב האדם לקיים את מצוות התורה אף כאשר על ידם יחלה ויצטער. ונקדים מקצת השאלות המצויות העולות על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן. א. חולי צליאק שכל אכילת חמשת מיני דגן פוגעת בבריאותם ולפעמים אף ע"י א ...

קרא עוד

בעבור זה – כדי שאקיים מצוותיו

איש חסיד היה בגטו קובנו ור' משה גולדקורן שמו. על מסירות הנפש ועוז הרוח של חסיד זה מספר הגאון מוה"ר אפרים אושרי זצ"ל בשו"ת ממעמקים (ח"ה סי' ו') את הסיפור הבא. לפני חג המצות בשנת תש"ג דאג ר' משה מנין ישיגו מצות כדי לקיים את מצות החג. מכיון שהיה לו אישור מיוחד מטעם היודנרט לצאת את הגטו מדי פעם, במסירות נפש הבריח אל תוך חומות הגטו קצת קמח חיטה שרכש מן הגויים הליטאים. בערב פסח מצאו אחד מקלגסי הנאצים ימ"ש כשהתכונ ...

קרא עוד

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

"מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומר מאי בעי למזבן סם חיים, אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים א"ל תא סק להכא זבון לי א"ל לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגבי הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתריה נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב א"ר ינאי אף שלמה מכריז ואומר (משלי כא) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו א"ר י ...

קרא עוד

פרשת תזריע – תורת הנגעים

 "זאת תורת נגע צרעת" (י"ג נ"ט). "הדא הוא דכתיב 'נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים' נכונו לעוברי עבירה דינים... אמר הקב"ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו חמשה מגלבין. שאת, ספחת, בהרת, שחין, מכוה" (במדבר י"ג ד'). הנה משמע מדבריהם ז"ל דאין הנגעים ענין טבעי אלא כעונש מן השמים, ובאמצעות הנגעים הקב"ה קורא לנו לפשפש במעשינו ולחזור בתשובה. וכבר דנו בזה רבותינו הראשונים. מדברי הרמב"ן מתבאר שמחלק בזה בין נגעי אדם ...

קרא עוד

פרשת תזריע – טומאת צרעת וטהרתה בזמן הזה

"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים" (י"ג ב') "זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן" (י"ד ב'). הנה בשתי פרשיות אלה, תזריע ומצורע, למדים אנו את מצות הצרעת, טומאתה וטהרתה. והנה הרמב"ם מנה את טומאת הצרעת בג' מצוות חלוקות דהיינו נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים, הלא המה מצוות עשה ק"א –ק"ג. ובמצוות טהרת הנגע מנה ג' מצוות, דהיינו מצ" ...

קרא עוד

הקנאת המצה לאורח

שאלה: במה ששאל על מה שראה בשמי בהגדה של פסח מנחת אשר דאין בעל הבית צריך להקנות את המצה לאורח משום דעצם נתינת המצה על מנת שיאכלנה הו"ל הקנאה גמורה, ותמה מע"כ דמנ"ל שבעה"ב מתכוין להקנות את המצה לאורח ושמא מתכוין הוא להאכילו משלו. והביא את דברי הרא"ש (קידושין פ"ק סימן כ') דהמשאיל לאיש טבעת כדי לקדש את האשה, אף ששאלה לא קניא קדושיה קידושין דאמדינן דעתיה דבודאי מתכוין הוא להקנות את הטבעת לחבירו בכל דרך וענין הנצ ...

קרא עוד

חיוב הסיבה לאדם שקשה להשתמש ביד ימין

שאלה: בחור שנפגעה יד ימינו בתאונת דרכים וכשהוא מיסב על צד שמאל יש לו רעד ביד ימינו וקשה לו להכניס את המצה לפיו, וכאשר הוא ניסה בעבר לשתות ביד ימין כשהוא מיסב על צד שמאל נשפך היין. אם לא יסב כלל יגרם לו בושת פנים כי כל הנוכחים ישאלו מדוע אינו מיסב ונפשו בשאלתו אם ראוי שיסב הסיבת ימין.  תשובה: נראה אכן שרשאי הוא להסב על צד ימינו, ולא זו בלבד שהוא רשאי לעשות כן אף אפשר שגם מצוה עליו לעשות כן, דהנה שני טעמים אמ ...

קרא עוד

אשה שקשה לה לאכול מרור

שאלה: אשה אחת שאינה יכולה לאכול חסה ובכל פעם שניסתה בשנים קודמות לאכול חסה הקיאה, וכפי הנראה זו נטיה גנטית כי גם רוב בני משפחתה מגיבים כך לאכילת חסה. ועתה היא מעוברת ואינה מסוגלת לאכול חזרת (תמכא) משום חריפותה ולפי הרגשת לבה תסתכן ע"י אכילת תמכא. ושאלתה בפיה, האם יכולה היא בשעת דחק גדול כזה לברך על אכילת כלשהו, או שמא פטורה היא לגמרי מלאכול מרור. תשובה: כבר ביארתי במק"א דאין לברך על אכילת מרור פחות מכזית, ד ...

קרא עוד

מצות שהונחו תחת המיטה

שאלה: חבילות מצות מצוה שהיו ארוזות והונחו במזוודה מתחת למטה שישנו עליה, האם מותר להשתמש בהם. תשובה: אבאר בקיצור את הברור לענ"ד המצות אלה ראויות אף לכתחלה למצוה, ויאכלו ענוים וישבעו ויקיימו מצות ה'. הנה מקור הלכה זו בפסחים דף קי"ב ע"א "אוכלין ומשקין תחת המטה אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן". והלכה זו מצינו גם בירושלמי תרומות (פ"ח ה"ג) "אסור דלא למיתן בר נש פריטין גו פומיה ותבשילא תותי ערסא". ולכאור ...

קרא עוד

אכילת מצה קודם פסח

שאלה: ראובן נוהג בביתו שלא לאכול מר"ח ניסן מצה ושאלתו האם מותר לו לאכול מצת חמץ רגילה, או שגם מצה זו היא בכלל המנהג ואסורה באכילה. תשובה: שאלה זו תלויה בג' דברים הצריכים ביאור א) טעם האיסור של אכילת מצה קודם הפסח ב) א. מתי זמן האיסור מעיקר הדין ג) איזה מצה נאסרה קודם הפסח ונבארם בעזהי"ת להלן: משנה פסחים (צ"ט:) ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך וכו' ובגמ' פליגי רב הונא ורב פפא בחידוש המשנה. דר"ה ס"ל ...

קרא עוד

פרשת שמיני – להזהיר הגדולים על הקטנים

"לא תאכלום כי שקץ הם" (י"א מ"ב). "ת"ש לא תאכלום כי שקץ הם - לא תאכילום, להזהיר הגדולים על הקטנים; מאי לאו דאמר להו לא תאכלו, לא, דלא ליספו ליה בידים. תא שמע כל נפש מכם לא תאכל דם - להזהיר הגדולים על הקטנים, מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו, לא, דלא ליספו להו בידים. ת"ש אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים, מאי לאו דאמר להו לא תיטמו, לא, דלא ליטמו להו בידים. וצריכי; דאי אשמעינן שקצים, משום דאיסורן במשהו, אבל דם דע ...

קרא עוד

אם נכון לקרוא בלחש עם שליח ציבור הקורא את המגילה

הנה יש לעיין במי שיש מגילה כשרה תחת ידו אם נכון שיקרא בלחש ביחד עם הש"צ את המגילה או שמא עדיף לשמוע ולשתוק. דהנה בסימן תר"צ סעיף ד' איתא דמי שאין בידו מגילה כשרה לא יקרא עם הש"צ, ובט"ז ס"ק ד' וכן במג"א ס"ק ו' ביארו דיש חשש שמא העומד לצדו ישמע ממנו ולא מן הש"צ ולא יצא יד"ח. ולכאורה חשש זה קיים אף במגילה כשרה שהרי צריך כונת שומע ומשמיע. אך באמת אם יקרא בלחש באופן שחבירו העומד על ידו לא ישמע כלל אין כל חשש והפ ...

קרא עוד

בזמן מצות זכירת מעשה עמלק

ובענין זמן זכירה זו מה"ת, כתבו כמה מגדולי האחרונים דמה"ת צריך להזכיר מעשה עמלק פעם בשנה וכך משמע מדברי השו"ע כמבואר לעיל אות ב', והשתיתו דבריהם על מה שקבעו חז"ל די"ב חודש הוי זמן שכחה לגבי דין אבילות, ולכן אין אבילות יותר מי"ב חודש אף על אביו ואמו, כמ"ש נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד (עיין ברכות נ"ח ע"ב), כ"כ הג"ר ישעיהו פיק בספר מיני תרגימא, כ"כ בפעולת שכיר על המעשה רב שם וכ"כ בשו"ת חתם סופר אהע"ז ח"א סימן ...

קרא עוד

פרשת ויקהל – אל הכפורת היו פני הכרובים

"ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצותיו ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים" (ל"ז ז' - ח' - ט'). "ושני כרובים בדמות מלאכים שנקראו כרובים ובדמות ילדים קטנים להורות שאם הרב דומה למלאך ה' צבאות והוא נקי מן החטא כתינוק בן שנה אז יבקשו תורה מפיהו וצריך להיות נקי מאלהים ואדם ...

קרא עוד

פרשת ויקהל – אם קטן כשר בבנין בית המקדש ועשיית כליו

"ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים" (ל"ו ד'). הנה יש לעיין אם קטן כשר לעשיית המקדש וכליו. ולכאורה מפורש בסנהדרין (ס"ט ע"ב) דקטן פסול שהרי דרשו שם מדכתיב (שמות ל"ו ד') "איש איש ממלאכתו אשר המה עשים" דבצלאל היה בן י"ג שנים, עי"ש. הרי דקטן פסול לעשיית המקדש וכליו, ויש לעיין בהלכה זו האם גזה"כ היא וכהלכתא בלא טעמא, או שמא טעם וסברא יש בדבר. אך באמת אין מזה הכרח דאפשר דאין בזה ק ...

קרא עוד

פרשת כי תשא – לך רד מגדולתך

הן סוגיה זו של חטא העגל מן הסתומות והעמומות שבתורה. היעלה על הדעת שדור המדבר שבעיניהם ראו את כבוד ה' ששכן על הר סיני, יכפרו בעיקר ויעבדו אלהים אחרים. אלא נראה ברור ופשוט שלא כפרו באלקי ישראל, אלא העלו על דעתם שעל ידי עגל זה ינהיגם הקב"ה ויתגלה להם רצונו. וכעין מה שמצינו בכרובים שאמרו חז"ל (בב"ב צ"ט ע"א) "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום פניהם אל הבית". הרי שהקב"ה גילה נחת רוח או חלילה מורת רוח כביכול ע"י הכר ...

קרא עוד

פרשת כי תשא – בענייני פיקוח נפש בשבת

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" (ל"א ט"ז). א במקור ההלכה דפקוח נפש דוחה כל התורה כולה "ר' שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוא אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא שימות בהם, אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל דלית ליה פירכא וכו' אשכחן ודאי ספק מנא לן ודשמואל ודאי לית ליה פירכא" (יומא פ"ה ע"ב). הרי לן מס ...

קרא עוד

בישול בסיד ובמגנזיום

כבוד יקירי אהובי האברך המופלא הרה"ג ר' חנניה שפרן הי"ו. הנני למלא בקשתו ולהעלות על הכתב הנלענ"ד בענין חימום אוכל בשבת ע"י ערכה מיוחדת המבוססת ע"י ריאקציה כימית בין אבקת מגנזיום ומי סודיום. א כפי שכתב כבודו בטוב טעם יש לדון כאן בכמה צדדים, האם יש בזה חשש דאורייתא או חשש דרבנן, ונבאר. כתב רש"י בשבת ל"ט ע"א בטעם שאין איסור בישול בחמה דאין דרך בישול בכך, ולפי דבריו יש שנקטו דאם בזמן מן הזמנים יהיה דרכם של בנ"א ...

קרא עוד

בישול בסיד וגדר מלוח כמבושל

כבוד הרה"ג המצויין ר'... בדבר שאלתו האם מותר להשתמש בשבת בהמצאה חדשה שבו מרתיחים אוכל ע"י סיד רותח, וענינו כך, כאשר סיד בא במגע עם מים נוצרת תגובה כימית שבו הסיד רותח ומגיע לדרגות חום גבוהות. ויש מיכל שבו אוכל מבושל והמיכל הזה מוכנס לכלי בעל שתי דפנות, בחלל הפנימי יש סיד ובחלל החיצוני מים, ובפתיחת הכלי נשפכים המים לתוך החלל הפנימי שבו הסיד, והאוכל שבמיכל הפנימי מתחמם באופן מיידי, ונשאלת השאלה אם מותר לפתוח ...

קרא עוד

פרשת תרומה – אורים ותומים וארון העדות

"ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים" (כ"ח ל'). "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך" (כ"ה ט"ז). א הנה נחלקו הראשונים במהות האורים ותומים, מה היו וכיצד נעשו, ושלש מחלוקות בדבר: א. דעת רש"י והרמב"ן (שם) דהאו"ת היו כתב של שם המפורש המונח בין כפלי החשן, וכ"כ הריטב"א ביומא ע"ג ע"ב וכן דעת הראב"ד בבית בחירה פ"ד ה"א לפי דעת הכסף משנה שם. והרמב"ן הוסיף דאין הכתוב מפרש מעשה האו"ת משום שלא נמסר כלל לבעלי המלאכה א ...

קרא עוד

פרשת תרומה – במצות בנין בית המקדש

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (כ"ה ח' - ט'). א כתב הרמב"ם בספה"מ (מ"ע כ') וז"ל "שצונו לבנות בית עבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקיבוץ בכל שנה כמו שיתבאר, והוא אומרו יתעלה 'ועשו לי מקדש' ולשון ספרי (דברים פ"ב) שלשה מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק, ...

קרא עוד

היושב בביתו ושותה מים מזמן לזמן מתי צריך לברך

הן נשאלתי פעמים הרבה בלומדים היושבים בבית המדרש או מי שיושב בביתו ורגילין לשתות מים כל כמה זמן האם צריכים לברך על כל שתיה ושתיה או שמא יברכו ברכת שהכל בשתייתם הראשונה וברכת בנ"ר בגמר שתייתם לפני יציאתם לביתם. ושאלה זו כפולה ומכופלת, בין לגבי ברכה ראשונה ובין לגבי ברכה אחרונה. דהנה לכאורה פשוט דכיון שזה הרגלו ודרכו אין כאן היסח הדעת, ועד כאן לא נחלקו אלא בגדרי היסח הדעת דהיינו גמר סעודתו, סילוק השלחן, הב לן ...

קרא עוד

ברכת שהכל בשותה מים למנוע התייבשות

במה שמזהירים רופאי זמנינו מחשש איבוד נוזלים ולפי דבריהם יש חשיבות גדולה בריבויי שתיית מים ובפרט כששוהים בחוץ ומתאמצים כגון בטיולים וכדומה ורבים אכן נוהגים לשתות בזמנים קצובים אף כשאינם מרגישים צמאון, ושאל האם לברך שהכל דהלא אמרו דרק השותה מים לצמאו מברך שהכל נה"ב (ברכות מ"ה ע"א, תוס' שם ושו"ע סימן ר"ד סעיף ז'). נראה דחייב לברך דלא באו אלא למעט חנקתיה אומצא שבו אין המים תכלית בפנ"ע אלא אמצעי לבלוע מאכלו, אבל ...

קרא עוד

ברכה על קרמבו

נשאלתי בענין ברכת הממתק הקרוי קרמבו שבתחתיתו ביסקויט ועליו מעין קרם מצופה שוקולד. מחד גיסא כל שיש בו מחמשת המינים ברכתו מזונות, אך מאידך ברור כשמש שהביסקוויט טפל לחלוטין לקרם שעל גביו, והקרם עיקר והמזונות טפל. אמנם מבואר להדיא דכל שאחד מחמשת המינים מעורב בו לשם טעם אף אם טפל הוא ברכתו מזונות, ולפי"ז לכאורה יש לברך מזונות על מעדן זה. אך מאידך גיסא מבואר בשני סעיפים שבשו"ע דרקיקין ששמים עליהם מרקחת מברכים על ...

קרא עוד

השותה לרפואה ואוכל סוכר כדי שיוכל לשתות

כבוד ידי"נ ויקיר לבבי גדול בתורה ומדותיו תרומיות הרה"ג ר' שמואל מאיר אנשין שליט"א ראש ישיבה בקהל עדת ירושלים בדבר ששאל במי שמרבה בשתיית מים כל בוקר על אף שאינו צמא כלל, וסיבת מנהגו זה כדי לרפא את הצרבת הקשה שסובל ממנה. ולפעמים לאחר שכבר שתה כמה כוסות קשה לו להמשיך ולשתות אא"כ יאכל קצת סוכר כדי למתק את פיו, ושאל אם צריך לברך באכילת הסוכר או שמא כיון שאין לו ענין באכילת הסוכר אלא כדי להקל על שתיית המים הוי לי ...

קרא עוד

פרשת משפטים – הקדימו נעשה לנשמע

"אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב: 'ברכו את ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו', ברישא עושי והדר לשמוע" (שבת פ"ח ע"א).  הנה מעמד הר סיני נעלה ונשגב מניסי יציאת מצרים כולן, ואף מנס קריעת ים סוף בו זכו למעלת הנבואה מה שלא זכו כל הנביאים והיו מראין באצבע כדכתיב "זה א-לי", הלא בשעת קבלת התורה העפילו ישראל ונתעלו למדרגת מל ...

קרא עוד

פרשת משפטים – מתה מחמת מלאכה

"וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם" (כ"ב י"ג). "גבי שואל לא כתב אלא ונשבר או מת ולא כתב או נשבה כדכתב גבי שומר שכר (לעיל פסוק ט') משום דהכתוב בא לרמז, דאפילו שואל פטור ממיתה מחמת מלאכה כדאיתא פרק השואל (ב"מ צ"ד ע"א) משום דסברא הוא דלא לאוקמא בכילתא שאלה והכא רמיזת דלא כתיב שבויה גבי שואל משום דלא שייכה ביה נשבית מחמת מלאכה כמו בשבירה ומתה והשתא הוי פי' דקרא הכי ונשבר או מת מעצמו ולא מ ...

קרא עוד

פרשת יתרו – בשלשה דברים ניתנה תורה

"בשלשה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר" (במדבר רבה א' ז'). הנה צריך ביאור בשלשה אלה, מה רמז יש בהן. ולמה רק בהם ועל ידם ניתן כלי חמדה לישראל. נראה בזה עפ"י דברי אור החיים (שמות י"ט ב') עה"פ "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" וז"ל: "אכן כוונת הכתוב היא להקדים ג' עניינים הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת שדי היא תורתנו הנעימה, הא' הוא התגברות והתעצמות ב ...

קרא עוד

פרשת יתרו – כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו (תקנות וגזירות שבטל טעמן)

 "והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת. לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר" (י"ט י"ב - י"ג). "ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה" (י"ט ט"ו). "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם" (דברים ה' כ"ז). "מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשוך היובל למה לי, שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, וכי תימא הנ ...

קרא עוד

פרשת בשלח – אשירה לד' כי גאה גאה

"אז ישיר משה הה"ד (שם צג) נכון כסאך מאז א"ר ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך ... ד"א אז ישיר משה הה"ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל ברא אדה"ר ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה וכן י ...

קרא עוד
לתחילת הדף