אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס (Page 6)
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

שמיעת הבדלה בטלפון

כבוד תלמידי אהובי, יקיר לבבי מורה הוראה מובהק הרה"ג ר' יוחנן בורגר שליט"א בדבר שאלתו באברך שיש לו דודה זקנה שלא זכתה לזש"ק והיא גרה לבדה ואין לה מי שיוציא אותה יד"ח בהבדלה. אשה זו מתביישת לבקש משכנים להוציא אותה יד"ח בביתם, והיא מבקשת ממנו להוציא אותה יד"ח בטלפון. אברך יקר זה שואל אם מחוייב הוא לנסוע לביתה כל מוצש"ק להוציא אותה ידי חובתה או שמא יעשה בקשתה ויתקשר אליה בטלפון כאשר הוא מבדיל בביתו. לדברי האברך ...

קרא עוד

פרשת בשלח – שומע כעונה

ל"ו מקורות (ל"ו חכמו ישכילו זאת) "ת"ר, בו ביום דרש רבי עקיבא: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה, כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים, משה אמר (שמות ט"ו) אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'; רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה ...

קרא עוד

פרשת בא – שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו

"וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו" (רמב"ן סוף פרשת בא). והדברים מופלאים. לא נבראו שמים וארץ ומה שביניהם, לא ברא הקב"ה את העליונים והתחתונים את המלאכים ואת השרפים, את המאורות ואת הכוכבים, אלא לתכלית אחת, "שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו". וכך אמר הנביא ישעיהו (מ"ג כ"א) "עם זו יצר ...

קרא עוד

פרשת בא – דבר שאין מתכוין ופסיק רישא

"וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" (י"ב ט"ז). "דתניא: רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ" (שבת כ"ב ע"א). הנה מצינו במקומות רבים בש"ס שיטת ר"ש דדשא"מ מותר, אך לא מצינו לא בבבלי ולא בירושלמי ואף לא בדברי רבותינו הראשונים טעם הדברים, על מה ולמה קבע ר"ש הלכה זו. והפני יהושע בשבת (מ"ב ע"א ד"ה בגמרא) כת ...

קרא עוד

פרשת וארא – ארבע לשונות של גאולה

"לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו' ז'). כתבו רש"י והרשב"ם בר"פ ערבי פסחים (צ"ט ע"ב) ד' כוסות הם כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי (שמות י' ו'-ז'), והנה בין כוס ראשון לשני מותר לשתות, וכן בין שני לשלישי, אך ...

קרא עוד

פרשת וארא – במצות קידוש השם

"ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך" (ז' כ"ח). "עוד זו דרש תודוס איש רומי, מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש, נשאו קל וחומר מצפרדעים, ומה צפרדעין שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו "ועלו ובאו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך", אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה" (פסחים ...

קרא עוד

אם מותר לעבור עבירה בקום עשה כדי למנוע עבירה חמורה יותר בשב ואל תעשה

"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (ב' א'). "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך, אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב! פר ...

קרא עוד

להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך

"ומפני שלא נמסרו ישראל באותו זמן ביד מושל אחד שהיה מושל עליהם להריגה כמו שהיה בימי המן, אלא שבאו האויבים עליהם למלחמה ולא בקשו מהם אלא ההכנעה ולהיות ידם תקיפה על ישראל ולהעבירם על דתם, כידוע ממעשה אנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם כדרך המלכים המנצחים זה את זה וכובשין אחד ממדינות חבריהם ומכריחין לאמונתן, ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרים לאמ ...

קרא עוד

פרשת ויחי – משם רועה אבן ישראל

"ויחל יעקב לצוות את בניו ויאסוף רגליו אל המטה, ויגוע ויאסף אל עמיו" (בראשית מ"ט ל"ג). "אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת, א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, א"ל מקרא אני דורש "ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים", מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (תענית ה' ע"ב). ופירש רש"י שם "ודחנטו חנטייא, נדמה להם שמת אבל חי היה". דברי רבי יוחנן נעלמים ונש ...

קרא עוד

צום עשרה בטבת ושאר צומות שחלו בשבת

"בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה " (יחזקאל כ"ד ב'). "וחילוק יש ביניהם שארבעת הצומות הם נדחין לפעמים כשחלו בשבת חוץ מעשרה בטבת שאינו חל לעולם בשבת אבל הוא חל לפעמים ביום ששי ומתענין בו ביום ואפילו היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו (יחזקאל כ"ד ב') בעצם היום הזה כמו ביום הכפורים ושאר הצומות אינן חלין לעולם ביום ששי" (אבודרהם סדר תפילת התעניות ...

קרא עוד

פרשת וישב – את האבן אשר שם מראשותיו

הנה בפרשה זו מתחילים אנו לקרוא וללמוד על הקורות את יוסף ואחיו. ופרשה זו מפורשת בתורה באריכות גדולה משום חשיבותה. וכבר אמרו חז"ל (שבת י' ע"ב) "לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים, שהרי בשביל שני סלעים מילת נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו למצרים". אך לא רק את האב הוכיחו חז"ל בשבט לשונם שלא יפלה בן בין הבנים כדי לא לגרום קנאה ושנאה בין האחים, אלא אף את האחים ייסרו בשוטים ובעקרבים על פירוד הלבבות ושנאת איש את רעהו, עד ...

קרא עוד

פרשת וישב -מצות יבום בקטלנית

"ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה" (ל"ח י"א). "כי אמר פן ימות - מוחזקת היא זו שימותו אנשיה" (רש"י שם). והקשה הרמב"ן לפרש"י דלמה ידחה אותה בקש ולא אמר לה שלא יתן לה את שלה בנו מכיון שקטלנית היא, ועוד הרי ער ואונן בחטאם מתו ואין תמר מוחזקת על ידם במיתת הבעל. ומשו"כ פירש הרמב"ן שיהודה תלה את חטאם של ער ואונן במה שנשאו נשים בילדותם ומשו" ...

קרא עוד

אמלתרא בנר חנוכה

ב' אייר תשס"ז כבוד ידי"נ הגאון הגדול המפורסם מוה"ר יצחק נתן קופרשטוק שליט"א (זצ"ל) מח"ס הנפלא מאורות נתן רב שלום עד בלי ירח. ענותנותו תרבני לעיין בדבריו היקרים והנני במענה קצר לרוב טרדותי. ראשית אודה למעכ"ת על דבריו היקרים והבהירים שהם תמיד למשיב נפש ולעונג לבב, כה יתן ה' וכה יוסיף למעכ"ת כח ועוז להגדיל תורה ולהאדירה. במה שרצה לחדש דבנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה מהני אמלתרא להכשירו כמו שמצינו בעירובין ג ...

קרא עוד

האם צריך להדליק מבחוץ ממש

במה ששאל במי שדר בבית שבו בקומת הכניסה יש "לובי" עם קיר זכוכית שקופה, האם צריך הוא להדליק דוקא מבחוץ וכדי לעשות כן צריך הוא להוציא הוצאות לקנות תיבת זכוכית ולהדליק בחנוכיה קטנה של פח, או שמא יכול הוא להדליק מבפנים מאחורי קיר הזכוכית והנר נראה מבחוץ ברה"ר ממש כאילו היה מדליקו בחוץ כי גם אז היה הנר מאחורי תיבת זכוכית, ובפנים יוכל להדליק בחנוכיית כסף גדולה ומהודרת שיש בה גם הידור מצוה. הנה לענ"ד אין קפידא שהחנ ...

קרא עוד

נר חנוכה ונר שבת באור החשמל

במה ששאל לדעתי אם אפשר לברך על הדלקת נר שבת ונר חנוכה במאור החשמל. בשאלה זו כבר דנו האחרונים מאז שהשימוש באור החשמל הפך להיות נחלת הכלל. יש הסוברים שיוצא יד"ח, יש שחילקו בין נר שבת לנר חנוכה, (ובשו"ת כוכבי יצחק לש"ב הג"ר יצחק שטרנהל זצ"ל בסימן ה' הביא בשם מרן הגר"א קוטלר זצ"ל שיוצאים יד"ח נ"ש בחשמל עי"ש), אך רוב האחרונים נקטו שאין לברך לא בנר שבת ולא בנר חנוכה אלא שנחלקו בטעם הדברים, ואבאר. בשו"ת בית יצחק י ...

קרא עוד

הדלקת נר חנוכה במטוס

כבוד הרב היקר וכו' במה ששאלת בענין הנמצא במטוס באחד מלילות החנוכה בטיסה ארוכה ולא יגיע לישוב עד אור הבוקר כיצד ינהג בנר חנוכה, וכתבת שנחלקו שני רבנים חשובים במקום מושבך בארה"ב אם ראוי להדליק נר חנוכה ולכבותו מיד, שהרי אין צוות המטוס מאפשר להבעיר אש במטוס, ולדעת הרב האחר ידליק נר ולא יכבנו דאם יכבנו לא קיים מצותו אלא יאמר לצוות המטוס שאם זה רצונם שיכבו את הנר, ושאל מה דעתי בזה. אען ואומר, עד שאתה שואלני אם י ...

קרא עוד

פרשת וישלח – על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה

"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (ל"ב כ"ה-כ"ט).  כל מאורע זה רמז לדורותיו של יעקב. וכך אמרו במדרש "רוכלותיו של יעקב לא היתה אלא מאותו האבק שתחת רגליו. ר' יודן אמר תרתי ר' יודן אמ ...

קרא עוד

פרשת וישלח – שמעון ולוי ואנשי שכם

"ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר" (בראשית ל"ד כ"ה).  א הנה במעשה שמעון ולוי באנשי שכם נחלקו הרמב"ם והרמב"ן באיזה דין דנו הם את אנשי שכם להריגה, והרבה יש להאריך בסוגיא זו. ונבאר את עיקרי הדברים בעזהי"ת. כתב הרמב"ם (פ"ט מהלכות מלכים הי"ד) "וכיצד הן מצווין על הדינים חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצוות אלו ולהזה ...

קרא עוד

פרשת ויצא – תפילות אבות תקנום

"ויפגע במקום" (כ"ח י"א). "ורבותינו פירשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז' ט"ז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה" (רש"י שם). דורשי רשימות דרשו, בשמו של כל אחד מן האבות נרמזת תפילתו המיוחדת, באות השניה של שמותיהם. ב' דאברהם היא לתפלת הבקר, צ' דיצחק רמז היא לתפלת הצהריים, ואות ע' דיעקב כנגד תפילת ערבית עומדת. וברור הדבר אפוא, דלא באקראי תיקנו ...

קרא עוד

פרשת ויצא – הסכם שהופר על ידי צד אחד האם השני מחוייב לקיימו

"עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה" (ל"א נ"ב). "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד ועבר אחד מהם על השבועה השני פטור ואינו צריך התרה לפיכך איש ואשה שנשתדכו זה לזה וקבלו חרם לינשא לזמן קבוע מי שיעכב והעביר המועד אסור לינשא לאחר והלה מותר ואינו צריך התרה. הגה ואפילו אם טען זה העובר המועד שהיה אנוס אינו נאמן שיתחייב שכנגדו עדיין בשבועתו ומ"מ אם רצה זה ...

קרא עוד

פרשת תולדות – עלי קללתך בני

"ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי" (כ"ז, י"ג). הן ידוע בשם אדוננו אור העולם הגר"א מוילנא שפירש את דברי רבקה אמנו "עלי" ר"ת עשו לבן יוסף. רבקה רואה ברוח קדשה שאלה הם שלש גזירות קשות ושלשה נסיונות קשים שיעקב אבינו יעבור בימי חייו. וכאשר יעקב אבינו נרתע לאחוריו וירא לקיים את פקודת רבקה אמו ואומר הוא "אולי ימושני אבי והבאתי עלי קללה ולא ברכה". אומרת לו רבקה "עלי קללתך בני", אלה הן שלש הקללות שעמ ...

קרא עוד

פרשת תולדות – המכשיל חבירו בחטא בדרך עקיפה

"וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (כ"ז מ"א). הנה יש לעיין בכל הנהגתו של יעקב אבינו בקנין הבכורה ובנטילת הברכות במרמה, ובודאי היה ברור וידוע שמעשים אלה יביאו את עשו לשנאה כבושה ולידי נסיון להרוג את יעקב אבינו. ולמה לא חשש יעקב לעבירת לפני עור לא תתן מכשול. ואף דפשוט דכל מעשי אבות שורשם בעולמות ותיקונים שהשיגו ברוח קדשם ובעומק בינתם. מ"מ נלך בדרכי א ...

קרא עוד

פרשת חיי שרה – יפה שיחתן של עבדי אבות

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו... ואשביעך בה' אלקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני...כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"  על פרשת שליחות זו של אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים" (ב"ר ס' ח').  ומן הראוי להתבונן, אברהם אבינו מצווה לאליעזר "לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אני יושב בקרבו", בנות הכנעני שכניו של אברהם אבינו אינ ...

קרא עוד

פרשת חיי שרה – עבורי אחסנתא

"ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו" (כ"ד ל"ו). "שטר מתנה הראה לו" (רש"י שם). "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (כ"ה ה'). "ויתן אברהם וגו' - אמר ר' נחמיה ברכה דיאתיקי, שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם (לעיל י"ב ב') והיה ברכה, הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה, ואברהם מסרם ליצחק" (רש"י שם). והקשה רבינו אליהו מזרחי בפירושו ממה דאמרו בבבא בתרא (קל"ג ע"ב) דאסור להעביר נחלה אפילו מברא בישא ל ...

קרא עוד

פרשת וירא – מצות ביקור חולים בישראל ובבני נח

"וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו' לבקר את החולה" (רש"י י"ח א').  א במקור מצוה זו מצינו כמה מקורות בדברי הגמ' ונפרטם אחד לאחד. א. בסוטה (י"ד ע"א) אמרו "אחרי ה' אלקיכם תלכו, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה, והלא כבר נאמר כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, אלא הלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הקב"ה ביקר חולים דכתיב 'וירא אליו ה' באלוני ממרא, אף אתה בקר חולים". ב. בב"מ (ל' ע"ב) "והודעת להם זה בית חייהם, את הדרך זו גמילות חסדים, ...

קרא עוד

כשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם

"וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח ע"ג המזבח" (רש"י ויקרא כ"ו מ"ב). וזה מזמן נתקשיתי מברכת הזכרונות בר"ה, בה אנו אומרים "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור, בא"י זוכר הברית", הרי דצריך זכירה מעלייתא.ועוד שנינו בראש השנה (ט"ז ע"ב), "אמר הקב"ה לישראל תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור אילו של יצחק בן א ...

קרא עוד

פרשת לך לך – כי עליך הורגנו כל היום

"ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם, זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר... ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו" (יז, ט'-כ"ד). הברית אות היא כי כל חיינו ערוכים ושמורים לפני ד'. לא רק רוחו של היהודי עולה היא למעלה עדי שמים, אף גופו אשר בעפר יסודו כלי מוכן לעבודת האלוקים. הרך הנימול כקרבן עולה הוא העולה לרצון לפני ד'. וכך נאמר בזוה"ק (ח"א צ"ג): ...

קרא עוד

פרשת לך לך – ביסוד מצות מילה וגדרה

"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר...והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם" (י"ז י' י"ג). הנה כבר האריכו האחרונים במצות מילה אם עיקרה בעצם המעשה דהיינו החיתוך  והפריעה, או בתוצאות המעשה דהיינו שיהיה מהול וחתום באות ברית קודש. וכבר מילתי אמורה דבאמת מצינו בזה ג' דרכי הבנה: א. ההבנה המקובלת והפשוטה דמעשה המילה היא המצוה דהיינו הסרת הערלה ופריעת הקרום התחתון. ב. תוצאות המעשה, דהיינו שיהי ...

קרא עוד

פרשת נח – ונח מצא חן

"ונח מצא חן בעיני ה'" (ו' ח'). א מציאת חן בעיני ד' היא השלימות העליונה. "אדם שמצא חן בעיני ד' הגיע אל השלימות העליונה שאדם יכול להשיג לפני ד'... אין הוא אומר לפני ד' אלא "בעיני ד'" על דעת המקום ובעיני ה', אם אדם ראוי שד' יחוננו, הרי הוא מוצא חן בעיניו" (רש"ר הירש בפירושו לתורה). כיצד ישיג אדם שלימות זו? כיצד ימצא חן בעיני ד'? מצאנו בדברי חז"ל ארבעה דברים המביאים חן על האדם, ואלו הן: ענוה, תמימות, יראת שמים, ...

קרא עוד

פרשת נח – מאבד עצמו לדעת

"ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש" (ט' ה'). "אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה, את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו" (רש"י שם). ומקור הלכה זו בב"ק (צ"א ע"ב) "ר' אלעזר אומר: מיד נפשותיכם אדרש את דמכם" והיינו איסור מאבד עצמו לדעת ועי"ש בפירש"י. והנה נחלקו האחרונים במאבד עצמו לדעת האם עובר על לא תרצח ואין פסוק זה אלא גילוי מילתא דאין בין נפשו הוא לנפש זולתו וכשם שאסור לו לשפוך דם רעהו כך אסור לו לאבד עצמו לדעת ורוצח הוא. ...

קרא עוד
לתחילת הדף