אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס (Page 7)
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

בגדר השיעור באתרוג

בסוכה ל"ד ע"ב נחלקו במשנה ר' מאיר ור' יהודה בשיעור אתרוג, לשיטת ר"מ הוי כאגוז ולשיטת ר"י הוי כביצה. ובגמ' (שם ל"א ע"ב) מבואר דיסוד שיעור זה הוי משום גמר פרי דבפחות מהכי לא הוי גמר פרי. ולהלכה נפסק כשיטת ר"י דשיעור אתרוג כביצה כמבואר בשו"ע סימן תרמ"ח סעיף כ"ב עי"ש. ויש לעיין בגדר זה, האם הוי כפשוטו, דאין כאן גדר שיעור כשאר שיעורי תורה שהם הלכה למשה מסיני, דבאתרוג אין גדר מסויים של שיעור בנפחו, אלא דכיון שכתי ...

קרא עוד

דין הישן לגבי מצות סוכה וכלל מצוות התורה

הנה יש לעיין באדם כשהוא ישן האם נחשב לבר חיובא במצוות, והאם יקבל שכר על מצוה שקיים בשנתו. ולחילופין מי שעבר עבירה בשנתו האם יענש. וידוע מה שחידש הגרש"ז אוירבך זצ"ל במי שנרדם חוץ לסוכה דאין חייב להעיר אותו על מנת שיכנס לסוכה דישן כשוטה הוא ואינו בר חיוב ופטור הוא מן המצוות. ועוד חידש הגאון דבשעת הדחק מותר אף להוציא ישן מן הסוכה על מנת לפנות מקום לאחרים, כיון שאינו עובר בכלום כשהוא ישן. הדברים הובאו בספרים רב ...

קרא עוד

פסקים ותשובות בענין המצטער בסוכה

א הנוחר בשנתו ומפריע לאחרים לישון הנה נשאלתי בבני משפחה גדולה שכולם רוצים לישון בסוכה, אך אחד מבני המשפחה נוחר ומפריע לכל בני המשפחה לישון. האם עליו לצאת מן הסוכה ולישון בבית כדי לאפשר לכל שאר בני המשפחה לישון בסוכה, שהרי רבים הם והוא היחיד, או שמא כל מי שהנחירות מפריעות לו לישון מצטער הוא והמצטער פטור מן הסוכה אבל הנוחר אינו מצטער ואין לו היתר כלשהו לצאת מן הסוכה. ולכאורה פשוט כצד השני שהרי לא אמרו המצער פ ...

קרא עוד

סוכה שדפנותיה יריעות

כבוד הרה"ג המצויין מח"ס חשובים מאד הרב משה הררי שליט"א מכתבו קיבלתי לנכון והנני במענה ובהתנצלות על איחור תשובתי. שאל מעכ"ת על דעתי בענין סוכת נחלים שדפנותיה עשויות יריעות, וכתב לפקפק בכשרותן של סוכות אלה משלשה טעמים: א. משום שהיריעות נעות קצת ברוח מצויה. ב. משום דברי השו"ע בסימן תר"ל סעיף י' דאם עושה דפנות הסוכה מיריעות של פשתן טוב לארוג במחיצות קנים בפחות מג' כדי שאף אם יתנתקו היריעות ישאר דופן ע"י לבוד. ו ...

קרא עוד

סוכות במקומות ציבוריים

כבוד תלמידי אהובי האברך היקר והמופלא הרה"ג ר' עקיבא דרשוביץ שליט"א רב שלום עד בלי ירח במה ששאל לדעתי במה שכתב ת"ח אחד להחמיר בסוכות שעושים במקומות ציבוריים כגון בתי מלון, בתי מדרשות וכדומה שאינם סגורים מכל צד אלא פתוחים לכל עובר ושב, שלפי שיטת הרמ"א (סימן תר"מ ס"ד) שהעושה סוכה במקומות שיש גנבים ולסטים סוכה זו פסולה אף לאכילה כיון שאינה ראויה לשינה, ה"ה בסוכות אלה כיון שרוב בנ"א לא יסכימו לישון בסוכה זו מפני ...

קרא עוד

סוכה בתנאי שדה קרב

בדבר חיילים במוצב ברפיח ששאלו כיצד לנהוג בעמדת ירי שהחיילים מתייצבים בו לאחר התראה כדי להגן על המוצב ומפקד המוצב נתן להם רשות לסכך את העמדה לשעה מועטת כדי לאכול בו כזית ראשון בתנאי שתיכף יפרקו את הסכך לאחר אכילתן כדי שלא לפגוע בהסוואה של העמדה, ושאלתם האם לסכך את העמדה לפני התקדש החג שמא יצטרכו להתייצב בו בשעת צאת הכוכבים. הנה יש בזה שתי שאלות, האם סוכה זו אף אם תיעשה תהיה כשרה או פסולה, והאם מותר לבנות סוכ ...

קרא עוד

שינה בסוכה בשנה ראשונה

כבוד האברך היקר... במה ששאל אם לישון בסוכה היות ונשא את אשת נעוריו רק לפני כשלש חדשים ושמע שמרן כ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל הדברי יציב הורה למעשה דבשנה ראשונה אין לישון בסוכה. הנה בשו"ת דברי יציב למו"ר זצוק"ל או"ח ח"ב סימן רע"ד חידש דחתן בשנה ראשונה פטור מן הסוכה כיון שחייב לשמח את אשתו ובכלל מצות השמחה גם תשמיש כמו שהביא מפירוש הטור על התורה. ולענ"ד כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע קשה לומר כן דא"כ למה אין הלכה ...

קרא עוד

בדין הולכי דרכים ומשמשי החולה בסוכה

כבוד ידי"נ הרב הגאון המצויין מורה מובהק ר' יוסף דוד ויינגרטן שליט"א דיין מובהק בביד"צ דרכי תורה ומחשובי הרבנים בבית מדרשינו הנה אמרו "שאלת חכם חצי תשובה" (מגדל עוז הל' תשובה פ"ה), ודבריו המאירים הם תשובה שלימה, ובכל זאת הנני במענה קצר על שאלותיו. א משמשי חולה האם חייבים בליל א' של חג. כת"ר העיר שלכאורה זה תלוי בטעם שמשמשי החולה פטורים, דלשיטת הלבוש והגר"ז והמשנ"ב בס"ק ז' דפטורים משום דעוסק במצוה פטור מן המצ ...

קרא עוד

בסוכה שאין לה שיעור אלא בצירוף השטח שעל גבי מעקה

באחד שמדד את שטח סוכתו בערב החג ומצא שכל רוחב הסוכה 60 ס"מ אלא שאורכה גדול מרוחבה, והסוכה בנויה במרפסת שיש לה מעקה וגובה המעקה 60 ס"מ ועל המעקה יש משטח ברוחב 20 ס"מ שאפשר לשבת עליו ולהשתמש בו, ונפשו בשאלתו האם סוכה זו כשרה למצוה ולברכה. והשבתי לו דודאי כשרה סוכה זו גם לברך עליה משום שיש כאן ג' ספיקות וצדדים לחומרא, ואם בס"ס לחומרא נקטו רבים מן הפוסקים דמברכין (עיין משנ"ב סימן תפ"ט ס"ק ל"ח ובשעה"צ שם ס"ק מ"ה ...

קרא עוד

בענין קשירת הסכך לדפנות הסוכה

ה' תשרי תשס"ה כבוד ידי"נ ויקיר לבבי הרב הגאון המצויין מורה הוראה ומרביץ תורה הרב יוחנן יעקוב'ס שליט"א רב ומו"צ בבית שמש כנהר שלום וכנחל שוטף במה ששאל לדעתי על מש"כ הגאון הגדול הגרי"י פישר זצ"ל בשו"ת אבן ישראל (ח"ח סי' מ"ד) להחמיר דאם קשר את הסכך לסוכה הסוכה פסולה. ותמך הגאון יתדותיו על דברי המג"א בסי' תרכ"ז סק"ב שכתב בשם האגודה שהביא מן התוס' דאין לסכך בנסרים הקבועים במסמרים משום דהוי קבע, וכת"ר נטה להקל בז ...

קרא עוד

קביעת שיעור אכילה ביום הכיפורים

ער"ה תשע"א כבוד ידי"נ הרה"ג ר' משה פלג שליט"א רב מרכז רפואי שערי צדק במה ששאל לדעתי בנוגע לשיעורים ביוה"כ האם נכון להורות דשלש ביסקוויטים ממין מסוים הוי פחות מכשיעור כיון שבבדיקה שנערכה מצאו שאם ירסקם היטב אפשר לדוחסם לתוך כוס של גרם שהוא פחות מכותבת. הוראה זו בטעות יסודה דלהדיא מבואר במשנה בעוקצין פ"ב מ"ח "פת ספוגנית משתערת בכמות שהיא". ומה שאמרו (סימן תפ"ו ברמ"א) דאין חללי האויר מצטרפין לשיעור אינו אלא בח ...

קרא עוד

אם החולה עצמו צריך לדקדק לאכול הקל הקל

כבוד הרב הגאון המרביץ תורה לעדרים רבי שרגא נויברגר שליט"א רב שלום עד בלי ירח! קבלתי לנכון את הקונטרס היקר והנפלא "שש אנכי", והנני מודה לו ע"כ. ואכפיל ברכת מזל טוב למעכ"ת לרגל נישואי בנו היקר. יה"ר שיזכה לראות ולרוות רב נחת מכל יוצ"ח. הנני בהערה קצרה אגב עיון בדברי תורתו. הביא מע"כ את דברי האור שמח בפי"ד ממאכ"א הי"ד דנקטו חז"ל לשון מאכילין אותו הקל הקל, משום דהחולה עצמו אינו צריך לדקדק בכך אלא אוכל מכל הבא ל ...

קרא עוד

שליח ציבור שאינו מתענה ביום הכיפורים

כ"ו אלול תש"ס לידי"נ ויקיר לבבי בר אוריין ובר אבהן הרב חיים מילר שליט"א רמות בדבר שאלתו בבעל תפילה קבוע לימים נוראים אדם חשוב עד למאוד שלא עלינו חלה ורופאיו ציוו עליו לאכול ביום הכיפורים להחיות נפשו, האם רשאי הוא לעבור לפני התיבה ביוה"כ. שאלה זו במחלוקת היא שנויה בין גדולי האחרונים, דהנה בסימן תקס"ו נשנו שתי הלכות בזאח"ז בסעיף ה' איתא דמי שאינו מתענה לא יהיה ש"צ בימי התענית, ובס"ו מבואר די"א דמי שאינו מתענה ...

קרא עוד

חולה האוכל לשיעורים ביום הכיפורים האם צריך לברך בכל אכילה ואכילה

צום גדליה תשע"א במה ששאל לדעתי בחולה האוכל ביוה"כ פחות מכשיעור, האם צריך לברך על כל אכילה ואכילה או שמא פוטר את כל האכילות בברכה אחת וכן בשתיה. וכבו' ציין למכתבו של בעל האדר"ת שנדפס בקובץ המועדים (מכון ירושלים) על ראש השנה ויוה"כ שנסתפק בזה ונטה לומר דכיון שאסור לאכול בין אכילה לאכילה שמא הוי הפסק. ראשית אומר, דלכאורה פשוט שאי"צ לברך על כל שתיה ושתיה דזה פשוט דתשעה דקות פחות משיעור עיכול הוא, וכיון שאין כאן ...

קרא עוד

חולה שצריך לאכול ביום כיפור שחל בשבת האם צריך קידוש

"חולה שאכל ביום הכפורים ונתיישב דעתו בענין שיכול לברך צריך להזכיר של יום הכפורים בברכת המזון שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים" (שו"ע סימן תרי"ח סעיף י'). אמנם המגן אברהם ס"ק י' הביא משבלי הלקט שחולק על דעת הטור וכתב בשם מהר"א כץ דאין החולה מזכיר לא יוה"כ ולא שבת, דכחול הוא לגביו. ומ"מ כתב דיש לנהוג למעשה כשיטת הטור כיון שאין כאן אלא הזכרה בעלמא, אבל לענין קידוש כתב דלא יקדש כיון דיש בזה חשש ברכה לבטלה. (ונראה ...

קרא עוד

בפסק הגר"ח לגבי חולה שיש בו סכנה ביום הכיפורים

הנה ידועים דברי הגרי"ז (על הרמב"ם פ"ב ה"ח משביתת עשור) בשם אביו הגדול שפסק למעשה דחולה שיב"ס שצריך לאכול ביוה"כ יאכל כדרכו ולא פחות פחות מכשיעור, "והנה אאמו"ר הגאון זצ"ל הי' מורה ובא בכל חולה שיש בו סכנה כגון מכה של חלל וכדומה שיאכילו אותו ביוה"כ כל צרכו ולא פחות מכשיעור, ואמר הטעם דכיון שהוא כבר חולה שיש בו סכנה הרי יוה"כ נדחה לו לכל המועיל יותר לרפואתו שבכלל זה גם חיזוק גופו, וכיון דשיעור שלם יותר טוב להח ...

קרא עוד

יום כיפור – הקל הקל תחילה

הן שלש הלכות בהלכות חולה שיש בו סכנה שמהן למדנו דאף דכל איסורי תורה נדחין מפני פיקוח נפש, מ"מ נצטווינו למעט באיסור וכשאפשר להציל את הנפש באיסור מועט אסור לעבור בעבירה רבה להצילו. א. ביומא פ"ג ע"א "תנו רבנן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל". הרי דחולה שיב"ס שצריך לאכול ואין בפניו אלא מאכלות אסורות בלבד צריך לדקדק לאכול הקל הקל תחילה. ב. שם פ"ב ע"א אמרו "תנו רבנן עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין ל ...

קרא עוד

צום יום הכיפורים בחולי סכרת

כבוד מכובדי ד"ר משה גרג'ואר הי"ו מכתבו קבלתי וקראתיו בתשומת לב. כתב כבודו דכל החולים בסכרת נעורים יכולים להתענות תוך כדי בדיקות דם תכופות במשך היום לודא שאין שינויים דרסטיים ברמת הסוכרים בדם. הנני בזה לחוות דעתי בענין. ברור לי כשמש שחולים רבים בסכרת נעורים אכן יכולים לצום ביוה"כ, ואני מכיר אישית רבים מאלה שבהוראתי צמים תוך כדי פיקוח ומעקב ע"י הרופאים המכירים אותם ומדריכים אותם לאורך כל השנה. בדרך כלל מורה א ...

קרא עוד

חולה הניזון דרך הוריד

בענין אדם שהוציאו לו בניתוח כמעט את כל המעיים עקב נמק והוא ניזון באופן מוחלט ע"י עירוי דרך הוריד, ונפשו בשאלתו האם הזנה זו יש לה דין אכילה לגבי ברכת הנהנין, מאכלות אסורות, יום הכיפורים וכדו' שאר דיני תורה. הנה עם התקדמות הרפואה והטכנולוגיה בדורות האחרונים יש דרכים שונות להזין את הגוף ולספק לו צרכיו שלא בדרך אכילה, כגון אינפוזיה, החדרת מזון לקיבה דרך צינורית (צנתר או PEG), החדרת צינורית דרך הגרון (זונדה), או ...

קרא עוד

חצי שיעור לפיקוח נפש וחצי שיעור באיסור האם מצטרפים

כבוד הרה"ג ר' יצחק שלמה בלוי שליט"א רב שלום עד בלי ירח. מכתבו היקר קבלתי לנכון ונהניתי מדבריו היקרים. העיר כב"ת על מה שתמהתי בדברי הביאור הלכה בסימן תרי"ח דמי שצריך לאכול פחות משיעור ביוה"כ לפקח נפשו ואכל שיעור שלם חייב כרת, ותמהתי דכיון שמחצית השיעור אוכל הוא כדי לפקח נפשו, איך יתחייב כרת על פחות משיעור של אכילת איסור, (עיין לעיל סימן א'). וכתב כבו' בשם אביו הגאון מוהרי"מ שליט"א רב העיר אשקלון, דשאני אכילת ...

קרא עוד

אכילה במיעוט הנאה ביום הכיפורים

כבוד ידי"נ הרב הגאון המפו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ר' אליהו שלזינגר שליט"א רב שכונת גילה, ירושלים רב שלום עד בלי ירח. מכתבו הגיעני בעיצומן של ימי החג ומשום טרדת הימים נבצר ממני להשיבו דבר אף שנהנתי עד למאוד מדבריו המאירים והנני מודה לו מקרב לב. ובגוף השאלה בחולה שצריך לאכול ביוה"כ ויכול לאכול בשר שמן או לחם יבש כיצד ינהג. ומע"כ הביא את מה שנחלקו בשאלה זו הגר"י העליר בעל עמודי אור והאור שמח אם חייב הוא ל ...

קרא עוד

שלא כדרך אכילה ביום הכיפורים

כבוד ידי"נ וידיד ה' זקן שקנה חכמה הרבה הרה"ג ר' שלמה לורנץ שליט"א (ז"ל) כנהר שלום וכנחל שוטף! הנני מתנצל על איחור תשובתי מעוצם טרדותי, ועל עתה באתי. העיר מע"כ בשאלה גדולה לגבי חשיב"ס שצריך לאכול ביוה"כ ונפסקה הלכה בסימן תרי"ח סעיף ו' שיאכל פחות פחות מכשיעור אם אפשר, ולמה לא פסקינן שיאכל שלא כדרך אכילה דאינו אלא איסור דרבנן, וחצי שיעור הלא אסור מה"ת. מע"כ הביא משו"ת כת"ס או"ח סימן קי"א ומשו"ת חת"ס ח"ו סי' כ" ...

קרא עוד

האם מותר לבריא לאכול ביום הכיפורים משום פקוח נפש דחולה שיש בו סכנה

כבוד ידי"נ מורה מובהק מגזע אראלים ותרשישים הגה"צ מוה"ר סיני הלברשטאם שליט"א רב שיכון ה' בני ברק רב שלום עד בלי ירח. במה ששאל לדעתי בחשיב"ס זקן ותשוש בביה"ח שלפי דעת הרופאים צריך לאכול ביוה"כ כדי לפקח נפשו, אך מרוב זקנה ותשישות אין דעתו צלולה כ"כ והוא מסרב לאכול והדרך היחידה לשכנע אותו לאכול היא כשאומרים לו שאין היום יוה"כ, אך שוב מסרב הוא לאכול אא"כ יאכל אחר עמו, האם יש היתר לאדם אחר לאכול כדי שיאכל ולא יסת ...

קרא עוד

חולה שיש בו סכנה האם יש קפידא שיאכל כל הנצרך בבת אחת ללא הפסק

ר"ח אלול תש"נ כבוד ידי"נ הגאון רבי חיים יעקב שווארץ שליט"א רב ביה"ח לניאדו ומו"צ דק"ק קרית צאנז נתניה במה ששאל לדעתי בחשיב"ס הצריך לאכול ביוה"כ אם יש קפידא שיאכל את הכמות הנצרכת באכילה אחת (דהיינו בב"א או עכ"פ ללא הפסקה) ולא באכילות נפרדות ולא ירבה באכילות, או שמא אין בכך קפידא ואין הדבר תלוי אלא בשיעור אכילתו ולא במעשי האכילה. לענ"ד דאין בזה קפידא מדלא מצינו דין זה בפוסקים שצריך לדקדק בכך ולצמצם את חומר הע ...

קרא עוד

מיעוט הנאה באכילת פיקוח נפש

כ"ג תשרי תשמ"ט לכבוד ידי"נ הרב הגאון המובהק מוה"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א (כעת רב מערב בני ברק) רב שלום ושפע ברכה. קראתי בעיון רב את מאמרו הבהיר בקובץ תורת משה בענין אכילה לחולה ביוה"כ שהמציא לי ונהניתי הן מכל הטוב שבו וגם להשוות את הדברים עם מה שכתבתי בענין המחלוקת שבין בעל אור שמח ובעל העמודי אור בחולה שיב"ס שצריך לאכול ביוה"כ אם צריך למעט בהנאת אכילה, והנני בכמה הערות על דברי מעכ"ת: א.       במה שהביא כ ...

קרא עוד

חולה האכול ביום כיפור האם חייב לברר מצבו ע"י בדיקות כדי למנוע אכילה שלא לצורך

אלול תשע"ב כבוד ידי"נ ויקיר לבבי ד"ר הלל שטיינר הי"ו הנני במענה קצר על שאלתו. מי שיש חשש שיש לו מחלת כליות או לב וספק פקו"נ הוא, והלכה פשוטה דספק פקו"נ דוחה את יוה"כ ומותר לו לאכול ולשתות ביוה"כ לפי הצורך. אך אפשר לברר את מצבו הרפואי ע"י בדיקות רפואיות. בחשש למחלת כליות ע"י בדיקות דם ובחשש לבעיות לב ע"י בדיקת מאמץ וכדו' האם מחוייב הוא לעשות בדיקות אלה על מנת למנוע אכילה ושתיה שלא לצורך ביוה"כ, או שמא כיון ש ...

קרא עוד

חולה האוכל ביום כיפור האם יש ענין שיאכל מאכל שאינו טעים

חולה שיש בו סכנה החייב לאכול ביוה"כ ויש לפניו שני סוגי מאכל, אחד טעים וערב לחיכו, ואחד שאין בו טעם טוב ומשובח אך עכ"פ הוי ראוי למאכל, איזה מהם יאכל. הנה נחלקו בזה שנים מגדולי האחרונים בספריהם, האור שמח והעמודי אור, זה מחמיר וזה מיקל, וכיון שלענ"ד נראה בזה גדרים חדשים אמרתי אשיחה וירווח לי, ונחזי אנן איזהו דרך ישכון בו אורה של הלכתא דא. א העמודי אור סימן ל' אות ט' וכן בסימן ס"ד כתב לחדש דיש תוספת חומר באיסור ...

קרא עוד

בהוראת הגר"י סלנטר בימי המגיפה

כבוד ידי"נ הגאון המצויין... במה שרצה לחדש דכאשר מחלת השפעת שכיחה ורבים החולים יש להקל בצומות לפי מה שידוע שפסק הגר"י סלנטר בימי מגפת החולירע שאף הבריאים יאכלו ואף נהג בעצמו היתר ובעיצומו של יוה"כ עלה על הבימה ואכל לעיני כל ההמון, ואף ביו"כ החמור נהג כן במקום שיש חשש פקו"נ, וחידש כת"ר דק"ו בשאר הצומות דאף החולה שאב"ס פטור מן הצום כמבואר בסימן תקנ"ד ס"ו. ולענ"ד אין מקום לחידוש זה מחדא ותרי טעמי, ואבאר. הנה כל ...

קרא עוד

אדם שקבעו לו ניתוח למחרת יום כיפור

במי שלא עלינו מצאו לו גידול ממאיר וקבעו לו ניתוח למחרת יום הכיפורים, וכיון שלילה לפני הניתוח כבר ציוו עליו לצום נמצא שיהיה בצום עד אחרי הניתוח ליום המחרת וכיון שהאיש הוא חולני ותשוש משום מחלתו, נפשו בשאלתו כיצד לנהוג, האם יאכל וישתה ביום הכיפורים או שמא ידחה את הניתוח לזמן אחר. הנה בבירור עם רופאו נתברר שמצד עצם מצבו יכול הוא לצום ואין בכך כל סכנה, אך בתוספת של צום ליום המחרת יש חשש סכנה, ונראה דאם אפשר לדח ...

קרא עוד

חולת אלצהיימר ביום כיפור

בחולת אלצהיימר השוכחת מדי פעם איזה יום הוא, אך מלבד תופעת השכחה הקשה מבינה היא כל דבר וענין ויודעת לשמור על עצמה, ושאלו בני ביתה, האם חייבים הם לעמוד על גבה כל היום ולהפרישה מאיסור אכילה ושתיה ביוה"כ. הנה לכאורה פשוט דאשה זו אינה מוגדרת כשוטה עפ"י הלכה דהלא יודעת להבחין בין טוב לרע ואינה מאבדת את ממונה, וכל שאין בו סימני השטות שמנו חכמים בחגיגה (ג' ע"ב) אין בו דין שוטה ולא אמרו שם אלא היוצא יחידי בלילה, הלן ...

קרא עוד
לתחילת הדף